לדלג לתוכן

מפרץ דונגונאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי הימי דונגונאב-האי מוכּוואר
المحمية القومية في خليج دونقناب وجزيرة مكوار
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
אתר מורשת עולמית
הפארק הלאומי הימי דונגונאב-האי מוכּוואר
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2016, לפי קריטריונים 7, 9 ו-10
שטח האתר 256.6 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ 5,046 קילומטרים רבועים
חלק מתוך הפארק הלאומי הימי סנגניב והפארק הלאומי הימי דונגונאב-האי מוכּוואר
הערות אזור החיץ הוא לכל אתר המורשת העולמית
קואורדינטות 20°56′14″N 37°15′19″E / 20.937222°N 37.255278°E / 20.937222; 37.255278
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מידע כללי
סוג פארק ימי
מיקום
מדינה סודאןסודאן סודאן
קואורדינטות 21°00′00″N 37°11′00″E / 21°N 37.183333°E / 21; 37.183333

מפרץ דונגונאבערבית: خليج دنقناب) הוא מפרץ הפונה דרומה על חוף סודאן בים סוף, 125 קילומטרים צפונית לפורט סודאן. חלקו האמצעי, לגונת ראוויה, מוקף בשוניות אלמוגים. המפרץ גובל בחצי האי דונגונאב ושניהם קרויים על שם היישוב דונגונאב הסמוך.

ב-2005 הוקם הפארק הלאומי הימי דונגונאב-האי מוכוואר (אי השוכן דרומית למפרץ) במטרה להגן על המגוון הביולוגי של בעלי החיים הימיים הטרופיים בים סוף. בין העופות השוכנים בפארק מינים נדירים כמו שחף לבן עין ומין השחפית Thalasseus bengalensis.

ב-2009 הוגדר האזור כאתר רמסר מוגן.[1]

ב-2016 הוכרזו הפארק הלאומי הימי סנגניב והפארק הלאומי הימי דונגונאב - האי מוכוואר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[2] בהסבר להכרזה נכתב כי ”מפרץ דונגונאב והאי מוכוואר ממוקמים 125 קילומטרים צפונית לפורט סודאן וכוללים בגבולותיהם מערכת מגוונת ביותר של שוניות אלמוגים, מנגרובים, ערוגות עשב ים, חופים, אזורי גאות ושפל, איים ואיונים. הצלילות של המים, מגוון האלמוגים, המינים הימיים, בתי הגידול הבתוליים וקהילות שוניות האלמוגים הססגוניות יוצרים נוף יבשתי וימי מדהים... הפארק הלאומי תומך באוכלוסייה משמעותית של תחש המשכן בעולם, בהתחשב בכך שהים האדום והמפרץ הפרסי הם משכן לאוכלוסיות הבריאות האחרונות שנותרו ממין זה באוקיינוס ההודי. ההתכנסויות העונתיות של הלווייתנים והמנטה בפארק ייחודיות לכל אזור האוקיינוס ההודי המערבי, והפארק הימי מוכר בעולם כאזור עופות חשוב הן עבור עופות קבועים והן עבור עופות נודדים. הפארק הוא גם ייחודי כבית למינים ממקורות ביוגאוגרפיים שונים: מינים מצפון ומדרום ים סוף.”[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]