קוואלקום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קוואלקום
Qualcomm-Logo.svg
Qualcomm headquarters.jpg
מרכז המחקר והפיתוח של החברה בסן דייגו
סוג חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"קQCOM
מייסדים ארווין ג'ייקובס
אנדרו ויטרבי
שנת הקמה 1985
מיקום המטה
32°53′43″N 117°11′45″W / 32.8952°N 117.1957°W / 32.8952; -117.1957 
משרד ראשי סן דייגו, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית המוליכים למחצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מוליכים למחצה
שווי שוק 106 מיליארד דולר (נובמבר 2012)
הכנסות 14.96 מיליארד דולר (2011)
רווח 4.26 מיליארד דולר (2011)
אנשי מפתח פול ג'ייקובס סטיב מולנקוף
עובדים 27,000 (2016)
qualcomm.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קוואלקוםאנגלית: Qualcomm Incorporated) היא חברה ציבורית שמנייתה נסחרת בנאסד"ק והיא חברה רב-לאומית שמרכזה בסן דייגו, קליפורניה. קוואלקום היא חברת Fabless המתכננת רכיבי מוליכים למחצה אינטגראליים בעיקר לתחום תקשורת הנתונים האלחוטית. השם Qualcomm הוא הלחם בסיסים של Quality Communications.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוואלקום נוסדה ב-1985 על ידי שני מדענים יהודים אמריקאים פרופסור ארווין ג'ייקובס מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואנדרו ויטרבי מאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס. השניים היו שותפים ב-1968 לייסוד חברת Linkabit שעסקה בהצפנת תקשורת לוויינית. את קוואלקום הם ייסדו עם בוגרי אוניברסיטת דרום קליפורניה והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כדי לייצר מוצרי תקשורת דיגיטלית כדוגמת מעגלים משולבים ייעודיים שהצפינו תשדורות באמצעות האלגוריתם של ויטרבי. מוצר אחר בשם OmniTRACS היה בשימוש חברות תובלה וסייע בשירותי איכון ותקשורת באמצעות לוויינים. לראשית דרכה של קוואלקום היו שותפים מדענים ישראלים מרפא"ל, אשר יצאו לשנות שבתון בארצות הברית והם ד"ר יוסף שפירא, ד"ר ישראל בר-דוד וד"ר אפי זהבי.

ב-1990 החלה קוואלקום בפיתוח שיטת תקשורת סלולרית מבוססת CDMA. עבודת המחקר ופיתוח החלה כחלק מניסיון להציע פתרון למחסור בתדרים סלולריים באזור לוס אנג'לס. תחנות השידור התבססו על שיטת ה-CDMA שקוואלקום יישמה במוצר התקשורת הלוויינית שלה, OmniTRACS. ב-1992 החלה קוואלקום ביצור תאי שידור, טלפונים סלולריים ושבבים מבוססי CDMA. תאי השידור הראשונים שהותקנו נתגלו כלא אמינים, וקוואלקום העבירה לחברת "נורטל" את הידע שנצבר במלואו, בתמורה לעבודת שיפור שלהם במיתוג בין התחנות.

ב-1997 שילמה קוואלקום 18 מיליון דולר על הזכות לשנות למשך 20 שנה את שמו של אצטדיון סן-דייגו ל"אצטדיון קוואלקום".

ב-1999 החלה החברה בפרישה מהעיסוק הישיר בתחנות בסיס סלולריות ומכרה את עסקי התשתית לרשתות סלולריות לחברת "אריקסון". בהמשך מכרה את עסקי הייצור של טלפונים סלולריים לחברת "קיוסרה". כחלק מהמהלך היא החלה להתמקד בפיתוח ורישוי של טכנולוגיות אלחוטיות ובייצור של מעגלים משולבים מסוג ASIC ו-RFIC, במיוחד מעגלים מסוג מערכת על שבב. בתחילת המאה ה-21 פיתחה קוואלקום טכנולוגיות רדיו מתקדמות CMOS-RF כאשר התפיסה של תכנון הרדיו השתנתה בהובלתה מרדיו בהמרה כפולה (סופר הטרודיין) לרדיו בהמרה ישירה עם תדר ביניים אפס טופולגיה הנקראת ZIF. זו הייתה גישה פורצת דרך שפישטה את תכן מקמ"שי הרדיו בפלטפורמות הסלולריות ופתרה את בעיית תדרי הבבואה. עקב כך הוזלו מכשירי הסלולר בשל אי נחיצות במסנני תב"ם והורדה בעלות הרכיבים ועליה באינטגרציה ברמת ה-RFIC. משפחת הרכיבים לסלולר של קוואלקום נקראת RTR6280 RTR6285. ארכיטקטורה זו היא פתרון CHIP-SET מלא של רדיו ו-BASE-BAND שעובד עם רכיבי ה-MSM של קוואלקום.

בשנת 2000 רכשה קוואלקום תמורת מיליארד דולר במניות את חברת SnapTrack, שפיתחה את ראשוני רכיבי ה-GPS מסוג AGPS המסייעים לאיכון מהיר באמצעות רשת סלולרית. בשנת 2004 רכשה החברה את Trigenix הבריטית שעסקה בממשקי משתמש למכשירי סלולר, וקיוותה למזג את הפעילות שלה, אך היא הופסקה כעבור כמה שנים. בשנת 2005 המשיכה קוואלקום ברכישת חברות שסייעו לה לבנות שבבים הכוללים מגוון פתרונות למכשירים סלולריים. בתוך שנתיים היא רכשה את החברות:Elata, ‏ Berkana Wireless, ‏Qualphone, ‏RFMD ‏ Flarion ו-Open Interface. הרכישות סייעו להתבססותה בתחומי אלחוט כמו Wi-Fi, בלוטות' ושבבי רדיו אחרים, באלגוריתמים למשלוח תוכן מולטימדיה על גבי רשת, ובנושאים נוספים כמו פתרונות להתקנת אפליקציות על גבי רשת סלולרית.

בשנת 2008 החלה קוואלקום בתכנון עצמי וייצור של מערכות-על-שבב (SoC) בשם Snapdragon שהתבססו על ארכיטקטורת ARM. מאז ייצרה דגמים רבים בסדרה זו ורבים מהם השתלבו בטלפונים חכמים של רוב היצרניות המובילות. דגמים נוספים שימשו למחשבי לוח.

ב-2009 רכשה קוואלקום את חטיבת הגרפיקה לניידים של AMD. השבבים שיצרה היוו את הבסיס לשבבי ה-GPU‏ Aderno ששולבו מאוחר יותר ב-Snapdragon. ב-2011 המשיכה קוואלקום ברכישת חברות לחיזוק יכולותיה בתחום התקשורת האלחוטית ותכונות נוספות למכשירים ניידים כדוגמת זיהוי מחוות הידיים של המשתמש.

ב-2014 רכשה קוואלקום את חברת CSR הבריטית תמורת 2.5 מיליארד דולר להתחזקות בתחום המצלמות.[1] אולם פיטרה את מרבית עובדי צורן בשל המשבר שפקד אותה.[2]

חברותה של קוואלקום בגופי תקינה סלולרית רבים והשפעתה על תקני תקשורת בתחום מהווים עבורה נדבך משמעותי ברווחי החברה. תקן UMTS, שהפך לתקן נפוץ מאוד להעברת נתונים ברשתות סלולריות מדור שלישי, מתבסס על הפטנטים שרשמה קוואלקום עבור רשתות ה-CDMA ועבור W-CDMA שמהווה את לבו של תקן UMTS. הגופים העושים שימוש בתקנים אלו משלמים תמלוגים לקוואלקום.

בקיץ 2015 פקד את קוואלקום משבר גדול עקב כישלון פיתוח דור חדש למעבד Snapdragon, אשר גרר אילוץ לקיצוץ של 15% מכלל כוח האדם שלה. המטרה היא לקצץ 1.5 מיליארד דולר. גל זה גרר פיטורין במקומות רבים.[3] כמו כן נחשפה קוואלקום לתביעה על ידי סין בשל יצירת אי תחרות ונאלצה לשלם קנס בסך 975 מיליון דולר.[4] כמו כן נחשפה קוואלקום לתביעה באירופה מסיבה דומה.[5]

באוקטובר 2016 הודיעה קוואלקום על רכישת NXP סמיקונדקטורס תמורת סכום של כ-47 מיליארד דולר.[6] בדצמבר 2016 הודיעה החברה על פיתוח משפחה של מערכות על שבב בשם Centriq 2400 המיועדת למרכזי נתונים המציעה בין 40 ל־48 ליבות ARM.[7][8]

באוקטובר 2017 הגישה קוואלקום תביעה נגד אפל בסין בטענה להפרת פטנטים.[9] בנובמבר הציעה ברודקום לקנות את החברה ב-105 מיליארד דולר, אך זו נדחתה על ידי הדירקטוריון של קוואלקום.[10]

בינואר 2018 הטילה הנציבות האירופית על קוואלקום קנס בסך 997 מיליון אירו, על שימוש לא נאות בשליטתה בשוק השבבים.[11]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 הוקם סניף קוואלקום ישראל בחיפה. ראשיתו היה במשרד בדירה ברחוב חניתה בחיפה בהובלתו של ד"ר יוסף שפירא (ג'ו שפירא) שהתמחותו היא אלמ"ג. אחריו נתמנה להוביל את קוואלקום ישראל ד"ר (בעשור השני של שנות האלפיים, פרופסור) אפי זהבי, שהתמחותו הייתה אלגוריתמי תקשורת. בתקופה זאת, עברו המשרדים לאזור טירת הכרמל ואז עברו שוב, לבניין אומגה בדרום מת"ם. לאחר מכן נתמנה אייל בר דוד למנכ"ל קוואלקום ישראל, וכיהן עד 2013. בשנה זו נחגגו 20 שנה לקוואלקום ישראל ובמעמד זה, תרם פרופסור ארווין ג'יקובס 20 מיליון דולר לטכניון. בשנה זאת התחלף מנכ"ל קוואלקום ובמקומו מונה אריק מימרן.

בשנת 2015 תרם מייסד קוואלקום פרופסור אנדרו ויטרבי 50 מיליון דולר לפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. זו היא תרומתו השנייה לפקולטה להנדסת חשמל כאשר הראשונה הייתה גם היא בסך 50 מיליון דולר.

קוואלקום רכשה חברות אחדות בישראל:

  • בשנת 2010 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק iSkoot הישראלית בבית שמש אשר התמחתה באפליקציות, שווי העסקה 70 מיליון דולר.[12] בשנת 2014 סגרה את הפעילות בבית שמש ופיטרה את כל העובדים.
  • בשנת 2012 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק Design-Art הישראלית מהוד השרון תמורת 100 מיליון דולר ואשר עוסקת בתכנון MODEM לתחנות בסיס קטנות מסוג FEMTO.[13]
  • בשנת 2012 רכשה קוואלקום את חברת ההזנק EPOS הישראלית אשר פיתחה אפליקציות אולטראסאונד כגון עטים וזיהוי מחוות תמורת 30 מיליון דולר.[14]
  • בשנת 2014 רכשה קוואלקום בכ-400 מיליון דולר את חברת ההזנק WILOCITY הישראלית בקיסריה אשר פיתחה שבב לתקן IEEE802.11AD בתדר 60 גיגהרץ לאינטרנט אלחוטי מהיר ברוחב סרט 1.76 גיגהרץ.[15] כמו כן רכשה בכ-45 מיליון את חטיבת המצלמות של חברת CSR, חטיבה שמקורה ברכישת "צורן" ב-2011.[16] בסוף 2014 רכשה קוואלקום את שאר חברת CSR הבריטית.

קוואלקום הייתה בין המשקיעים בחברת ההזנק Waze הישראלית.[17] ב-2012 הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Project RAY ליצירת סמארטפון מונגש לעיוורים ולקויי ראייה.[18]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוואלקום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסף גלעד, קוואלקום משלימה ההשתלטות על צורן: רכשה את CSR הבריטית ב-2.5 מיליארד דולר, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2014
  2. ^ קוואלקום פיטרה את עובדי צורן שנרכשה בעסקת CSR, באתר כלכליסט
  3. ^ גל פיטורין בקוואלקום
    גל קיצוצים בקוואלקום
  4. ^ קוואלקום נאלצה לשלם 975 מיליון דולר קנס לממשלת סין
  5. ^ קוואלקום נחשפה לתביעה באירופה
  6. ^ שירה קרפיק ספיר, ‏עוד עסקת ענק: קוואלקום רוכשת את NXP ב-47 מיליארד דולר, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2016
  7. ^ Cutress, Ian. "Analyzing Falkor’s Microarchitecture: A Deep Dive into Qualcomm’s Centriq 2400 for Windows Server and Linux". בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  8. ^ "48 ליבות ARM לשרתים: המיזם המסקרן של קוואלקום מושק רשמית". HWzone (בעברית). 17 בנובמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  9. ^ בלומברג (13 באוקטובר 2017). "קוואלקום הגישה תביעה בסין: דורשת לעצור את ייצור ומכירת האייפון במדינה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2017. 
  10. ^ Merced, Michael J. de la; Sorkin, Andrew Ross; Tsang, Amie (13 בנובמבר 2017). "Qualcomm Rebuffs Broadcom, and Missouri Subpoenas Google: DealBook Briefing". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-17 בנובמבר 2017. 
  11. ^ Antitrust: Commission fines Qualcomm €997 million for abuse of dominant market position, European Commission, 24 January 2018
    צבי קצבורג, ועדת ההגבלים האירופית קנסה את קוואלקום ב-1.2 מיליארד דולר, "אנשים ומחשבים", 24 בינואר 2018
  12. ^ גיא גרימלנדקוואלקום קונה את הסטארט-אפ הישראלי iSkoot בעד 80 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2010
  13. ^ שמוליק שלח, ‏אחרי מו"מ ארוך: קוואלקום רוכשת את דיזיין ארט ב-120–140 מ' ד', באתר גלובס, 22 באוגוסט 2012
  14. ^ בר בן-ארי, ענבל אורפז, קוואלקום אישרה את רכישת אפוס הישראלית; היקף העסקה: 20-30 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2012
  15. ^ ענבל אורפז, קוואלקום מאשרת: רכשנו את וילוסיטי הישראלית בכ-400 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2014
  16. ^ ענבל אורפז, קוואלקום רוכשת חטיבת המצלמות של CSR ישראל ב-45 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 1 ביולי 2014
  17. ^ קוואלקום בין המשקיעים ב WAZE, באתר גלובס
  18. ^ Qualcomm Developing Android Phone for the Blind, אתר tom's hardware‏, 23 באוקטובר 2012