מרטין וייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר מרטין וייל (נולד ב-1940 בהולנד) הוא אוצר ישראלי, מנכ"ל מוזיאון ישראל בין השנים 1973 ל-1996, והיה דמות מרכזית במאמץ להקמת פארק אריאל שרון באתר חירייה.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברוטרדם שבהולנד כשבועיים לפני כיבושה במלחמת העולם השנייה. אביו של וייל היה עורך דין מצליח ואמו עקרת בית.

משפחתו נשלחה על ידי הנאצים למחנה ברנוולד שהיה מיועד לאליטות ההולנדיות ומשם למחנה המעבר המשטרתי ליהודים וסטרבורק. אחר כך הועברה המשפחה לגטו טרזיינשטט בצ'כיה. עם תום המלחמה הוא ומשפחתו הקרובה חזרו להולנד. בגיל 19 הצטרף לתנועת הנוער הציונית הבונים וב-1959 עלה לישראל והתיישב בקיבוץ בית העמק. שם הכיר את אשתו תמר, אז חברת גרעין נח"ל.

לאחר מכן עבר לירושלים. הוא החל להדריך במוזיאון ישראל שנבנה זה לא מכבר (וייל אף לקח חלק בבנייתו כפועל בניין). במקביל למד תולדות האמנות באוניברסיטה העברית.

הוא התקדם בתפקידים שונים במוזיאון, ושימש בו כאוצר ראשי ולבסוף כמנכ"ל. סך הכל עבד במוזיאון במשך שלושים שנה. בין השאר הוא הקים בו את אגף הנוער. הוא אחראי על הקמת פסל המפלצת המפורסם של ניקי דה סן פאל בקריית היובל ועל הפסל מחווה לירושלים ("הפסל האדום") בהר הרצל. זכה בעיטורי כבוד מממשלות הולנד וצרפת על פועלו לקידום אמנות צרפת והולנד בישראל.

לאחר פרישתו מהמוזיאון שימש כמנכ"ל קרן ברכה עד שנת 2011.

ב-2015 זכה בעיטור יקיר ירושלים.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חירייה: על צחנה ויופי - יומן אישי", הוצאת עם עובד, בשנת 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חזקי עזרא, 12 יקירי ירושלים יקבלו את האות, באתר ערוץ 7, 18 במאי 2015