מרגרט וסטגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגרט וסטגר הנסן
Margrethe Vestager Hansen
לידה 13 באפריל 1968 (בת 56)
גלוסטרופ, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
השכלה תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת קופנהגן
עיסוק
  • סגנית נשיא הנציבות למען אירופה המותאמת לעידן הדיגיטלי
  • נציבת התחרות
מפלגה
  • הסוציאל-ליברלית הדנית (DIPD)
  • ברית הליברלים והדמוקרטים למען אירופה - ALDE
חבר הפרלמנט הדני
20 בנובמבר 2001 – 8 בפברואר 2005
(3 שנים ו־11 שבועות)
15 בספטמבר 2011 – 2 בנובמבר 2014
(3 שנים ו־7 שבועות)
Helge Vagn Jacobsen ←
13 בנובמבר 2007 – 15 בספטמבר 2011
(3 שנים ו־43 שבועות)
8 בפברואר 2005 – 13 בנובמבר 2007
(שנתיים ו־39 שבועות)
נציבת האיחוד האירופי להתאמת אירופה לעידן הדיגיטלי
1 בדצמבר 2019 – מכהנת
(4 שנים ו־21 שבועות)
פרסים והוקרה
  • Dane of the Year (2016)
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 2 (2023)
  • פרס טינג (2018)
  • פרס מריון דנהוף עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרט וסטגר האנסן (בדנית: Margrethe Vestager Hansen; נולדה ב-13 באפריל 1968) היא פוליטיקאית דנית בנציבות האירופית מטעם "ברית הליברלים והדמוקרטים למען אירופה". מכהנת כסגנית נשיא "הנציבות למען אירופה המותאמת לעידן הדיגיטלי" מאז שנת 2019. וכנציבת התחרות מאז 2014. וסטגר חברה במפלגה הסוציאל-ליברלית הדנית (DIPD)[1].

לפני הצטרפותה לנציבות האירופית, כיהנה וסטגר בממשלת דנמרק ברשות פול נירופ רסמוסן, כשרת החינוך והעניינים הכנסייתיים בשנים 1998-2000, וכשרת החינוך עד שנת 2001. היא הייתה מנהיגת המפלגה הסוציאל-ליברלית הדנית (DIPD) בשנים 2007-2014. בנוסף לכך, כיהנה כשרת הכלכלה והפנים בראשות הלה תורנינג-שמידט בין השנים 2011–2014.

לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי ב-2014, וסטגר הייתה מועמדת לתפקיד הנציבה האירופית של דנמרק בנציגות שהוביל יונקר[1].בבחירות לפרלמנט האירופי בשנת 2019, היא הייתה אחת משבעת המועמדים המובילים של מפלגת הפרלמנט האירופי. לאחר הבחירות, הוצעה וסטגר כמועמדת קבוצת "התחדשות באירופה" לנשיאות הנציבות האירופית. לאחר בחירתה של אורסולה פון דר ליין לנשיאה, וסטגר מונתה מחדש כנציבה מטעם דנמרק. בפרק זמן זה, היא שמרה במקביל על תפקידה כנציבה הממונה על התחרות ובמקביל הפכה לאחת משלושת סגני הנשיא בעלי ההשפעה של הנציבות, עם אחריות על "הנציבות למען אירופה המותאמת לעידן הדיגיטלי".

בתפקידה כנציבה הממונה על התחרות, וסטגר זכתה להערכה בינלאומית בעקבות עבודת החקר שלה, הקנסות והגשת התביעות כנגד חברות בין לאומיות משפיעות כגון: גוגל[2], אפל, אמזון[3], פייסבוק, קוואלקום, וגזפרום. בעקבות כך, רבים תיארו אותה כ: "מגבילת העסקיים החזקה ביותר בעולם העשירים "[3] ו"כרגולטורית המפורסמת ביותר בעולם"[4].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסטגר נולדה בעיר גלוסטרופ, שבמחוז זילנד, דנמרק. הוריה, הנס וסטאגר ובודיל טיבירג הם כמרים לות'רניים[4]. היא גדלה באולגוד, ולמדה בנעוריה בבית הספר העל-יסודי ורדה[5]. לאחר מכן, היא למדה באוניברסיטת קופנהגן, וסיימה שם את לימודיה ב-1993 עם תואר שני בכלכלה[6].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה של וסטגר הוא מורה למתמטיקה ופילוסופיה בתיכון. יש להם יחד שלוש בנות: מריה, רבקה ואלה.

וסטגר שימשה השראה לדמות הראשית בסדרת הטלוויזיה "בורגן", כדמות שמנסה ללהטט בין חיי משפחה ופוליטיקה[5]. בשעות הפנאי היא עוסקת בסריגה. כמו כן, היא מגדירה את עצמה פמיניסטית מוצהרת[7]. בשנת 2021 היא אמרה למגזין "Femina" שהעולם מתקדם לקראת שוויון בין המינים במקום העבודה: "במהירות איטית לחלוטין"[1]. וסטגר דוברת דנית, אנגלית ומעט צרפתית.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסטגר החלה את דרכה הפוליטית בגיל 21, בשנת 1998 היא מונתה לשרת החינוך והשרה לענייני כנסייה בשנת 1998[8]..בשנת 2001 נבחרה וסטגר לפרלמנט הדני[5], והפכה ליושבת ראש הקבוצה הפרלמנטרית בשנת 2007.

ב-15 ביוני 2007 נבחרה וסטגר כמנהיגת הסיעה הפרלמנטרית של מפלגתה, במקום מריאן ג'לבד. כאשר ראש ממשלת דנמרק, לארס לוק רסמוסן, הודיע על בחירות מוקדמות ב-2011 לאחר שלא הצליח להשיג את תמיכת רוב המחוקקים לחבילת התמריצים הכלכלית שלו, הליברלים החברתיים של וסטגר ומפלגת העם השמרנית יצרו ברית פוליטית. הם התחייבו לעבוד יחד, ללא קשר לאופיו הפוליטי של הגוש שינצח בבחירות[9].

בשנת 2013, קבעה כי: "מניסיוננו, אי אפשר לרדוף אחרי אינטרסים דנים מבלי להיות קרובים לליבה של אירופה. אין לך השפעה מניבת תוצאות אם אתה עומד בצד"[8].

שרה לענייני כלכלה ופנים של דנמרק, 2011–2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2011 עד 2014 כיהנה וסטגר כשרה לענייני כלכלה ופנים בממשלת הקואליציה של הלה תורנינג-שמידט, בת שלושת המפלגות. היא עמדה שם בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. לאחר שכלכלת המדינה ברחה בקושי מהמיתון ב-2012[10], וסטגר הובילה מהלך של קיצוצים נרחבים בדמי האבטלה של מערכת הרווחה הנדיבה של דנמרק. בעקבות כך, היא נחשבה בשלב מסוים על ידי התקשורת והפרשנים הדנים כאדם החזק ביותר בממשלה, אפילו מעל ת'ורנינג - שמידט ראשת הממשלה באותה תקופה[11].

בתקופת כהונתה, ניהלה את הפגישות של שרי הכלכלה והאוצר של האיחוד האירופי (ECOFIN), במהלך נשיאות מועצת השרים של דנמרק ב-2012[1]. בתפקיד זה, היא הודיעה כי האיחוד האירופי יוותר על שניים מהמושבים שלו במועצת המנהלים של קרן המטבע הבינלאומית לכלכלות מתעוררות, במסגרת תוכנית חדשה לחלוקת כוח למוסדות פיננסיים בינלאומיים[1]. בנוסף, היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם ז'אן קלוד יונקר, כדי להציל את המגזר הפיננסי של אירופה וליצור איגוד בנקאות אירופי נרחב.

בין 2011 ל-2014 הובילה וסטגר את הקמפיין של דנמרק נגד כללי הנזילות של בזל[12]' וטענה בעד מתן אפשרות לבנקים להשתמש ב-75% יותר באיגרות חוב מכוסות למילוי מאגרי נזילות מהמותר לפי כללי בזל III באותה תקופה[12]. שוק איגרות החוב המכוסות המגובות במשכנתאות בסך 550 מיליארד דולר של דנמרק, היה חלק ממערכת המשכנתאות בת המאתיים של המדינה[13]. הוא היה הגדול בעולם לנפש[14]. ב-2013 היא מנעה את האטת הצעדים לקראת דרישות מחמירות יותר למלווים בעלי חשיבות מערכתית. וסטגר עמדה על כך לפיה הבנקים לא יקבלו הקלות מס שיסייעו להם לעבור את המעבר שנגרם על ידי הרפורמה הרגולטורית.

במאי 2014 הציגה וסטגר חבילת צמיחה שנועדה להציל את סקנדינביה מהמשבר שלה. אותה התקופה הייתה החלשה ביותר בסקנדינביה. היא תכננה להעלות את התפוקה המבנית של המדינה ב-6 מיליארד קרונות (1.1 מיליארד דולר), ולקצץ בעלויות לחברות ב-4 מיליארד קרונות ב-2020 באמצעות 89 צעדים לשיפור האקלים העסקי והגברת התעסוקה[15].

הנציגה האירופאית לתחרות 2014–2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 2014, ראשת הממשלה תורנינג-שמידט מינתה את וסטגר לנציבת האיחוד האירופי של דנמרק בוועדת יונקר[16]. היא סירבה לקחת את תיק איכות הסביבה[17]. אך בסופו של דבר היא זכתה לתיק התחרות בוועדת יונקר[18].

וסטגר פתחה בחקירה כנגד חברת גוגל בשנת 2010, והגיעה להסדר פשרה עמם בשנת 2014. עם זאת, היא לא הצליחה לשכנע את הנציבות האירופית לקבל את תוצאות החקירה לפני סיום כהונתה. וסטגר ירשה את המקרה של אותה אישה, וחזרה לעסוק בו אף לאחר שנסגר. וסטגר הראתה רצון גדול יותר להמשיך ולרדוף אחרי גוגל על הפרות לכאורה של ההגבלות העסקיות[6]. כמו כן, במסגרת חוקי התחרות היא יזמה חקירות בענייני המס של חברות שונות. ביניהן: פיאט, סטארבקס, אמזון ואפל. ב-2014 היא פתחה בהליכים נגד חברת "גזפרום", אחת מספקיות הגז העיקריות באירופה, בשל האשמות על הפרת כללי ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי על ידי הצבת חסמים מלאכותיים לסחר עם שמונה מדינות אירופיות: אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, צ'כיה, סלובקיה, הונגריה. ובולגריה.

בינואר 2015 הורתה וסטרגר ל-"Cyprus Airways" להחזיר למעלה מ-65 מיליון יורו בסיוע ממשלתי לא חוקי שהתקבל ב-2012 וב-2013 כחלק מחבילת ארגון מחדש. כתוצאה מכך, קפריסין השעתה את הפעילות בחברת הדגל שלה[19]. התוצאות היו, בין היתר, אובדן של 550 מקומות עבודה, ותחרות מופחתת[20].

באוגוסט 2016, לאחר חקירה של שנתיים, הודיעה וסטגר כי "Apple Inc" קיבלה הטבות מס לא חוקיות מאירלנד. הנציבות הורתה על אפל לשלם קנס של 13 מיליארד אירו, בתוספת ריבית, על מיסים איריים שלא שולמו עבור השנים 2004–2014[21], דבר שהיווה קנס המס הגדול ביותר בהיסטוריה. ביולי 2020, בית המשפט הכללי של אירופה ביטל את ההחלטה כלא חוקית, ופסק לטובת אפל.

כתוצאה מהחקירה של האיחוד האירופי, אפל הסכימה לבנות מחדש את הכלי ה-BEPS האירי שלה לשנים 2004-2014,. ה-Double Irish: ברבעון הראשון של 2015; כלי ה-BEPS המחליף של אפל, הסדר ה-CAIA גרם לעלייה של התמ"ג האירי לשנת 2015 ב-34.4 אחוזים, ותויג כלכלן זוכה פרס נובל, פול קרוגמן, ב-34.4%[22].

ביולי 2017, הוטל קנס בסך 2.7 מיליארד דולר נגד אלפבית (לשעבר גוגל), בהתבסס על טענת הנציבות האירופית שגוגל הפרה את כללי ההגבלים העסקיים. על קנס זה הוגש ערעור מאוחר יותר[2].

באוקטובר 2017, וסטגר הורתה לאמזון לשלם סכום של 250 מיליון יורו של מיסים חוזרים[3], ובינואר 2018, נציבות האיחוד האירופי קנסה את "קוואלקום", ב-997 מיליון אירו על שניצלה לכאורה את דומיננטיות השוק שלה על ערכות שבבי פס בסיס (LTE). ביולי 2018, היא קנסה את אלפבית (גוגל) ב-4.3 מיליארד אירו על ביסוס הדומיננטיות שלה בחיפוש באינטרנט על ידי קשירה לא חוקית של השירות שלה ואפליקציות סלולריות אחרות עם אנדרואיד. ב-22 בינואר 2019, היא קנסה את "מאסטרקארד" ב-570 מיליון אירו על שמנעה מקמעונאים אירופאים לחפש תנאי תשלום טובים יותר[23]. במרץ 2019, וסטגר הורתה לגוגל לשלם קנס של 1.49 מיליארד אירו על שימוש בשיטות פוגעניות בפרסום מקוון[1]. פעולותיה של וסטגר נגד חברות אמריקאיות כממונה על התחרות, זכו לביקורת מצד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ (שכינה אותה גם כ"גברת המס של האיחוד האירופי")[24], בטענה: "היא שונאת את ארצות הברית, אולי יותר גרועה מכל אדם שפגשתי אי פעם"[25].

בפברואר 2019, מנעה וסטגר מיזוג בין שתי חברות הרכבות האירופיות הגדולות "סימנס" ו"אלסטום" עקב חששות תחרותיים רציניים, למרות העובדה שממשלות גרמניה וצרפת תמכו במיזוג זה מטעמים פוליטיים[26].

סגנית נשיא בכיר של הנציבות האירופית למען "אירופה מותאמת לעידן הדיגיטלי", 2019– הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי ב-2019, הוצעה וסטגר כנשיאת הנציבות האירופית. הקמפיין של וסטגר לנשיאות הנציבות האירופית נתקל בהתנגדות בצרפת, בעקבות החלטתה להטיל וטו על המיזוג בין חברות הרכבות "אלסטום" ל"סימנס"[27]. חסימת המיזוג בין שתי חברות תעשייתיות אירופאיות גדולות' הכעיס את נשיא צרפת עמנואל מקרון ועמד בדרכה של וסטגר בקבלת תפקיד הנציבות האירופית. ביוני 2019, ראש הממשלה, מט פרדריקסן, הציע לוסטגר להמשיך בתפקיד הנציבה מטעם דנמרק לחמש שנים נוספות.

בבניית הנציבות של 2019, בהובלתה של נציבת הנשיא אורסולה פון דר ליין, הוצע שוסטגר תמונה לסגנית נשיא הנציבות, יחד עם עוד סגני נשיא נוספים. בנוסף, וסטגר קיבלה על עצמה את האחריות על "הנציבות למען אירופה המותאמת לעידן הדיגיטלי". בתפקידה כסגנית נשיא הנציבות האירופית, היו לוסטגר חילוקי דעות ציבוריים ופרטיים עם הנציב תיירי ברטון, הצרפתי האחראי על שיפוץ גדול של הכללים הדיגיטליים באיחוד האירופי כסגן נשיא הנציבות האירופית, וסטגר הייתה יו"ר משותף של מועצת הסחר והטכנולוגיה מאז הקמתה ב-2021[28].

הכרה ציבורית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותה הפוליטית הנרחבת, וסטגר הייתה פעילה מאוד בזירה הציבורית והתקשורתית, וזכתה בזכות כך להכרה נרחבת. היא נבחרה כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר בשנת 2023 ע"פ מגזין "TIME"[29].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגרט וסטגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Who's Who, Vestager, Margrethe, (born 13 April 1968), Member, European Commission, since 2014, Oxford University Press, 2016-12-01
  2. ^ 1 2 Optimal Antitrust Fines: Theory and Practice, Hart Publishing
  3. ^ 1 2 3 Margrethe Vestager, Europa, Aarhus University Press, 2017-04-22, עמ' 90–94, ISBN 978-87-7184-375-0
  4. ^ 1 2 Mamdaniová Eliška, Part VI Other Procedures Related to the Application of the Antitrust Rules, 16 Infringements of the Antitrust Rules by the EU Member States, Oxford University Press, 2020-04-16
  5. ^ 1 2 3 Helene Helboe Pedersen, The Parliament (FOLKETINGET), The Oxford Handbook of Danish PoliticsThe Oxford Handbook of Danish Politics, Oxford University Press, 2020-06-26, עמ' 87–106
  6. ^ 1 2 Geradin Damien, Layne-Farrar Anne, Petit Nicolas, EU Competition Law and Economics, 2012-03-22 doi: 10.1093/law-ocl/9780199566563.001.0001
  7. ^ Virtual Playbook Interviews – Women’s day edition - Interview with Margrethe Vestager, נבדק ב-2023-06-26
  8. ^ 1 2 Joaquin AlmuniaParty Danish Social Liberal PartyChildren Rebecca Jensen, Ella Jensen, Maria JensenEducation University of Copenhagen, Varde GymnasiumParents Hans Vestager, Bodil TybjergSimilar People Morten Ostergaard, Johanne Schmidt‑Nielsen, Marianne Jelved, Martin Lidegaard, Uffe ElbaekProfilesTwitterPrime Minister Helle Thorning-SchmidtPrime Minister Helle Thorning-Schmidt, Margrethe Vestager - Alchetron, The Free Social Encyclopedia, Alchetron.com, ‏2017-12-25 (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Matt Cole, The Lib-Lab Pact, Manchester University Press, 2011-05-01, עמ' 173–182
  10. ^ Consolidated Flows, Sector S1 - Total Economy: Denmark, dx.doi.org, ‏2012-11-19
  11. ^ Rodger Barry, Ferro Miguel Sousa, Marcos Francisco, Part I EU Competition Law Private Enforcement and the Antitrust Damages Directive, 2 Promotion and Harmonization of Antitrust Damages Claims by Directive 2014/104/EU?, Oxford University Press, 2018-12-20
  12. ^ 1 2 באזל 3, באתר HMS
  13. ^ George Soros, Anatole Kaletsky, A Dialog with George Soros, Business Economics 48, 2013-04, עמ' 89–95 doi: 10.1057/be.2013.11
  14. ^ Jim Austin, Elsewhere in Science, 13 June 2014, Science, 2014-06-13 doi: 10.1126/science.caredit.a1400151
  15. ^ Introduction: The state’s return to business: government-linked companies in the post-crisis global economy, Routledge, 2014-11-27, עמ' 17–33
  16. ^ Forvaltninger af det musikalske repertoire, Aarhus University Press, 2018-05-23, עמ' 33–98, ISBN 978-87-7184-608-9
  17. ^ Jean-Claude Juncker, Maroš Šefčovič, Miguel Arias Cañete, Mission letters of 10 September 2014/1 November 2014, European Energy & Climate Journal 4, 2014-11, עמ' 17–22 doi: 10.4337/eecj.2014.04.02
  18. ^ Jean-Claude Juncker, The priorities of the Juncker Commission, European Energy & Climate Journal 4, 2014-11, עמ' 16 doi: 10.4337/eecj.2014.04.01
  19. ^ Consolidating democracy under a federal model: Malta, Cyprus and the EU, I.B.Tauris, 2019
  20. ^ Vicky Christoforou, Harmonising Competition and State Aid Rules, Routledge, 2018-01-18, עמ' 76–101
  21. ^ E. Stuart, Whether or Not to Bite the Apple: Some Implications of the August 2016 Commission Decision on Irish Tax Benefits for Apple, European State Aid Law Quarterly 16, 2017, עמ' 209–232 doi: 10.21552/estal/2017/2/8
  22. ^ 'Leprechaun economics' - Ireland's 26pc growth spurt laughed off as 'farcical', Independent.ie, ‏2016-07-13 (באנגלית)
  23. ^ Figure 1 from: Bitner MA (2015) Checklist of recent brachiopod species collected during the Terrasses and Exbodi cruises in the New Caledonian region, SW Pacific. ZooKeys 537: 33-50. https://doi.org/10.3897/zookeys.537.6567, dx.doi.org
  24. ^ Margrethe Vestager, European Union competition policy, ICE, Revista de Economía, 2018-12-26 doi: 10.32796/ice.2018.905.6721
  25. ^ Paul J. J. Welfens, China Risks and Challenges, Cham: Springer International Publishing, 2019, עמ' 241–250, ISBN 978-3-030-21783-9
  26. ^ Wei Wang, Matti Rudanko, EU Merger Remedies and Competition Concerns: An Empirical Assessment, European Law Journal 18, 2012-07, עמ' 555–576 doi: 10.1111/j.1468-0386.2012.00610.x
  27. ^ Robert Bauman, Flores, Francisca (December 1913–27 April 1996), Oxford University Press, 2015-10, American National Biography Online
  28. ^ Sanjib Das, Sk Abdul Amin, Sanchita Datta, Nilanjan Adhikari, Tarun Jha, Synthesis, biological activity, structure activity relationship study and liposomal formulation development of some arylsulfonyl pyroglutamic acid derivatives, Journal of Molecular Structure 1248, 2022-01, עמ' 131512 doi: 10.1016/j.molstruc.2021.131512
  29. ^ Margrethe Vestager: The 100 Most Influential People of 2023, Time, ‏2023-04-13 (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרגרט וסטגר".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרגרט_וסטגר&oldid=38173948"