סבינה מסג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סבינה מסג
אין תמונה חופשית
לידה 26 בנובמבר 1942 (בת 80)
סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה סבינה בן-בסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Adulah = עדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות גשם גשם מטפטף עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס זאב לספרות ילדים ונוער עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סבינה מֶסֶגשם העט שלה לספרות ילדים, עֲדוּלָה; נולדה ב-26 בנובמבר 1942) היא משוררת עברית, מתרגמת עורכת, סופרת לילדים וחלוצת האקופואטיקה (שירה אקולוגית) בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבינה בן-בסט נולדה בסופיה בירת בולגריה בשנת תש"ג 1942. עלתה ארצה עם הוריה שהתיישבו ביפו בשנת 1948. לימים עברה המשפחה לבת ים. הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ובצבא שירתה בחיל האוויר. השלימה לימודי ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב.

אף על פי שהחלה לכתוב בגיל 9 ולפרסם בעיתוני ילדים ונוער, ספרה הראשון של מסג יצא לאור כאשר הייתה בת ארבעים וזכה בפרס ספר הביכורים של בית הסופר. מאז פרסמה קובצי שירה ותרגומי שירה רבים. היא אף החלה לכתוב שירה לילדים בשם העט "עדולה". זכתה בפרסים רבים על שירתה למבוגרים וילדים, בין היתר: פרס זאב לספרות ילדים (שנת 2000), פרס ראש הממשלה (תשע"ה), פרס לאה גולדברג (2015), פרס היצירה המקומית מטה אשר (2015) ועוד.

בין תרגומיה שני מפעלי תרגום חשובים, האחד הוא מבחר מיצירתם של בני הזוג סילביה פלאת וטד יוז. השני הוא "הטרילוגיה הנורווגית" עליה זכתה בפרס המתרגמים לשנת 2000.

ב-2007 הוציאה חוה אלברשטיין אלבום שכלל שירים רבים של עדולה, בשם "שביל החלב – שירי ערש". ובשנת 2011 הוציאה את אלבום "ילדת טבע" שכולו שירים של עדולה.

ב־2017 התפרסם שיר הילדים שכתבה, "גשם גשם מטפטף", בעקבות סרטון ויראלי[1].

כחלוצת האקופואטיקה בארץ, כותבת מסג מאמרים על הנושא בעיקר בעיתון הארץ, אך גם בבמות אחרות. כמו כן כוננה ב-2018 את "סידרת כליל לאקופואטיקה" בהוצאת הקבוץ המאוחד. בסדרה רואה אור מדי שנה קובץ של משורר צעיר הכותב שירה סביבתית.

סבינה מסג השתתפה בכמה וכמה פסטיבלים בינלאומיים לשירה ותרגום.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסג הייתה בת זוגו של הצייר אהרון מסג, לשעבר מורד (1942–2018). כשנפגשו אהרון וסבינה בחיל האויר הם החליטו לפרוש מן העיר ולחיות בבידוד בטבע. סבינה ממשיכה לנהל את המשק שהקימו בכפר האקולוגי כליל, בו היא מייצרת שמן זית, חשמל מן השמש, ומפעילה 2 בתי הארחה: "וילה כליל הטבע" ו"בית הסלע".

לזוג שלושה ילדים.

ספרי שירתה של סבינה מסג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולות משק, שירים, צ'ריקובר, 1984.
  • הבית במגדל, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1987.
  • מושב, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב 1991.
  • ימי מנזר, צילומים תמר שר, שוקן ירושלים, 1997.
  • והים הזה, ים כנרת, צילומים: שרון טרבלסקי, ערכה לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1998.
  • כליל, שירים, ציורים אהרון מסג, אבן חושן, רעננה, 2003.
  • מונוגמיה עילית, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2009.
  • ישר מן השטח, מבחר שירים, הקיבוץ המאוחד, ומוסד ביאליק, 2014.
  • אקופואטיקה, עתון 77, גיליון 357–358, חשוון תשע"ב, אוקטובר-נובמבר 2011.
  • על היופי הבלתי מצוי של המצוי, הקיבוץ המאוחד עם מקום לשירה 2017.
  • שיחותי עם רחל, הקיבוץ המאוחד 2018.
  • כן, שרתי לך ארצי, הקיבוץ המאוחד 2018.
  • האכסניה הסקוטית, ים כנרת, כליל, מקום, 2019.
  • מנזר בעין כרם, כליל, מקום, 2019.
  • בנייאס, כליל, מקום, 2020.
  • צפת, מסע סימטה, כליל, מקום, 2020.
  • בית באבו תור, כליל, מקום, 2021.
  • פיקוס בפרדס חנה,כליל, מקום, 2021.
  • כליל, מיינדפולנס,כליל, מקום, 2022.
  • ארץ: שירים אקופואטיים, כליל מקום, 2022[2].

ספרים שתרגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למבוגרים:

  • איילה, שירים, מאת סוזן אפטרמן, תרגמה מאנגלית: סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1991.
  • אתה, אני ועוד שירי מלחמה, מאת קרן אלקלעי-גוט, מאנגלית: סבינה מסג, אילן שיינפלד, רחל חלפי, הקיבוץ המאוחד תל אביב, תשנ"ד 1994.
  • שועל המחשבה, מבחר שירים, מאת טד יוז, תרגום ואחרית דבר: סבינה מסג, הקדמה: יהודה עמיחי, שוקן, ירושלים, 1996.
  • אריאל ושלוש נשים, מאת סילביה פלאת, תרגמה: סבינה מסג, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2002.
  • הנהר שמעבר לפיורד, מאת אולב האוגה, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, קשב לשירה, תל אביב, תשס"ד 2003.
  • בצפונו של כדור העולם, מאת רולף יאקובסן, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2010.
  • טרייה ויגן, מאת איבסן, תרגום: סבינה מסג עם ונקה נורויק, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2013.
  • שלג ויער אשוחים: מבחר שירים, מאת טאריי וסוס והלדיס מורן וסוס, תרגום: סבינה מסג עם חנה-מאי סוונדל, אחרית דבר: סבינה מסג, כרמל, ירושלים, 2017.
  • פרס המתרגמים מטעם שרת התרבות על הטרילוגיה הנורווגית 2018
  • שירים לגאיה, מאת גארי סניידר, מבחר שירים ומאמרים. את המאמרים תרגם ד"ר אליק פלמן. הוצאת כרמל, ירושלים, 2019.

לילדים:

ספרי ילדים שכתבה בשם העט "עדולה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס 'כליל' לאקופואטיקה - שירה בעריכת סבינה מסג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר ותנוחת ההר, כתיבה מאיה ויינברג, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ח, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2018.
  • לדובים שהיו כאן פעם, כתיבה צוריאל אסף, עריכה סבינה מסג, זוכה פרס 'כליל' לאקופואטיקה תשע"ט, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2019.
  • קומפוסט, אסופה של 11 משוררים, הוצאת כליל, מקום 2020.
  • מכתב אחרון לאדם, ניגון קוליקובסקי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2021.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס ניומן לספר ביכורים' מטעם בית הסופר בירושלים,1967
  • פרס רמת גן, 1970
  • פרס זאב, 2005
  • פרס ראש הממשלה, 2004
  • פרס לאה גולדברג
  • פרס הדסה
  • מענק מפעל הפיס לספר "ישר מן השטח", 2014
  • פרס ראש הממשלה, 2014 (פעם שנייה)
  • פרס היצירה המקומית מטה אשר, 2014
  • פרס לאה גולדברג, 2014 (פעם שנייה)
  • פרס המתרגמים של שרת התרבות
  • על תרגומי שירה מנורווגית, 2018

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד סבינה מסג, גשם, גשם, מטפטף, באתר הארץ, 30 במרץ 2017
  2. ^ אתר למנויים בלבד ורד זינגר, סבינה מבינה את השפה של הטבע, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2022