מרוששות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרוששות
"Broke Girls‏ 2"
2BrokeGirlsintertitle.png
סוגה קומדיית מצבים
יוצרים מייקל פטריק קינג
ויטני קאמינגס
שחקנים קאט דנינגס
בת' ברס
גארט מוריס
ג'ונתן קייט
מת'יו מוי
ג'ניפר קולידג'
ניק זאנו
ברוק ליונס
פרסים הקומדיה החדשה המועדפת ("38th People's Choice Awards")
פסקול "Second Chance" על ידי "Peter Bjorn and John"
ארץ מקור ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 6
מספר פרקים 138
הפקה
מפיקים בפועל מייקל פטריק קינג
ויטני קאמינגס (יועצת בכירה)
חברת הפקה "MPK Productions"
"Warner Bros. Television"
הפצה האחים וורנר טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים מערך מרובה מצלמות
טכניקת צילום מערך מרובה מצלמות עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 22 דקות
שידור
רשת שידור CBS
רשת שידור בישראל הוט קומדי סנטרל
פורמט (תמונה) "1080i"‏ "16:9" ‏(HDTV)
פורמט (קול) דולבי דיגיטל
תקופת שידור מקורית 19 בספטמבר 201117 באפריל 2017
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרוששותאנגלית: Broke Girls‏ 2; מסוגנן כ-$BROKE GIRL ‏2. בתרגום ישיר: 'שתי בחורות מרוששות') היא קומדיית מצבים טלוויזיונית אמריקאית של רשת CBS. הסדרה ששידורה החל ב-19 בספטמבר 2011, נוצרה על ידי מייקל פטריק קינג, ויטני קאמינגס עבור "Warner Bros. Television". הסדרה זכתה בפרס הקומדיה החדשה האהובה ביותר בטקס "נבחרי הקהל" ה-38.

לראשונה, שודרה הסדרה לאחר "שני גברים וחצי". לאחר מכן, שודרו הפרקים לאחר "איך פגשתי את אמא". ב-5 באוקטובר 2011 רשת CBS החליטה להזמין ולשדר את כל העונה הראשונה. ב-27 במרץ 2013 הודיעה CBS שהסדרה תשוב לעונה שלישית. ב-13 במרץ 2014 חודשה הסדרה לעונה רביעית. ב-12 במרץ 2015 חודשה הסדרה לעונה חמישית. ב-25 במרץ 2016 חודשה הסדרה לעונה שישית, שעלתה לשידור ב-10 באוקטובר באותה שנה. לאחר עונה זו, במאי 2017 הודיעה רשת CBS על ביטול הסדרה.

רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה שעלילתה מתרחשת בשכונת ויליאמסבורג שבברוקלין, ניו יורק, מתמקדת בשתי בחורות באמצע שנות העשרים לחייהן העובדות יחד כמלצריות במסעדה: מקס (קאט דנינגס) שבאה ממשפחה ענייה ממעמד הפועלים וקרוליין (בת' ברס), שגדלה במשפחה עשירה, אך הפכה חסרת כל לאחר שאביה, מרטין צ'אנינג, ביצע הונאת פונזי וכל רכושו עוקל. השתיים הופכות לחברות ומתכננות לפתוח יחד בעתיד חנות עוגות. המנהל של מקס וקרוליין הוא האן לי (מת'יו מוי) כשיחד איתם עובדים אולג (ג'ונתן קייט), טבח אוקראיני עליז וסוטה, וארל (גארט מוריס), קופאי אפרו אמריקאי מבוגר. בסדרה הופיעה גם השכנה שלהן סופי (ג'ניפר קולידג'), מהגרת פולנייה שמנהלת את חברת הניקיון "Sophie's Choice". בתחילת כל פרק נראית מקס כשהיא ממלצרת לשולחן כלשהו, ובסוף של כל פרק מוצג כמה כסף מקס וקרוליין כבר חסכו עד ליעד שהציבו לעצמן - 250,000‏$.

סקירת סדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה מספר הפרקים תאריך השידור הראשוניארצות הברית ארצות הברית
הפרק הראשון הפרק האחרון
1
24
19 בספטמבר 2011 7 במאי 2012
2
24
24 בספטמבר 2012 13 במאי 2013
3
24
23 בספטמבר 2013 5 במאי 2014
4
22
27 באוקטובר 2014 18 במאי 2015
5
22[1]
12 בנובמבר 2015 12 במאי 2016
6
22
10 באוקטובר 2016 17 באפריל 2017

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 1-24 (24 פרקים). החלה ב-19 בספטמבר 2011 והסתיימה ב-7 במאי 2012.

קרוליין מתחילה לעבוד בדיינר ומקס מגלה שמדובר בקרוליין צ'נינג אשר איבדה את כל כספה. לאחר שהיא מגלה שהיא ישנה ברכבת התחתית מקס עוזרת לקרוליין בכך שהיא מזמינה אותה לדירתה. לאחר שקרוליין עוזרת למקס לגלות שחבר שלה בוגד בה והשתים עוברות לגור יחד ומחליטות להתחיל לעבוד על חלום משותף על עסק קאפקייקס. לאחר התחלה קשה השתיים מתחברות ומתקדמות במטרתן להשגת הכסף להקים עסק משותף. מקס מחבבת את ג'וני אומן רחוב וברמן אשר מפלרטט איתה חזרה. קרוליין מדפיסה כרטיסי ביקור לעסק ומקס במקביל לוקחת קרוס עיצוב עוגות מה שמוביל אותם לעבודה הראשונה שלהם בעיצוב קאפקייקס לחתונה גאה.

עונה 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 25-48 (24 פרקים). החלה ב-24 בספטמבר 2012 והסתיימה ב-13 במאי 2013.

עונה 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 49-72 (24 פרקים). החלה ב-23 בספטמבר 2013 והסתיימה ב-5 במאי 2014.

עונה 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 73-94 (22 פרקים). החלה ב-27 באוקטובר 2014 והסתיימה ב-18 במאי 2015.

עונה 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 95-116 (22 פרקים). החלה ב-12 בנובמבר 2015 והסתיימה ב-12 במאי 2016.

עונה 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקים 117-138 (22 פרקים). החלה ב-10 באוקטובר 2016 והסתיימה ב-17 באפריל 2017.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דנינגס הפכה לשחקנית הראשונה שלוהקה לאחר שקיבלה את תפקידה של מקס ב-18 בפברואר 2011‏[2]. שבוע לאחר מכן, ב-25 בפברואר 2011, זכתה ברס באודישן לתפקידה של קרוליין, וגברה על שחקניות אחרות שהתמודדו על התפקיד[3]. מוי, מוריס וקייט היו שלושת השחקנים הראשים האחרונים שלוהקו, ב-16 במרץ 2011‏[4].

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה זכתה לציון "C" מוושינגטון פוסט. האנק סטואוור מצא את הסדרה כמשעממת, וטען שאמנם היו מעט סצנות מצחיקות אבל בסופו של דבר הסדרה היא "רענון פושר של הזוג המוזר" (סדרה אמריקאית משנות ה-70)‏[5].

מבקר הטלוויזיה של העיתון "בוסטון גלוב", מתיו גילברט, העניק לסדרה ציון של "+B" עקב התרשמותו מהליהוק וההפקה של הסדרה[6].

הסדרה קיבלה ביקורות חיוביות למדי מהמגזין אנטרטיינמנט ויקלי, ששיבח את דנינגס וברס על משחקן והכימיה ביניהן[7].

הסדרה משכה תגובה חיובית דומה ממרי מקנמרה, המבקרת של לוס אנג'לס טיימס, אשר הצהירה, "זוג מלצריות חכמות ומחוצפות משני צדי המסילה הן כמו קפה חם בכוס לבנה"[8].

המבקר של "הוליווד ריפורטר", טים גודמן, אמר שלסדרה היה פוטנציאל אבל היא "בזבזה אותו כל שבוע, על בדיחות זולות, צפויות ולא משעשעות". גודמן גם ציין שבדיחות רבות בסדרה היו בעלות אופי גזעני[9].

ב-11 בינואר 2012, הסדרה זכתה בפרס הקומדיה הטלוויזיונית החדשה הטובה ביותר בטקס נבחרי הקהל ה-38‏[10].

אמילי נוסבאום, המבקרת של הניו יורקר, כתבה שהדרך שדמויות המשנה כתובות היא "כל כך גזענית עד שזה פחות מגעיל ויותר מביך". עם זאת, נוסבאום ציינה שלתוכנית יש "כל כך הרבה פוטנציאל", והשוותה אותה בחיוב לתוכנית השנייה של ויטני קאמינגס, יוצרת הסדרה.

באוסטרליה וניו זילנד, הסדרה זכתה לביקורות צוננות במיוחד. מייקל אידאטו, המבקר של "Sydney Morning Herald" מצוטט כמי שאמר: "זה די גרוע. למעשה, זו אחת התוכניות הגרועות ביותר שראיתי בחיי". בביקורתו הוא גם סנט בתוכנית על שהיא נראית כמו "פשיטת רגל מבחינה יצירתית"[11]. בניו זילנד, המבקר כריס פילפוט קרא לסדרה "התוכנית החדשה הגרועה ביותר של שנת 2012" ואמר: "אולי החטא הגדול ביותר שלה, והסיבה העיקרית לכך שאני נוטש את הסדרה, הן שתי בדיחות אונס בשלושת הפרקים הראשונים. אני לא חושב שהנושא של אונס מצחיק כהוא זה... לדעתי, כאשר אונס משמש כבדיחת פאנץ' ליין שנאמרת כלאחר יד בסיטקום סוג ג' כמו "מרוששות", זה מראה על זלזול מוחלט לאלה שסבלו מהתקפה דוחה שממזערת את הסבל שלהם, ומציגה חוסר הבנה ויצירתיות מצד כותבי הקומדיה"[12].

עורך "TV Club", טוד ואן דר וורף, אמר שהסדרה מסתמכת על "הומור גזעני שמצריך את הופעתו של הסטריאוטיפ, המגלם אותו בצורה המגעילה ביותר, ואז כולם צוחקים על זה"[13]. מבקרים אחרים הצביעו על התיאור של האן לי כ"זעיר, ילדותי, אדם תאב בצע עם דפוסי דיבור ילדותיים"[14]. כשנשאל על הסטריאוטיפים האסייתיים במסיבת עיתונאים בינואר 2012, אמר מייקל פטריק קינג "אני לא מוצא דבר מזה פוגע"[15][16]. הוא הוסיף כי "מרוששות" מתבססת על שנינות רבה... הסדרה אינה אלא הנאה עבור הקהל"[17].

רייטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הבכורה של הסדרה צפו 19.2 מיליון צופים, לאחר הפרק הראשון של "שני גברים וחצי" ללא צ'רלי שין. בכורה זו היא הבכורה עם הדירוג הגבוה ביותר עבור בכורה של סדרת קומדיה מאז סתיו 2001[18].

עונה משבצת שידור תחילת העונה סיום העונה שנות שידור דירוג צופים
(במיליונים)
1 יום שני, 09:30 בערב (פיילוט)
ימי שני, 08:30 בערב
19 בספטמבר 2011 2012 2012-2011 #15 11.96‏[19]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמדות תוצאה
2011 ‏ "The Comedy Awards" סדרת קומדיה מרוששות זכייה
הזוג האהוב קאט דנינגס ובת' ברס זכייה
2012 טקס פרסי נבחרי הקהל הסדרה הקומית החדשה האהובה ביותר מרוששות זכייה

שידורים מסביב לעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה משודרת במדינות הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://deadline.com/2015/11/cbs-wednesday-comedy-block-mike-molly-2-broke-girls-midseason-premiere-dates-1201646796/
  2. ^ "Kat Dennings To Star In CBS' Whitney Cummings/Michael Patrick King Comedy" from Deadline.com (February 18, 2011)
  3. ^ "NBC's 'S.I.L.A.' & CBS' 'Girls' Find Leads" from Deadline.com (February 25, 2011)
  4. ^ "Scott Porter To Star In CW's 'Hart Of Dixie', More Actors Board Pilots" from Deadline.com (March 16, 2011)
  5. ^ New fall TV: CBS’s ‘2 Broke Girls’; NBC’s ‘Playboy Club’ from The Washington Post (September 18, 2011)
  6. ^ "Which new fall series make the grade?" from The Boston Globe (September 4, 2011)
  7. ^ "'2 Broke Girls': Promising series nailed twentysomething poverty. NYC, not so much." from Entertainment Weekly (September 20, 2011)
  8. ^ "Television review: 2 Broke Girls" from The Los Angeles Times (September 19, 2011)
  9. ^ Goodman, Tim (24 באוקטובר 2011). "The Sorry State Of '2 Broke Girls': Racism and Lame Sex Jokes". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2011. 
  10. ^ Schillaci, Sophie A. (11 בינואר 2012). "People's Choice Awards: The Winners". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. בדיקה אחרונה ב-12 בינואר 2012. 
  11. ^ Idato, Michael (1 במרץ 2012). "2 Broke Girls:Creatively Bankrupt". SMH. בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2012. 
  12. ^ Philpott, Chris (23 בפברואר 2012). "2 Broke Girls: the worst new show of 2012". Stuff.co.nz. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2012. 
  13. ^ "Rude, crude and lewd: The disappointment behind 2 Broke Girls". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-02-23. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  14. ^ "Yo, Is This Racist? 2 Broke Girls and the New Long Duk Dong We Never Asked For". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-02-23. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  15. ^ "Michael Patrick King Defends ’2 Broke Girls’ Stereotypes: “I Don’t Find It Offensive, Any Of This”". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-02-23. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  16. ^ '2 Broke Girls' creator fights critics, denies racism charge, during riveting debate
  17. ^ "Confronted about racism, '2 Broke Girls' producer comes unglued". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-02-23. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2012. 
  18. ^ de Moraes, Lisa (20 בספטמבר 2011). "Charlie Sheen-less ‘Two and a Half Men’ season debut draws record audience". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2011. 
  19. ^ Nielsen Television - TV Ratings for Primetime: 2011-12 Season-to-Date, באתר ZAP2it
  20. ^ איילה פנייבסקי, עכבר העיר אונליין, "מרוששות": מטומטמת, אבל עם אג'נדה, באתר הארץ, 02 בפברואר 2012