מפרץ פיוג'יט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת המפרץ

מפרץ פיוג'יטאנגלית: Puget Sound) הוא מערכת של שפכי נהר, אגני מים, פיורדים ותעלות בחלקה הצפון-מערבי של מדינת וושינגטון שבארצות הברית. המפרץ, המהווה לשון ים של האוקיינוס השקט, משתרע על פני שטח של 2,600 קילומטר רבוע. אורך חופיו הוא 2,144 קילומטר.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ משתרע בשטח שאורכו כ-100 קילומטר מדרום למצר חואן דה פוקה (Strait of Juan de Fuca) ולשון האדמירליות (Admiralty Inlet), המהווים את המעבר העיקרי ממנו אל האוקיינוס הפתוח. כולם יחד בצירוף מצר ג'ורג'יה (Strait of Georgia) מהווים את ים סאליש (Salish Sea). שני מבואות משניים מהמפרץ אל האוקיינוס הם מעבר דספשן (Deception Pass) ותעלת סווינומיש (Swinomish Channel).

מספר רב של נהרות נשפכים אל המפרץ ומזינים אותו במימיהם, במיוחד מרכס הרי הקסקייד ממזרח ומהפארק הלאומי אולימפיק ממערב. אגן הניקוז שלו משתרע על פני שטח של 31,440 קילומטר רבוע. נפח הזרימה הממוצעת של מים אל המפרץ הוא כ-1,200 מטר מעוקב לשנייה. ההפרשים האנכיים בין גאות לשפל במפרץ נעים בין 2.5 ל-4.4 מטר. עומקו המקסימלי של המפרץ מגיע ל-280 מטר.

במפרץ מצויים עשרות איים, שהגדול שבהם הוא וידבי (Whidbey).(אנ')

המפרץ הוא בית למינים רבים של צמחים ובעלי חיים, במיוחד יצורים מימיים, לרבות כלבי ים וקטלנים וכן ציפורי ים. בעשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית במספר בעלי החיים החיים במפרץ עקב שינויים סביבתיים בו.

היסטוריה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה במעבר דספשן

שם המפרץ ניתן לו בשנת 1792 על ידי ג'ורג' ונקובר, שסייר בו באותה שנה ותבע ריבונות עליו בשם בריטניה. הוא קרא לו על שמו של פיטר פיוג'יט, אחד ממלוויו במשלחת החקר בת 4.5 השנים שלו. מקורו של שם נוסף של המפרץ, Whulge, הוא שפות של עמים ילידים שחיו לחופיו.

הריבונות במפרץ הייתה שנויה במחלוקת בין בריטניה לבין ארצות הברית עד לחתימת אמנת אורגון בשנת 1846. מאז משתייך המפרץ לארצות הברית. ב-1888 הגיעה לחופיו מסילת הרכבת הצפון-פסיפית, אשר קישרה אותו עם המדינות שממזרח לו.

הערים העיקריות השוכנות לחופי המפרץ הן סיאטל, טקומה, אולימפיה, אוורט וברמרטון.

במפרץ פועלת מערכת ייחודית של מעבורות בבעלות ממשלתית, מעבורות מדינת וושינגטון. היא מקשרת בין היבשת לבין האיים במפרץ וכן מקשרת בין יעדים שונים בחופיו. המעבורות נושאות נוסעים כמו גם כלי רכב. ב-2016 השתמשו בשירותי המערכת 24 מיליון איש. היא שירות המעבורות הגדול בארצות הברית.

ב-1978 נפלטו בטעות למימי המפרץ 1,900 ליטר של מים רדיואקטיביים מהצוללת הגרעינית פאפר (Puffer), שעגנה באותה עת במספנת הצי בברמרטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפרץ פיוג'יט בוויקישיתוף
Flag of the United States.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.