לדלג לתוכן

מרטינוס רורבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטינוס רורבי
Martinus Rørbye
לידה 17 במאי 1803
דראמן, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1848 (בגיל 45)
קופנהגן, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Martinus Christian Wesseltoft Rørbye עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הולמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הדנית המלכותית לאמנויות יפות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות תור הזהב הדני עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי כריסטיאן אוגוסט לורנץ, כריסטופר אקרסברג עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Prison of Copenhagen, View from the Roman Campagna, Fishermen from Skagen in the life boat, Men of Skagen on a Summer Evening in Fair Weather, The View from the Temple of Athena on the Acropolis, View from the Artist's Window, Entrance to an Inn in the Praestegarden at Hillested, A Turkish notary drawing up a marriage contract in front of the Kiliç Ali Pasha Mosque, Tophane, Constantinople עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית תורוואלסן (1838) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרטינוס רורבידנית: Martinus Rørbye;‏ 17 במאי 180329 באוגוסט 1848) היה צייר דני, הידוע ביצירות ז'אנר ונופים. הוא היה דמות מרכזית בתור הזהב של הציור הדני במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19.

הצייר הנוסע ביותר מבין ציירי תור הזהב הדנים, הוא נסע לנורווגיה ולשוודיה ולאיטליה, יוון וקונסטנטינופול. הוא היה גם הצייר הדני הראשון שצייר בסקיין בצפון יוטלנד, כמעט חצי מאה לפני שהקהילה המשגשגת של ציירי סקיין הגיעה לתהילה, באמצעות מייקל ואנה אנקה ואחרים.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינוס רורבי נולד בדראמן בנורווגיה ב-17 במאי 1803[1] להורים הדנים פרדיננד הנריק רורבי ואשתו אלונור קתרין דה שטוקפלט. בשנת 1820 החל את לימודיו באקדמיה המלכותית הדנית לאמנויות בגיל 17. הוא למד אצל כריסטיאן אוגוסט לורנץ וכריסטופר וילהלם אקרסברג, שהייתה להם השפעה חזקה על דור אמנים בתקופת הזהב הדנית. רורבי היה תלמיד אהוב על אקרסברג, והם יצרו קשר הדוק.

מרטינוס רורבי, כניסה לאכסניה, 1844

הוא זכה במדליית הכסף הקטנה של האקדמיה בשנת 1824, ובמדליית הכסף הגדולה בשנת 1828. הוא התחרה על מדליית הזהב וזכה בפרס כספי. בשנת 1829 זכה במדליית הזהב הקטנה לציורו "ישו מרפא את העיוורים", שנשאר בבעלות האקדמיה המלכותית הדנית. הוא מעולם לא זכה במדליית הזהב הגדולה למרות ניסיונות חוזרים ונשנים.

רורבי הציג לראשונה את ציוריו בשרלוטנבורג בשנת 1824 ועשה זאת כמעט מדי שנה עד 1848. עבודותיו היו במחיר צנוע, והוא מצא מספיק קונים ליצירותיו. רוב עבודותיו בשנות ה-20 של המאה ה-19 כללו נופים מקופנהגן ומהאי זילנד, אם כי הוא צייר גם מספר דיוקנאות כולל אחד של לורנץ, מדריך הציור שלו.

פעמיים, בשנים 1830 ו-1832, נסע לנורווגיה. במסעות הראשונים אלה הוא ביקר בדרך ביוטלנד, יעד נדיר לציירים באותה תקופה. ב-31 במאי 1830 הוא נסע לאורהוס על ספינת הקיטור. נוסע נוסף בספינה היה הנס כריסטיאן אנדרסן ושני האמנים החליטו לנסוע יחד לזמן מה.[2] לאחר מכן נפרדו רורבי ואנדרסן.

ב-7 ביולי הוא עזב את טיסטד ונסע לנורווגיה. בנורווגיה צייר נופים בהשפעתם של יוהאן כריסטיאן דאהל וקספר דוד פרידריך.

נסיעות למזרח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1834 קיבל רורבי מלגת טיולים מהאקדמיה בשל כישרונותיו כצייר פורטרטים. הוא נסע דרך של הולנד וצרפת לרומא.

מרטינוס רורבי, חבורת ציירים דנים ברומא, 1837

באיטליה נסע לסורנטו, הרי סבין וסיציליה. בשנה שלאחר מכן נסע רורבי לאתונה בליווי האדריכל מיכאל גוטליב בינדסבול, אחד מבני ארצו שפגש ברומא. משם המשיכו לקונסטנטינופול שבאימפריה העות'מאנית, הרפתקה נדירה באותם ימים. הוא צייר במהלך מסעותיו.

חזרה לדנמרק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1837 חזר לקופנהגן. ציוריו במזרח היו מהמקומות האקזוטיים, והם משכו את תשומת הלב של הציבור הדני. האקדמיה, שהכירה במצוינות עבודתו במהלך מסעותיו, הזמינה אותו להגיש בקשה לחברות על ידי הגשת ציור. משימתו הייתה ליצור סצנת עם טורקית. המוטיב שלו הגיע מרישום שעשה ליד סמירנה. הוא הסתיים בשנת 1838 והוא נבחר פה אחד לאקדמיה. ציוריו מיוון וטורקיה המשיכו לשמש בסיס לעבודתו.[3]

הוא התחתן עם רוז פרדריק שיוט ב-29 באוגוסט 1839. אולם מצבו הבריאותי לא היה טוב, ובאותו סתיו נסע שוב לאיטליה בתקווה לחדש את כוחו. הוא צייר את "הרחבה באמלפי" במהלך שהות זו, והיא הוצגה בשנת 1842.

הוא נתן שיעורי ציור פרטיים לכריסטן דלסגארד, ובשנת 1844 הפך לפרופסור באקדמיה. מצבו הבריאותי הידרדר, והוא מת ב-29 באוגוסט 1848 בקופנהגן, והשאיר את אשתו הצעירה אלמנה ועם כמה ילדים קטנים. היא הציגה שתים עשרה מציוריו, בעיקר נושאים איטלקיים, בשנת 1849.

הוא זכור בזכות ציורי הז'אנר שלו, בנופיו ובציוריו האדריכליים, כמו גם בשל הרישומים שעשה במהלך מסעותיו הרבים. הוא צייר סצנות חיים רבות בקופנהגן, כמו גם יצירות גדולות המציגות נופים איטלקיים וטורקים וסצנות של חיי עם. הוא צייר דיוקנאות מעטים.

גילוי של סקיין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רורבי ביקר בשלוש הזדמנויות בסקיין וצייר את הדייגים המקומיים וסביבת הים הצפוני. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1833, שנה לפני שיצא למסעותיו לאזור הים התיכון וכמעט חצי מאה לפני שנוצרה שם קהילת אומני סקיין והגיעה לתהילה. הוא חזר לסקיין לקראת סוף חייו, בקיץ 1847 ו-1848.

ציורו של אנשי סקיין בערב קיץ במזג אוויר נאה היה אחד האחרונים שהשלים.

עבודותיו מופיעות במספר מוזיאונים לאמנות דנית, כולל הגלריה הלאומית הדנית (מוזיאון סטטנס לאמנות) ואוסף הירשפרונג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטינוס רורבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rørbye, Martinus, Oxford Art Online (באנגלית)
  2. ^ Martinus Rørbye på besøg i Thy, web.archive.org, ‏19 ביולי 2011
  3. ^ perfectdomain.com, Lawgallery.com may be for sale - PerfectDomain.com, perfectdomain.com (באנגלית)