מקסין פיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקסין פיק
Maxine Peake
מקסין פיק, 2015
מקסין פיק, 2015
לידה 14 ביולי 1974 (בת 49)
וסטהוטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1996
מקום לימודים
http://www.maxine-peake.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקסין פיק (באנגלית: Maxine Peake; נולדה ב-14 ביולי 1974)[1] היא שחקנית תיאטרון, רדיו, קולנוע וטלוויזיה אנגלייה, שהתפרסמה בתפקיד טווינקל בסיטקום של ויקטוריה ווד "נשות המזנון". היא שיחקה בתפקיד ורוניקה בסדרת הדרמה של ערוץ 4 "לגדול בלי בושה",[2] גילמה את הפרקליטה מרתה קוסטלו בסדרה המשפטית "הגלימה" של ה-BBC,[3] ואת גרייס מידלטון בסדרת הטלוויזיה "The Village". עוד כיכבה בשנת 2014 בסרט הקולנוע "התאוריה של הכול".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק נולדה בווסטהאוטון, בולטון שבמנצ'סטר רבתי. היא הבת השנייה שנולדה לבריאן וגלניס פיק. אביה היה נהג משאית ואחר כך עבד בתעשיית החשמל, אמה עבדה כמטפלת במשרה חלקית. אחותה הבכורה, ליזה, היא שוטרת.[4] הוריה נפרדו כשהייתה בת תשע, ועד גיל 15 גרה עם אמה, ואחר כך עם סבא שלה. היא למדה בבית הספר התיכון וסטהאוטון, ואת הבחינות עשתה ב"קאנון סלייד סקול" בברדשו קרוב לבולטון. סבא שלה עודד אותה לפתח את היצירתיות שבה ולהתחיל לשחק.

בגיל 13 הצטרפה פיק לתיאטרון לנוער בבולטון " Octagon Youth Theatre", והייתה תקופה בתיאטרון לנוער "רויאל אקסצ'נג'" במנצ'סטר. היא למדה במשך שנתיים בבית הספר "Salford College of Technology". בתקופה זו הופיעה בהפקות של תיאטרון חובבים בבולטון. בנעוריה הייתה פיק חברה בסניף סלפורד של "המפלגה הקומוניסטית של בריטניה".[5] היא תמכה בג'רמי קורבין בבחירות לראשות מפלגת הלייבור.[6]

הניסיונות הראשונים שלה בתחום המשחק היו כושלים. היא נדחתה על ידי כל בתי הספר למשחק בצפון-מערב אנגליה,[7] ובמשך שלוש שנים ניסתה ללא הצלחה להתקבל לבית הספר למשחק של מנצ'סטר פוליטכניק ולבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה.[4] עם זאת בגיל 21 התקבלה ללימודים באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה ולבסוף גם זכתה במלגת לימודים.[2]

פיק הופיעה בהפקות רבות בתיאטרון ובטלוויזיה, בין השאר בסיטקום של ויקטוריה ווד "נשות המזנון" בסדרה "לגדול בלי בושה" של ערוץ 4, היא גילמה את הפרקליטה מרתה קוסטלו בדרמה המשפטית של ה-BBC "הגלימה" וכמו כן השתתפה לצדו של ג'ון סים בדרמה "הכפר", המתארת את החיים בכפר במחוז דרבישייר במהלך מלחמת העולם הראשונה.[8] בין שתי העונות של הסדרה "נשות המזנון" היא ירדה מאוד במשקל, בעקבות עצה שקבלה מוויקטוריה ווד, ובעונה השנייה היו צריכים להוסיף לתסריט הסבר למה הדמות שלה, טווינקל, רזתה כל כך.[2]

פיק גילמה את דמותה של מיירה הינדלי שהייתה שותפה לרציחות המור בסרט "See No Evil: The Moors Murders".[9] הסרט שודר במאי 2006 וזכה לתגובות מעורבות. זמן קצר אחר כך הודיעה פיק שהיא עוזבת את הסדרה "לגדול בלי בושה". בינואר 2009 שיחקה בתפקיד חשוב ראשון בסרט קולנוע וגילמה את אנג'לה בסרט "Clubbed".

היא שיחקה בתפקיד הראשי במחזה "העלמה יוליה" בתיאטרון רויאל אקסצ'נג' במנצ'סטר.[10] באותו מחזה בשנת 2000 היא הופיעה בתפקיד קריסטין. כמו כן שיחקה בעיבודים של ה-BBC למחזה "הנרי הרביעי, חלק I וחלק II" בתפקיד דול טירשיט.[11]

בנובמבר 2012 שודר ברדיו 4 של ה-BBC מחזה שאותו גם כתבה וביימה "Beryl: A Love Story On Two Wheels", על חייה של רוכבת האופניים ילידת לידס בריל בורטון.[12][13] ב-2014 עיבדה פיק את המחזה לתיאטרון. המחזה "בריל" הוצג ביוני ויולי 2014 בתיאטרון "וסט יורקשייר פלייהאוס", במקבל למירוץ האופניים טור דה פרנס 2014 שיצא מלידס.[14] המחזה הועלה שוב ביוני ויולי 2015 והוצג בסיור הופעות ברחבי אנגליה בסתיו 2015.[15]

פיק השתתפה באלבום הקונספט "1612 Underture" של "Eccentronic Research Council" העוסק במשפטי המכשפות בפנדל.[16] כמו כן היא הופיעה בווידאו קליפ של השיר "Sweet Saturn Mine" של מונלנדינגז.[17]

בספטמבר 2013 מונתה פיק לאמן עמית בתיאטרון "רויאל אקסצ'נג'" שבמנצ'סטר. היא קשורה לתיאטרון מאז ילדותה כשהייתה חברה בתיאטרון לנוער. היא השתתפה בהפקות גדולות כמו "The Children's Hour" עליו זכתה בפרס MEN (אנ'), והופיעה במחזה "העלמה יוליה" ב-2012 עליו זכתה בפרס התיאטרון של מנצ'סטר. המחזות בהם הופיעה ברויאל אקסצ'נג' היו בבימויה של שרה פרנקום, איתה שיתפה פעולה גם בשנת 2012 בפסטיבל הבינלאומי של מנצ'סטר כששיחקה ב-"The Masque of Anarchy". בספטמבר 2014 גילמה את המלט בעיבוד למחזה "המלט", שוב בבימויה של שרה פרנקום והוצג ברויאל אקסצ'נג'.

חיים אישיים ודעות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 אחרי שהתגוררה בלונדון במשך 13 שנה, חזרה פיק לחיות בצפון מערב אנגליה. היא גרה בסלפורד יחד עם בן זוגה פאולו וינטוניוק.[18]

פיק תמכה בבחירתו של ג'רמי קורבין לראשות מפלגת הלייבור ולאחר בחירתו, תמכה בו לראשות ממשלת בריטניה. בראיון שנתנה בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, ציינה כי חניקתו מבוססת על פרקטיקות שנלמדו מהשירותים החשאיים של ישראל. הראיון עורר ביקורת בבריטניה ובעקבותיו פיטר מנהיג הלייבור קיר סטארמר את רבקה לונג-ביילי, שרת החינוך בממשלת הצללים שלו, על כך ששיתפה את הראיון ברשתות החברתיות, בטענה כי שם למטרה להילחם בתופעת האנטישמיות.[19]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1996 הטי ויינתרופ חוקרת Hetty Wainthropp Investigates סדרת טלוויזיה (בפרק "Fingers")
1998 ערב בנות Girls' Night שרון
Picking Up the Pieces לוסי סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
נשות המזנון dinnerladies טווינקל סדרת טלוויזיה (16 פרקים; 1998–2000)
1999 מכת שמש Sunburn סו סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
קורוניישן סטריט Coronation Street בלינדה פיץ' סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
ג'ונתן קריק Jonathan Creek מריון קרטיס סדרת טלוויזיה (בפרק "The Curious Tale of Mr. Spearfish")
2000 לדפוק שעון Clocking Off מארי ליץ' סדרת טלוויזיה (בפרק "The Leaches' Story)
2001 העולם על פי מלמוט The Way We Live Now רובי ראגלס מיני-סדרה (4 פרקים)
לינדה גרין Linda Green פקידת קבלה סדרת טלוויזיה (בפרק "Fitness Freak")
2002 הכל או כלום All or Nothing נערה במסיבה
Hamilton Mattress לולו (דיבוב) סרט קצר
הולבי סיטי Holby City טניה וילטון סדרת טלוויזיה (בפרק "Pawns in the Game")
דיאל ופסקו Dalziel and Pascoe ד"ר אליסון לורי סדרת טלוויזיה (בפרק "Mens Sana")
2003 At Home with the Braithwaites טריקסי פלטשר סדרת טלוויזיה (פרק אחד)
Early Doors ג'אניס סדרת טלוויזיה (4 פרקים)
2004 Christmas Lights פולין סרט טלוויזיה
לגדול בלי בושה Shameless ורוניקה פישר סדרת טלוויזיה (27 פרקים; 2004–2007)
2005 Be Mine אמא של טינה סרט קצר
Faith לינדה סרט טלוויזיה
Frozen
Stealing Up בת סרט קצר
Messiah: The Harrowing סמלת בילוש ויקי קלארק מיני-סדרה
2006 See No Evil: The Moors Murders מיירה הינדלי סרט טלוויזיה
פרס "Royal Television Society North" לשחקנית הטובה ביותר
The Madness of the Dance הפרופסור סרט קצר
2007 Confessions of a Diary Secretary טרייסי טמפל סרט טלוויזיה
I Am Bob מרילין מונרו סרט קצר
Would Like to Meet הת'ר סרט קצר
2008 Bike Squad קייט מקפיי סרט טלוויזיה
Fairy Tales סנדי מלור סדרת טלוויזיה (בפרק "Cinderella")
הנקוק וג'ואן Hancock & Joan Joan Le Mesurier (אנ') סרט טלוויזיה
מועמדות לפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר[20]
Placebo ד"ר שאן נוטל סרט טלוויזיה
Clubbed אנג'לה
The Devil's Whore אליזבת לילבורן מיני-סדרה (4 פרקים)
דוריט הקטנה Little Dorrit מיס וייד מיני-סדרה (7 פרקים)
2009 Red Riding: In the Year of Our Lord 1980 הלן מרשל סרט טלוויזיה
מיס מארפל Agatha Christie's Marple
They Do It with Mirrors 		ג'ולי ביליביר סרט טלוויזיה
The Street מדליין פרס "Broadcasting Press Guild" לשחקנית הטובה ביותר[21]
צדק פלילי Criminal Justice ג'ולייט מילר סדרת טלוויזיה (5 פרקים)
פרס "Broadcasting Press Guild" לשחקנית הטובה ביותר
פרס "Crime Thriller Awards" לשחקנית הטובה ביותר[22]
2010 יומניה הסודיים של אן ליסטר The Secret Diaries of Miss Anne Lister אן ליסטר סרט טלוויזיה
אליס Alice סרט קצר
Edge אלי
2011 הגלימה Silk מרתה קוסטלו סדרת טלוויזיה (עונה ראשונה – 6 פרקים)
מועמדות לפרס "Broadcasting Press Guild" לשחקנית הטובה ביותר
מקום בצמרת Room at the Top אליס אייסגיל מועמדות לפרס "Broadcasting Press Guild" לשחקנית הטובה ביותר
Best Laid Plans
2012 הגלימה Silk מרתה קוסטלו סדרת טלוויזיה (עונה שנייה – 6 פרקים)
הכתר החלול Henry IV, Parts I and II דול טירשיט הנרי הרביעי, חלק ראשון וחלק שני
Private Peaceful הייזל פיספול
2013 הכפר The Village גרייס מידלטון סדרת טלוויזיה (עונה ראשונה – 6 פרקים)
מועמדות לפרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר
מועמדות לפרס "Broadcasting Press Guild" לשחקנית הטובה ביותר
Run & Jump ונשיה קייסי סרט קולנוע
2014 הגלימה Silk מרתה קוסטלו סדרת טלוויזיה (עונה שלישית – 6 פרקים)
The Village גרייס מידלטון סדרת טלוויזיה (עונה שנייה – 6 פרקים)
The Falling איילין סרט קולנוע
Keeping Rosy שארלוט סרט קולנוע
פרס "Fantasporto Directors Week" לשחקנית הטובה ביותר[23]
התאוריה של הכול The Theory of Everything איליין מייסון
2015 Call Security קריינות סרט דוקומנטרי
2016 חלום ליל קיץ A Midsummer Night's Dream טיטניה סרט טלוויזיה
2018 הביסקסואלית The Bisexual סאדי סדרת טלוויזיה
גוון Gwen אלן סרט קולנוע
2022 ונדל וויילד Wendell and Wild דיבוב
חוקי המשחק Rules of the Game סם תומפסון מיני-סדרה (4 פרקים)
Anne אן ויליאמס (אנ') מיני-סדרה (4 פרקים)
2023 Dance First ברברה בריי (אנ')

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם שם באנגלית תפקיד הערות
1998 Early One Morning ליזי
Breakthrough תפקידים שונים
2000 העלמה יוליה Miss Julie קריסטין [24]
The John Ford Investigation תפקידים שונים
חשיבותה של רצינות The Importance of Being Earnest גוונדולין
גן הדובדבנים The Cherry Orchard דונישה
2001 The Relapse מיס הוידן מחזה מאת ג'ון ואנברו[25]
לותר Luther קתרין וון בורה [26]
2002 Mother Theresa is Dead ג'יין [27]
המלט Hamlet אופליה
2003 Serjeant Musgrave's Dance אנני [28]
רובין הוד Robin Hood העלמה מריון
The Permanent Way תפקידים שונים מחזה מאת דייוויד הר[29]
2005 Rutherford and Son ג'נט [30]
2006 On the Third Day קלייר [31]
2007 Leaves of Glass דבי
2008 The Children's Hour קארן רייט [32]
2011 Loyalty לורה [33]
The Deep Blue Sea הסטר קולייר [34]
2012 העלמה יוליה Miss Julie העלמה יוליה [35]
2013 The Masque of Anarchy [36]
2014 בריל Beryl כתיבה
המלט Hamlet המלט [37]
2015 How To Hold Your Breath דנה [38]
The Skriker [39]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקסין פיק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Philby, Charlotte (8 במרץ 2008). "My Secret Life: Maxine Peake, actress, 33". The Independent. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Mitchison, Amanda (15 במאי 2010). "Maxine Peake: The Misfit". The Guardian. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Deans, Jason (13 ביולי 2010). "Maxine Peake to star in BBC1 legal drama Silk". The Guardian. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Paton, Maureen (9 בנובמבר 2007). "Maxine Peake: From rugby league to starring actress". Daily Mail. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "When I was much younger I used to be a member of the Communist Party although nowadays I don’t really have a political affiliation to any party" Maxine Peake interview, "Lancashire Life" January 2012. Retrieved 13 October 2012.
  6. ^ http://www.morningstaronline.co.uk/a-45b8-Peake-Corbyn-can-put-Labour-on-track/
  7. ^ Raphael, Amy (3 באוקטובר 2009). "Justice at last for Maxine Peake". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "The Village Press Pack", BBC Press Office, 19 March 2013. Retrieved 19 March 2013.
  9. ^ "Return to the Moors" Manchester Evening News, 4 May 2006
  10. ^ "Miss Julie Cast List, Royal Exchange Theatre" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-10-14. נבדק ב-3 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Cast confirmed for BBC Two's cycle of Shakespeare films" (Press release). BBC Drama Publicity. 24 בנובמבר 2011. ארכיון מ-2011-12-30. נבדק ב-20 ביולי 2012. {{cite press release}}: (עזרה)
  12. ^ Abraham, Richard (20 בנובמבר 2012). "BBC to broadcast Beryl Burton radio drama". Cycling Weekly. נבדק ב-4 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Beryl: A Love Story On Two Wheels". BBC Media Centre. נבדק ב-20 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Ian Youngs (24 ביוני 2014). "Maxine Peake celebrates unsung sporting hero Beryl Burton". BBC News. נבדק ב-20 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Tour de Beryl". West Yorkshire Playhouse. 8 ביולי 2015. אורכב מ-המקור ב-2015-10-04. נבדק ב-20 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Doran, John (22 באוגוסט 2012). "The Eccentronic Research Council And Maxine Peake". The Quietus. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Sweet Saturn Mine". YouTube. YouTube. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ אתר למנויים בלבד Bernadette McNulty, ‏Maxine Peake: on leaving London, being old-fashioned and playing Hamlet, The Telegraph, 4 August 2015
  19. ^ Labour’s Rebecca Long-Bailey sacked in anti-Semitism row, באתר BBC,‏ 25 ביוני 2020
  20. ^ "Television Award Winners". BAFTA. BAFTA. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "2010 Broadcasting Press Guild Awards". Broadcasting Guild. Broadcasting Guild. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Previous Winners". Crime Thriller Awards. Crime Thriller Awards. אורכב מ-המקור ב-2015-01-11. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Fantasporto News". Fantasporto. Fantasporto. נבדק ב-9 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Miss Julie". Variety. Variety. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "The Relapse". Variety. Variety. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Sewell, Griffiths & West Lead Nationals'". What's On Stage. W.O.S. אורכב מ-המקור ב-2015-04-14. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Mother Teresa is Dead". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Serjeant Musgrave's Dance". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Whose Line is it Anyway". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Rutherford and Son". British Theatre Guide. B.T.G. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "On the Third Day". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "The Children's Hour". British Theatre Guide. B.T.G. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Loyalty". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "The deep Blue Sea". The Arts Desk. The Arts Desk. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ "Miss Julie Review". The Guardian. The Guardian. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "The Mask of Anarchy". Manchester International Festival. M.I.F. אורכב מ-המקור ב-2015-05-19. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Clapp, Susannah. "Hamlet review – Maxine Peake is a delicately ferocious Prince of Denmark". The Guardian. נבדק ב-18 באוקטובר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Billington, Michael (11 בפברואר 2015). "How to Hold Your Breath review". The Guardian. נבדק ב-28 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "MIF15 Maxine PeakeThe Skriker". Manchester Evening News. M.E.N. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מקסין_פיק&oldid=38304389"