רום
 | |
| מוצא |
הקריביים  |
|---|---|
  | |
רוּם הוא משקה אלכוהולי מזוקק המופק מתוצרי לוואי של קנה הסוכר, כגון דבשה ומיץ קנה הסוכר, בתהליך של תסיסה וזיקוק. לרום ריח עז אופייני וטעם מתקתק במקצת, עם תכולת אלכוהול גבוהה (40% ברום סטנדרטי).
מרבית הרום מיוצר בארצות הים הקריבי ובשפך הנהר דמררה בדרום אמריקה. ארצות אחרות בהן הוא מיוצר הן אוסטרליה, הודו והמושבות הצרפתיות לשעבר באוקיינוס ההודי.
לרום חשיבות דתית ותרבותית בארצות האגן הקריבי ובדרום אמריקה. שימוש ברום נפוץ במסורת הדתית של דת הסנטריה ובדתות קריביות אחרות. בנוסף, לרום ישנו קשר ארוך יומין לצי הבריטי אשר מלחיו, בהם פיראטים וסוחרי עבדים, היו שותים אותו נקי או בתוספת מים (מכונה באנגלית "גרוג", Grog). הרום היה אחד ממוצרי הסחר העיקריים שה"עולם החדש" של אמריקה סיפק ל"עולם הישן" של אירופה, ועל רקע הסחר וייצור הרום התרחשו מאורעות, כגון המהפכה האמריקנית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משקאות שמקורם בתוצרי קנה סוכר מזוקקים ידועים עוד משחר ההיסטוריה. ככל הנראה, משקאות אלו יוצרו לראשונה בהודו או בסין העתיקה. מאזורים אלו, התפשטו משקאות אלו ברחבי תבל. דוגמה למשקה כזה הוא ה"ברום", משקה שיוצר במאלי במשך אלפי שנים.
רום של ממש זוקק לראשונה ביבשת אמריקה במטעי הסוכר בברבדוס, כאשר גורשו ההולנדים מברזיל ההולנדית ב-1654, שם הכירו את ה קשאסה, מזיקוק קנה סוכר - בחרו להתסיס דבשה, אחד מתוצרי הלוואי של זיקוק הסוכר, ולקבל אלכוהול. מאוחר יותר, גילו כי ניתן לזקק את התוצר המותסס של הדיבשה ולקבל משקה אלכוהולי חזק וארומטי יותר. השם "רום" נרשם לראשונה ב 1570, למרות שמשקה מזוקק מתסיסת קנה סוכר כבר היה מוכר ב 350 לפנ"הס בהודו, בשם "יין מקנה סוכר".[1]
ישנם חילוקי דעות באשר למקום המדויק בו התגלה הרום, אך המסורת היא שהמשקה נוצר לראשונה באי ברבדוס.
אחרי המצאתו, זכה הרום לפופולריות גדולה והתפשט במהרה לארצות דרום אמריקה וגם למושבות האירופאיות במרכז ובצפון אמריקה. כדי לספק את הדרישה הגדלה למשקה, הוקמה מזקקת הרום הראשונה בסטטן איילנד שבניו יורק, ובמהרה הוקמו מזקקות נוספות במושבות אחרות. צריכת הרום הייתה באותה תקופה גבוהה ביותר, 13.5 ליטר רום בשנה לנפש במושבות.
כדי לעמוד בדרישה הגדולה לדבשה, וגם עקב עליית הביקוש לסוכר באירופה, נדרש כוח אדם רב לעיבוד מטעי הסוכר באיים הקאריביים. דרישה זו יצרה סחר תלת צדדי בין אפריקה, האיים הקריביים והמושבות באמריקה. עבדים יובאו מאפריקה לאיים הקריביים, מהדיבשה שייצרו הופק רום במושבות, והרום מימן יבוא עבדים נוספים מאפריקה. בשני העשורים האחרונים הוכיחו היסטוריונים שהמשולש - דיבשה, רום ועבדים, היה כפי הנראה חלק מהתעמולה של מתנגדי האלכוהול במאה ה-19 שחפצו להשחיר את שמו של המשקה הפופולרי. למעשה, הסחר בין המושבות לאיים הקאריביים ולאפריקה היה מגוון ביותר ולא התבסס רק על רום או על עבדים. המושבות ייצאו בין השאר, אורז, אורן לבן, טבק, דגים מלוחים ועוד.
לסחר זה היו השפעות דמוגרפיות, תרבותיות ופוליטיות. עקב יבוא העבדים, השתנה הרכב אוכלוסיית האיים הקאריביים ודרום אמריקה, ומנהגים תרבותיים רבים יובאו מאפריקה לאותן מדינות.
בצד הפוליטי, הסחר בעבדים, בסוכר וברום היה רווחי ביותר למושבות האמריקאיות. ייתכן כי הפגיעה בסחר זה עקב מס הסוכר הבריטי שהוטל בשנת 1764, תרמה להתגבשות ההכרה הלאומית במושבות והשפיעה, בין שאר הגורמים, להכרזת המרד בבריטים.
תהליך הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית הרום מיוצר מדבשה, למעט באיים דוברי צרפתית, שם מועדף השימוש במיץ קנה סוכר.
תסיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרכיב הבסיס (דיבשה או מיץ קנה סוכר) מוסיפים שמרים ומים, כדי להתחיל בתהליך התסיסה. רוב יצרני הרום משתמשים בשמרים מיוחדים, ולא בשמרים הפראיים שנמצאים ברכיב הבסיס באופן טבעי. בג'מייקה משתמשים בשמרים שמקורם בשאריות התסיסה של רום קודם.
לשמרים ישנה חשיבות רבה בקביעת טעמו של הרום המתקבל וסוגו - רום כהה מיוצר בתהליך של תסיסה איטית, בעוד רום בהיר לשתייה מיוצר על ידי שמרים הגורמים לתסיסה מהירה.
זיקוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לתסיסה, אין שיטה סטנדרטית לזיקוק רום. רוב ייצור הרום נעשה בזיקוק רציף, אולם יצרנים מסוימים עדיין משתמשים בזיקוק דודי. יתרונן הוא בכך שתוצריהן מכילים יותר משקעים, כך שטעם המשקה המתקבל הוא מלא ועשיר יותר. עם זאת, זיקוק בשיטה זו הוא איטי יותר, ולכן יש יצרנים המעדיפים את הזיקוק הרציף.
יישון הרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מיצרני הרום מעבירים את הרום תהליך של יישון, שבו הרום מוחזק בחביות במשך לפחות שנה. לרוב חביות אלון חדשות, בסגנון יישון הדומה לבורבון, אך מקובל גם מעץ אחר או מפלדת אל-חלד. אחרי היישון, הרום עובר תהליך של ערבוב כדי להבטיח טעם אחיד. במסגרת תהליך זה, רום בהיר עשוי לעבור סינון, על מנת להשיג צבע אחיד. לרום כהה מוסיפים לעיתים קרמל כדי להגיע לטעם והצבע הרצויים.
סוגי רום[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מספר סוגי רום:
- רום בהיר - משמש לשתייה (נקי או עם קרח) ולערבוב קוקטיילים, כגון מוחיטו וקובה ליברה. סוג רום זה קל יותר ומזוהה עם איים קריביים שהיו בשליטה ספרדית כמו קובה, פוארטו ריקו, ונצואלה. הוא מוגש בכוס ברנדי סניפטר.
- רום זהוב - משמש לבישול, לערבוב קוקטיילים ולשתייה. מוגש בכוס ברנדי סניפטר.
- רום כהה - משמש לבישול, לערבוב קוקטיילים ולשתייה גם הוא, אך עשיר וכבד יותר, אפילו בעל נטייה לסירופ. סוג רום זה מזוהה יותר עם איים שהיו בשליטה צרפתית ואנגלית כמו האיטי, ג'מייקה, ארובה.
את כל סוגי הרום נפוץ לערבב עם משקה קולה.
מותגי רום מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רום בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלהקה הישראלית "התקווה 6" הוציאה בשנת 2015 את השיר "שימי לי עוד רום" (מהאלבום "הכי ישראלי") בסגנון רגאיי, שמאפיין חלק מהאזורים בהם יוצר הרום בעולם הישן.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא גיסר, הוד רום-מותו, באתר וואלה!, 30 ביולי 2003
- רואי פרסול, מה יש ברום, המשקה המתקתק, שכובש את הקהל הישראלי?, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2018
- רום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Crafty Cask, The Tumultuous, Economy-Building History of Rum, The Crafty Cask, 2019-07-02 (בAmerican English)
- ^ לצפייה
התקווה6 - שימי לי עוד רום, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:18)
