מרי מידג'לי

מרי מידג'לי
Mary Midgely

לידה	13 בספטמבר 1919 לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	10 באוקטובר 2018 (בגיל 99) ג'זמונד, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Mary Beatrice Scrutton
מקום לימודים	סאמרוויל קולג', אוקספורד, אוניברסיטת דרהאם, אוניברסיטת ניוקאסל, בית הספר דאון האוס
מוסדות	אוניברסיטת ניוקאסל אוניברסיטת רדינג
תחומי עניין	פילוסופיה של המדע, זכויות בעלי חיים, אתולוגיה, פילוסופיה של המוסר, אבולוציה
עיסוק	פילוסופית, סופרת, מרצה באוניברסיטה, אתיקאי
מדינה	הממלכה המאוחדת
פרסים והוקרה	תואר דוקטור (1995) דוקטור למשפט אזרחי (2008) מדליית אדינבורו (2015) עמית החברה המלכותית לספרות
בן או בת זוג	ג'פרי מידג'לי (1950–16 באפריל 1997)

מרי ביאטריס מידג'לי (באנגלית: Mary Beatrice Midgley; ‏13 בספטמבר 1919 – 10 באוקטובר 2018) הייתה פילוסופית של האתיקה ומרצה בכירה לפילוסופיה באוניברסיטת ניוקאסל שבאנגליה. התפרסמה במחקריה ומאמריה בתחום האתיקה של המדע וזכויות בעלי חיים.

את ספרה הראשון "החיה והאדם - שורשי טבע האדם" כתבה ב-1978 כשהייתה כבר בשנות ה-50 לחייה. ב-1981 הוציאה לאור את "הלב והשכל - מגוון החוויה המוסרית", ב-1983 את "חיות, ולמה הן חשובות", ב-1984 את "רשעוּת", וב-1994 את "הקוף המוסרי: אנשים, חופש ומצפון". ב-2005 קיבלה פרס על ספרות מדעית מאוניברסיטת דרהאם (קרוליינה הצפונית). האוטוביוגרפיה עליה "הינשוף של מינרבה" יצא לאור ב-2005.

מידג'לי התנגדה לרדוקציוניזם ולרעיונות ה"מדענות" השואפים להציב את המדע האמפירי במקומה של הרוח האנושית, תפקיד שאליו המדע כלל אינו מתאים. היא כתבה בהרחבה על האפשרויות הנפתחות בפני הפילוסופיה כאשר זו תלמד ותקבל מושגים מהטבע ובמיוחד מבעלי חיים. חלק מספריה דנים ברעיונות הפילוסופיים ובגישות היסוד הנמצאות במדע פופולרי, כולל עימות מתוקשר עם עמדות של ריצ'רד דוקינס. היא גם כתבה מאמרים על גישת גאיה כשהיא מאמצת רעיונות מהגישה, מסכימה עם תפישת עולם זו ורואה בו דרך חיובית ומוסרית להתקדמות האנושות.

העיתון הגרדיאן תיאר אותה כפילוסופית לוחמנית וראש המתקפה נגד מצג שווא מדעי בבריטניה.

תולדות חייה

ימיה הראשונים ולימודיה

מכללת המלך בקיימברידג', שם כיהן אביה של מידג'לי ככהן דת אנגליקני

מידג'לי נולדה בלונדון ללזלי ותום סקרוטון. אביה היה כומר ומאוחר יותר כהן הכנסייה האנגליקנית במכללת קינגס בקיימברידג', ושם גדלה. היא למדה בבית ספר הנמצא בביתו הקודם של צ'ארלס דרווין, ושם התעמקה בלימודי פילוסופיה, מדע והקשר ביניהם.

לדבריה, באוניברסיטה היא בחרה בתחום הפילוסופיה מכיוון שמורתה לספרות אנגלית אמרה לה ש"ספרות אנגלית תמיד אפשר לקרוא בבית", וכשנתקלה בכתבי אפלטון, הייתה חייבת לבדוק במה מדובר.

בשנת 1937 התקבלה למכללת סומרוויל בעיר אוקספורד. היא תכננה להתגורר באוסטריה לתקופה של שלשה חודשים על מנת ללמוד גרמנית, אך לאחר חודש אחד נאלצה לקטוע את השהיה שם עקב האנשלוס - פלישת גרמניה לאוסטריה וסיפוחה. בסומרוויל היא למדה לטינית וספרות עתיקה יחד עם איריס מרדוק - כיום סופרת ופילוסופית אנגליה, וסיימה בהצטיינות. את רוחב ידיעותיה בתחומים רבים במדע היא חבה לדבריה לחבריה המרובים מן האקדמיה אותם הכירה באוקספורד. היא סברה שהאפשרות הנשית שלה להשתלב באקדמיה להוביל בה ולהביע "דעות נשיות" נבעה בראש ובראשונה מגיוסם של גברים צעירים רבים שעזבו את ארצם במלחמת העולם הראשונה. לדעתה בעיתות שלום "חשיבה נשית" רבה וטובה הולכת לאיבוד פשוט משום שאינה נשמעת.

חיים אקדמיים

לאחר אוקספורד, היא הייתה מורה בבית הספר בו למדה בילדותה, במסגרת השירות הציבורי האנגלי. היא שבה לאוקספורד ב-1947 ועבדה עם גילברט מוריי. ב-1949 החלה להרצות באוניברסיטת רדינג, בתחום הפילוסופיה. בשנת 1950 היא נישאה לג'פרי מידג'לי, פילוסוף אף הוא, והם עברו לניוקסל. לזוג נולדו שלשה בנים (טום, דייוויד ומרטין). היא ובעלה לימדו בניוקסל, שם חיה עד מותה. בעלה מת ב 1997. בתקופה זו החלה לחקור את נושא המוסר, וספרה הראשון 'החיה והאדם', יצא לאור בהיותה בת 59. "לא כתבתי ספרים עד גיל חמישים" אמרה, "וטוב שכך, כי אינני יודעת מה חשבתי קודם".

פרסים

בשנת 1995 הוענק למרי תואר דוקטור לשם כבוד על הישגים ניכרים בתחום מדעי הרוח מאוניברסיטת דרהאם היוקרתית בדרום קרוליינה, ובשנת 2008 בהיותה בת 90 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד בתחום מדעי המשפט. היא הייתה חברת כבוד במועצת המדיניות והאתיקה של המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת ניוקאסל.

בשנת 2011, בנה הצעיר קיבל בשמה את פרס הירחון פילוסופיה עכשיו, על תרומתה למלחמה בטפשות.

מותה

מידג'לי מתה בגיל 99, בעיר ניוקאסל, ב-10 באוקטובר 2018.

עמדות וויכוחים

עמדות היסוד: חשיבות ההגות, התבוננות בדתות העולם, והרצף בעולם החי כולו

ספרה של מדגלי 'החיה והאדם'

מידג'לי ראתה בפילוסופיה סוג של שרברבות, משהו שאיש אינו שם אליו לב, עד שמשהו מתקלקל.

"ואז פתאום אנחנו ערים לריחות רעים, וחייבים לפרק את האריחים ברצפה, ולהתבונן בפעם הראשונה באותם מושגי יסוד של המחשבות, אפילו הפשוטות ביותר... הפילוסופים הגדולים שמו לב מראש, כמה מקולקל ושגוי המצב, והציעו דרכים להתמודד עם זה."

למרות שחונכה בבית נוצרי מידג'לי לא ראתה את עצמה כנוצרייה, ועם זאת טענה שאין להתעלם מהדתות שבעולם.

"מתברר שהרעות החולות והנגעים שמילאו את הדת בעבר, אינן מוגבלות לדת בלבד, אלא יכולות ללוות כל מוסד אנושי מוצלח. כך גם, אין זה ברור כלל שהדת עצמה היא משהו שהאנושות יכולה או צריכה להירפא ממנו".

ספרה הראשון "חיה ואדם" (1978) בדק את טבע האדם ואת התגובה האנושית לרדוקציוניזם בסוציוביולוגיה וכן לרלטיביזם ולביהייביוריזם, תפיסות שהיו נפוצות בקרב חוקרים במדעי החברה באותה תקופה. טענתה בספר הייתה שהדמיון בין אנשים לבעלי חיים גדול ממה שמדענים אלו היו מוכנים להודות. היא אף הצביעה על כך שבדרכים רבות החיות אף יותר מתוחכמות מבני האדם, ושהן האנשים והן החיות חווים מערכת יחסים רגשית אשר מובעת על ידי שניהם ואף משמשת אצל רבים לתקשורת החוצה את הגבול בין סוגים שונים של בעלי חיים וביניהם לאנשים.

מאוחר יותר מידג'לי ביקרה ושללה את האמונה שניתן להבין את בני האדם על פי המבנה הגנטי שלהם בלבד, טענה אשר להבנתה הייתה טענתו של דוקינס בספרו הגן האנוכי (1976). במקום זאת, היא טענה, בני האדם יבינו טוב יותר את עצמם ואת יחסיהם עם בעלי החיים על ידי שימוש בשיטות ה"איכותיות" (בניגוד לשיטות כמותיות) של אתולוגיה ושל פסיכולוגיה השוואתית.

בשנת 2002 מידג'לי כתבה את המבוא להוצאה שנייה של "האבולוציה כמדע" (במקור משנת 1985). במבוא זה מידג'לי דיווחה שהסיבה לכתיבת הספר הזה והספר "המדע כגאולה" (משנת 1992) הייתה על מנת להילחם ב"ספקולציות חצי מדעיות" של כמה פסקאות נבואיות או מטפיזיות שהחלו להופיע בספרי מדע, בדרך כלל בפרקים האחרונים שלהם. הספר הראשון עסק בתאוריות האבולוציוניות של ביולוגים כולל של דוקינס, והשני בחוקרי פיזיקה ובינה מלאכותית. מידג'לי כתבה שהיא עדיין מאמינה שלתאוריות אותן הציגה בספר "אין כל קשר עם תאוריה מקובלת כלשהי של אבולוציה", ושרעיונות אלו לא יפתרו שום בעיה מוסרית או חברתית אמיתית שהעולם מתמודד אתו, בין אם זה תוך שימוש בהנדסה גנטית, ובין אם זה תוך שימוש במכונות. לסיכום כתבה:

"רעיונות (מזימות) אלו עדיין נראות לי כפעולות הסחה, המונעים מאתנו להתמודד עם הבעיות הקשות באמת".

ובמקום אחר:

"אינני תוקפת את המדע, אלא מגינה עליו מפני פרשנות שגויה המסוכנת לה."

על רדוקציוניזם (צמצום) ומטריאליזם (חומרנות)

מידג'לי יצאה נגד גישת הצמצום, ונגד כל ניסיון לקבוע גישה אחת ויחידה להבנת העולם. לדעתה יש "מפות רבות וחלונות רבים".

"אנו זקוקים ל'פלורליזם מדעי' - להכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שיש חזות אחת גורפת הפותרת את כל הבעיות."

היא כתבה שלדעתה מועיל לחשוב על העולם כ"אקווריום ענק... איננו יכולים לראות את הכל מלמעלה, אז אנחנו מתבוננים בו דרך כמה חלונות קטנים... בסופו של דבר אנחנו נצליח להבין די הרבה מתוך מה שראינו, אם נחבר בסבלנות את פיסות המידע מהזוויות שונות. אבל אסור לנו להתעקש על כך שהחלון שלנו הוא החלון היחיד שדרכו שווה להתבונן. כך לא נתקדם הרבה."

היא טוענת גם שגישתה אינה חדשה, ושזו המשכה של התפישה של רבים מן המדענים בתקופות שלפני זו האחרונה, תפישה הנובעת מהמציאות עצמה, וההכרה בה:

"'קבלת הגישה שה'חומר' קשור ודומה ל'רוח' - לשכל, ושה"שכל" חודר לתוכו, אינה גישה חדשה למדע ואינה תוספת לה, אלא פשוט, מוּדעוּת למעשינו והודאה בכך שזה אכן אופן עשייתם."

לדעתה

"'זו הסיבה העיקרית שגרמה לאיינשטיין לציין לעיתים שהמפתיע במדע הוא שהוא אכן עובד. שעצם החוקים שאנו מבינים בעקבות התבוננות במציאות, מתבררות אכן כחוּקיוּת של הדברים עצמם."

הוויכוח עם ריצ'רד דוקינס

מאמר בירחון "פילוסופיה" בשם: "חוק הג'ונגל: חלופות מוסריות ויסודות של התפתחות", דן בהשלכות של רעיונותיו של ריצ'רד דוקינס על האתיקה והפילוסופיה של המוסר, ושיבח את ספרו. מידג'לי הגיבה בחריפות.

תגובתה פורסמה בגיליון 54 (1979) במאמר "להטוטי גנים". מאמר זה טען ש'הגן האנוכי' עסק יותר בנושא אגואיזם פסיכולוגי מאשר בחקר האבולוציה. מאמרהּ ביקר את מושגיו של דוקינס, אולם בוויכוח שנוצר בעקבות פרסומו, טענו נגדה שהמאמר שלה היה רגשני, לא ענייני, וחסר הבנה אמיתית לרעיונותיו של דוקינס. מידג'לי התפלמסה עם דעות אלו, והצביעה על כך שבעוד דוקינס אמור לדבר על גנים - כלומר מבנים כימיים, הוא מטה את הדיון ואומר שאנחנו נולדנו אנוכיים (עמוד 3 בספר). "ויש הבדל גדול בינינו ובין הגנים שלנו".

בפולמוס זה כתבה שבתחילה לא רצתה להתמודד עם דוקינס, מכיוון שחשבה שדעותיו אינם נתפשים ברצינות בעיני הממסד המדעי. אולם לאחר פרסום המאמר ב'פילוסופיה' הבינה שיש עוד רבים הנוטים "לראות בפנטזיות שלו משהו מן הממש".

בתגובה משנת 1981 דוקינס ענה:

"קשה למצוא הערה כה מתנשאת ובעלת יוהרה בספרות המדעית כלפי אקדמאי חבר... היא מעלה את אמנות אי ההבנה לגבהים מסחררים. לנקודה המרכזית שלי לא היה כל קשר שהוא עם האשמותיה. אני כלל אינני עוסק באדם, או לפחות לא בטבע הרגשי שלו. ספרי הוא כולו בנוגע להתפתחות החיים, ולא נוגע באתיקה של מין אחד מסוים - וחריג למדי.

בגיליון 58 "גנים אנוכיים ודרוויניזם חברתי" (1983) מידג'לי הגיבה שוב:

"אמנם נדרשת התנצלות, לא רק עבור העיכוב של תגובתי, אלא גם על הטון חסר הסבלנות של מאמרי הקודם. אסור להתרגז, והכעס תמיד מוביל לטענות מבולבלות. ואולם, ההתנגדות המקורית שלי בעינה עומדת..."

הוויכוח הזועם בין השניים נמשך. כך בעמוד 55 בהוצאה השנייה של ספרו 'הגן האנוכי' (1989) דוקינס רשם הערה על מאמרה ה"זועם והמרושע" של מידג'לי. היא, מצידה, המשיכה לבקר את רעיונותיו של דוקינס. בספרה "אבולוציה כמדע: תקוות מוזרות ופחדים מוזרים עוד יותר" (2002) וכן בספריה "מיתוסים למחיה" (2002) ו"המיתוסים של חיינו" (2003) היא נלחמה נגד "השימוש המבולבל שלו בשפה": נגד

"אחיזת העיניים בשימוש במושגים כמו 'אנוכי' במשמעויות שונות, בלי לעורר את תשומת לב הקורא לכך".

ונגד הרטוריקה שלו, תוך ציטוט מספרו: "לגנים יש השפעה רבה על התנהגות", אשר לדעתה דומה יותר לדת מאשר למדע:

"אין זה מקובל שהאורתודוקסיה הניאו דרוויניסטית או הדוקיניסטית תטען את מה שדרווין עצמו הכחיש,

כלומר שהברירה הטבעית היא הסיבה היחידה של ההתפתחות, ולכן במובן מסוים, מקרי לחלוטין.

זו כשלעצמה אמונה מוזרה, שאין להסכים עמה מראש כחלק מהמדע."

בראיון בעיתון ה'אינדיפנדנט' בספטמבר 2007, היא טענה שהתובנות של דוקינס לגבי אבולוציה, מונְחות מכוח אידאולוגיה.

"האידאולוגיה של דוקינס מוֹכרת את פולחן התחרותיות. הוא מקרין סוג של תאצ'ריזם (הכוונה לתפיסות השוק החופשי של מרגרט תאצ'ר) מן הכלכלה, ומשליך אותה על אבולוציה. אין זו תפיסה מדעית חסרת פניות. זוהי דרמה פוליטית".

באפריל 2009 חזרה על פרשנותה לספרו של דוקינס בסדרת מאמרים בגארדיאן.

בספרה מ-2010 "העצמי הבודד: דרווין והגן האנוכי" היא טוענת:

"התיאורים החד צדדים של המניעים האנושיים, כמו הנטייה לפרשנות 'הגן האנוכי' בחשיבה הנאו-דרוויניסטית החדשה -

ייתכן שהם מעניינים, אבל הם תמיד לא מציאותיים."

מידג'לי בספרות

יש התייחסות למידג'לי ב"חיי החיות" - ספרו של י.מ. קוטזי מדרום אפריקה. זהו מעין חיבור בין סיפור קצר ושיח פילוסופי. מבקרי ספרות הביעו תהיות לגבי משמעות התוכן, הכתוב בסגנון חידתי ומוזר.

"הקורא אינו בטוח אם הוא אמור אולי למצוא שגיאה או סתירה פנימית תוך כדי קריאת הטענות של גיבור הסיפור"

כותב אחד המבקרים.

מבקרים אחרים טענו שיש נקודות השקה רבות בין דעותיה של מידג'לי וספרו של קוטזי, והם נעזרו בכתביה על מנת להבין את ספרו המבלבל.

לדוגמה, גיבור הסיפור טרוד במעמדן המוסרי של חיות, נושא שמידג'לי עסקה בו ב"חיות ולמה הן חשובות". גיבור הסיפור דן לעומק בעניין הסימפתיה והמושג האתי (או המצפוני), נושא עליו כתבה מידג'לי בספרה "חיה ואדם".

בניתוח משמעויות הספר, אחד המבקרים סיכם:

"מהשוואת המושגים בין ספריו של קוטזי למאמריה של מידג'לי, מתבררת תפיסה מוסרית המצויה בספריו של קוטזי, והדומה מאוד לתפיסתה הידועה של הפילוסופית מרי מידג'לי: הגות המציבה את הסימפתיה והאהדה במרכז, ומעמתת אותה עם העמדה המנוגדת, המיוצגת באופן החריף ביותר בידי מסורת 'החוזה החברתי' (כלומר החוק), אשר תופשת את ה'שכל' וה'שכלתנות' כאמצעי בלבד".

דוגמה נוספת היא הערצתם המשותפת של קוטזי ומידג'לי לרובינזון קרוזו. קוטזי חוזר על סיפורו של קרוזו בנובלה "אויב", בעוד מידג'לי כותבת על קרוזו במאמרה "חובות בנוגע לאיים". במאמר זה של מידג'לי, היא נוקטת בעמדת האקוצנטריות, וטוענת שייתכן ולאדם חובות מוסריות כלפי ישויות שאינן אנושיות כמו חיות או מערכות אקולוגיות, רעיון המצוי גם בספריו של קוטזי: "חיי החיות", "אויב" ורבים אחרים.

פסלה של מרי מידג'לי

בשנת 2006 הוצב פסל דמותה של מידג'לי כחלק מטריפטיכון סביבתי בלונדון, ובו דמויות תומכי סביבה נוספות, מעשה ידי הפסל ג'ון אדגר, בן עירה ניו קאסל.

פרסומים וספרים

• חיה ואדם - יסודות טבע האדם (1978; הוצאה מתוקנת 1995) הוצאת רוטלג מסת"ב 0-415-28987-4
• לב ומח - מגוון ההתנסויות המצפוניות (1981) הוצאת רוטלג מסת"ב 0-415-30449-0
• חיות ולמה הן חשובות: מסע סביב מחסום המינים (1983) הוצאת אוניברסיטת ג'ורגיה מסת"ב 0-8203-2041-2
• רשעות: מאמר פילוסופי (1984) הוצאת רוטלג מסת"ב 0-415-25398-5
• בחירות של נשים: בעיות פילוסופיות העומדות בפני פמיניזם עם יהודית יוז (1983) הוצאת וידנפלד וניקולסון מסת"ב 0-3128-8791-4
• האבולוציה כדת: תקוות מוזרות ופחדים מוזרים עוד יותר (1985) רוטלג (הודפס עם הקדמה חדשה 2002) ISBN 0-415-27832-5 מידג'לי הקדישה את הספר לזכרו של צ'ארלס דרווין "שמעולם לא אמר דברים אלו".
• האם איננו יכולים להגיע להכרעות מוסריות (1989) הוצאת בריסטול מסת"ב 1-85399-166-X
• חכמה, מידע ותהיה: לשם מה נחוץ ידע (1989) רוטלג מסת"ב 0-415-02830-2
• מדע וגאולה: מיתוס מודרני ומשמעותו (1992) רוטלג מסת"ב 0-415-10773-3

ניתן לראות את הספר כהרצאה בסדרת הרצאות גיפורד.

• הקוף המוסרי: אנשים, חופש ומצפון (1994) רוטלג מסת"ב 0-415-13224-X
• אוטופיות, דולפינים ומחשבים: בעיות של שרברבות פילוסופית (1996) רוטלג מסת"ב 0-415-13378-5
• מדע ושירה (2001) רוטלג מסת"ב 0-415-27632-2
• מיתוסים על פיהם אנו חיים (2003) רוטלג מסת"ב 0-415-34077-2
• הינשוף של מינרבה: ספר זיכרון (2005) הוצאת רוטלג מסת"ב 0-415-36788-3 (האוטוביוגרפיה של מידג'לי)
• מרי מידג'לי המהותית (2005) הוצאת רוטלג מסת"ב 0-415-34642-8 עורך דוד מידג'לי עם הקדמה של גיימס לובלוק
• ריאליזם ארצי: משמעותה של גאיה (2007) הוצאת חותם אקדמי מסת"ב 1-845-40080-1 (גיליון ערוך)

חוברות

• אבולוציה ביולוגית ותרבותית (1984) המכון לחקר תרבויות, 'מונוגרף' סדרה 20 ISBN 0-904674-08-8
• גאיה - הרעיון הגדול הבא (2001) ISBN 1-84180-075-9
• אימפקט, חוברת 15: תכנון תבוני ובעיות אידאולוגיות אחרות (2007) ISBN 0-902227-17-3

מאמרים נבחרים

• שחרור האשה (1952) בעיתון המאה העשרים כרך 153, עמודים מספר 901, 217–25
• בישופ בוטלר: תגובה (1952) ירחון המאה העשרים CLII, מס'. 905
• היכן השלג של דודתי (Ou Sont les Neiges de ma Tante) - ירחון המאה העשרים (1959), עמודים 168–79
• מרי מידג'לי, האם 'מוסר' היא מילה גסה?, ירחון פילוספיה 47, מספר 181, (1972) עמודים 206–228 במאגר המידע JSTOR
• מושג הבהמיות: הגות, מוסר והתנהגות חיות (1973) ירחון פילוסופיה גיליון 48, מספר 148, עמודים 111–135 ‏שם, שם במאגר המידע JSTOR
• ‏נקיונו מפניות של הוגה הדעות המוסרי, גליון משלים לאסופת 'החברה האריסטוטלית', (1974) עמודים 211–29 במאגר המידע JSTOR
• משחק המשחק, ירחון פילוספיה 49, מספר 189, (1974) עמודים 231–253 במאגר המידע JSTOR
• לנסות את חרבך החדש על עובר אורח (1977) המאזין (הודפס שוב באסופת מידג'לי, מרי - לב ושכל (1981) ברברה ומקינון מוסר, תאוריה ונושאים עדכניים (מהדורה שלישית 2001))
• מרי מידג'לי, ירחון פילוסופיה 53 עוד בעניין הגיון ומחוייבות באנטרופולוגיה סוציאלית (חקר חברת האדם), 3749907, (1978) , מספר 205, עמודים 401–403 במאגר המידע JSTOR
• מרי מידג'לי, התנגדות לסילוף שיטתי, ירחון פילוסופיה 53, מספר 204 עמודים 147–169, (1978) במאגר המידע JSTOR
• חופש ותורשה (1978) המאזין (הודפס שוב באסופה מדגלי מרי, לב ושכל (1981))
• מרי מידג'לי, אכזריות ורגשנות, ירחון פילוסופיה 54, מספר 209, עמודים 385–389, (1979) במאגר המידע JSTOR
• מרי מידג'לי, המספר שכולו נקבה, ירחון פילוסופיה 54, מספר 210, עמודים 552–554, (1979) במאגר המידע JSTOR
• Gene-Juggling (1979) ירחון פילוסופיה 54, מספר 210, עמודים 439–458 ‏המאמר החופשי במאגר המידע JSTOR
• מרי מידג'לי, העדר המרווח בין ערכים לעובדות, בהשתתפות סטפן ר' ל' קלארק, (1980), יום העיון של החברה האריסטוטלית, כרך השלמות 54, עמודים 207–223+225-240 במאגר המידע JSTOR
• תוצאנות וההגיון הבריא (1980) דו"ח מרכז הסטינגס 10, עמוד 5, עמודים 43–44 doi:10.2307/3561052
• למה הידע חשוב (1981) חיות במחקר: תפיסות חדשות בחקר התנהגות חיות עורך דוד שפרלינג. ניתן לראות חלקים מהדיון המוסרט ערוך ביוטיוב
• מרי מידג'לי, משאות נפש וצרכים אנושיים, ירחון פילוסופיה 58, מספר 223, עמודים 89–94, (1983) במאגר המידע JSTOR
• לקראת הבנה חדשה של טבע האדם: מגבלות ההתנהגות הייחודית (1983) איך בני אדם מתאימים את עצמם לסביבה: מסע ביו-תרבותי עורך: דונלד י' אורנטר
• גנים אנוכיים ודארוויניזם חברתי (1983) ירחון פילוסופיה 58, מספר 225, עמודים 365–377 ‏המאמר החופשי במאגר המידע JSTOR
• חובות בנוגע לאיים (1983) מפגש LX (הודפס שוב באנשים, פינגווינים ועצים מפלסטיק (1986) עורך דונלד ואן-דביר, הודפס גם בירחון המוסר (1994) עורך פטר סינגר ו-מצפון ומוסר סביבתי (1995) עורך רוברט אליוט)
• הסרת הבימוי המומחז מדרווין (1984) ירחון תורת הייחוד '67, מספר 2
• בני-אדם ולא בני-אדם (1985) להגנתם של בעלי חיים, עמודים 52–62
• האם התמקצעות יכולה להזיק לבריאותך? (1987) הירחון הבינלאומי לחקר חברתי ומוסרי 2, מספר 1
• ויל טראוורס ויונתן ריי, ערכה: וירגיניה מקנה, שימור מינים על קרח, מבעד לסורגים: סוגיית גן החיות, הבריחה מאשמה, ירחון פילוסופיה 62, מספר 241, עמודים 271–291, (1987) במאגר המידע JSTOR
• אבולוציה כדת: השוואה Prophecies (1987) זיגון 22, מספר 2, עמודים 179–194 doi:10.1111/j.1467-9744.1987.tb00845.x
• קרובי משפחה שמתביישים בהם: שינוי תפישה בעניין בעלי חיים Perceptions of Animals (1987) התוקע 4, מספר 4, עמודים 17–19
• בהמות בריונים ומפלצות (1988) מהי חיה? עורך טים אינגולד
• תאוריות טלאולוגיות של המוסר (1988) אנציקלופדיה של פילוספיה עורך גה"ר פרקינסון
• (1988) הבטים נשיים של הגות או: איך לא לפחד מההבדל בין המינים, מורוונה גריפיתס ומרגרט וויטפורד (1988)
• פתרונות מעשיים (1988) דוח מרכז הסטינגס 19, מספר 6, עמודים 44–45 doi:10.2307/3561992
• Myths of Intellectual Isolation (1988-9) Proceedings of the Aristotelian Society LXXXIX, Part 1
• ערכו של מחקר חסר ערך: תמיכה במענקי מחקר בטווח הארוך (1989) דו"ח המועצה למדע וחברה
• האם אתה חיה? (1989) - מתוך אסופת: ניסויים בבעלי חיים: שינוי העמדה המקובלת עורך גיל לאנגלי
• מדוע החכמה אינה מספיקה (1990) - מתוך אסופת חשיבה מחדש על תוכנית הלימודים, לקראת חינוך על תיכוני בין-נושאי משולב, עורכת מרי ה' קלארק וסנדרה א' ואווריטקו
• בעיית האישון הקטן, או:מהי פילוסופיה שימושית? (1990) ירחון הפילוסופיה החברתית 21, מספר 1, עמודים 5–15 doi:10.1111/j.1467-9833.1990.tb00262.x
• The Use and Uselessness of Learning (1990) הירחון האירופאי לחינוך 25, מספר 3 עמודים 283–294 doi:10.2307/1503318
• שפת הזכויות לא תציל ילדים מניצול; הערה על דברי ארצ'רד בעניין זכויות הורים (1991) ירחון הפילוסופיה השימושית 8, מספר 1 doi:10.1111/j.1468-5930.1991.tb00411.x
• יסודות המוסר (1991) ספר הלימוד על אתיקה עורך פטר סינגר (בספרדית) כאן(הקישור אינו פעיל))
• האם הביוספירה היא מותרות? (1992) דו"ח מרכז הסטינגס 22, מספר 3 עמודים 7–12 doi:10.2307/3563291
• לקראת מבט אנושי יותר על החיות הרעות? (1992) הסביבה בשאלת קיום עורכים דוד ה' קופר וג'וי א פאלמר
• חשיבות מגוון המינים (1992) החיים המוסריים עורכים סטפן לופור-פוי וקורטיס בראון (יצא לאור שוב באסופת זכויות החיות / דיון במוסר סביבתי, נקודת המבט של הסביבה (1992) עורך יבגני צ. הרגרוב)
• תחרות מוזרה, מדע מול דת (1992) כתבי הקודש והתרבות העכשיוית עורך יו מונטיפיורי
• שרברבות פילוסופית (1992) הדחף להתפלסף עורך א' פיליפס גריפיתס
• רעיון המדע המציל (1992) New Blackfriars 73, מספר 860 עמודים 257–265 doi:10.1111/j.1741-2005.1992.tb07240.x
• האם המדע יכול להציל את נשמתו (1992) המדען החדש, עמודים 43–6
• החיות מול הביוספירה (1992) Environmental Values 1,מספר 1, עמודים 113–21
• ארבע רֲגְּלִיִים, דו-רֲגְּלִיים ובעלי כנף (1993) חברה וחיות 1, מספר 1.
• מרי מידג'לי, חזיונות חילוניים או קדושים, (1994) מחקרי מילטאון 34, עמודים 74–93 במאגר המידע JSTOR
• הקץ לאנטרופוצנטריזם? (1994) פילוסופיה והסביבה הטבעית עורכים רובין אטפילד ואנדרו בלסיי
• דארוויניזם ומוסר (1994) רפואה וחשיבה מוסרית עורכים קו"מ פולפורד, גראנט גילט וג'אנט מרטין סאסקיץ
• סוף סוף גישור (1994) Aubrey Manning, James Serpell, Animals and Human Society: Changing Perspectives, Routledge, 1994. (באנגלית) חיות והחברה האנושית עורכים אוברי מנינג וג'יימס סרפל
• זומבים ומבחן טיורינג (1995) העיתון לחקר התודעה 2, מספר 4, עמודים 351–2
• שגעון הצמצום (מגלומניה רדוקטיבית) (1995) דמיונו של הטבע; חזיתות חדשות בחקר מדעי עורך ג'ון קורוואל
• הצרה עם משפחות? (1995) מבוא לאתיקה שימושית עורכות ברנדה אלמונד (בשיתוף עם יהודית יוז)
• האתגר של המדע, ידיעה מוגבלת או, חידוש הכהונה הגדולה? (1995) נאמן לארץ (כדור הארץ) עורכים אלן רייס ורוג'ר ויליאמסון
• The Mixed Community (1995) מוסר הארץ, מוסר הסביבה, זכויות בעלי חיים ויישומים מעשיים עורך ג'יימס פ' סרבה
• חזיונות חילוניים או קדושים (1995) דו"ח מרכס הייסטינגס 25, מספר 5, עמודים 20–27 doi:10.2307/3562790
• הבעיות המרכזיות של דרווין (1995) Science‏ 268, מספר 5214, עמודים 1196–1198 doi:10.1126/science.268.5214.1196
• הקוף המוסרי. מרי מידג'לי בדיון עם אנטוני פרימן (1995) עיתון חקר התודעה 2, מספר 1, עמודים 67–75(9)
• מרי מידג'לי, קיימות ופתיחות מוסרית, (1996) המוסר והסביבה 1, מספר 1 במאגר המידע JSTOR
• עולם אחד - אבל גדול http://www.imprint.co.uk/jcs_3_5-6.html (אורכב 25.01.2012 בארכיון Wayback Machine) ] (1996) העיתון לחקר התודעה 3, מספר 5/6]
• הארץ חשובה: חשיבה אודות הסביבה (1996) תקופת הדאגה עורכים שרה דוננט ורוי פוטר
• המראה מבריטניה: מה מפרק משפחות? (1996) החברה הפילוסופית האמריקנית, כתב עת על פמיניזם ופילוסופיה 96, מספר 1 (בדיון משותף עם יהודית יוז)
• האם חינוך יכול להיות מוסרי? (1996) רס פובליקה II, No. 1 doi:10.1007/BF02335711 (הודפס שוב בהוראה נכון ולא נכון, חינוך למוסר מאוזן עורכים ריצ'רד סמית ופול סטנדיש)
• המדע בעולם (1996) מחקרי מדע 9, מספר 2
• האגדות על פיהן אנו חיים (1996) הערכים שבמדע הרצאות אוקספורד אמנסטי, עורך ווס ויליאמס
• חזיונות של מדע מוכה (1997) מדע כיום: בעיה או משבר? עורך רלף לוינסון וג'ף תומאס
• יורשי הנשמה: פילוסופיה וה"גוף" (1997) הדת והגוף עורכת שרה קוקלי
• להרכיב שוב את עצמנו מהחלקים (1998) חקר התודעה וזהות אנושית עורך ג'ון קורנוואל
• Monkey business. מוצא המינים שינה את תפישת האדם לנצח. אם כן מדוע, שואלת מרי מידג'לי, משמש הדרוויניזם לחיזוק האינדיבידואליזם של דורנו? (1999) עיתון המדינאי החדש
• בעיית הרמאי (1998) מוסר תקשורתי עורך מתי קיירם
• האסירים של דקרט (1999) עיתון המדינאי החדש
• להיות מדעיים כלפי עצמנו (1999) Journal of Consciousness Studies, 6 (יצא לאור שוב בדגמים של העצמי (1999) עורכים שון גלחר ויונתן שיר)
• לקראת מוסר של אחראיות חובקת עולם (1999) זכויות אדם בפוליטיקה עולמית עורכים טים דון וניקולס י' וילר
• המקורות של דון ג'ובאני (1999–2000) פילוסופיה עכשיו, עמוד 32
• תחיית האלכימיה (2000) דו"ח מרכז היסטינגס 30, מספר 2, עמודים 41–43 doi:10.2307/3528314
• Biotechnology and מפלצתיות: למה עלינו לשים לב למרכיב ה"יוק" (2000) דו"ח מרכז היסטינגס 30, מספר 5, עמודים 7–15 doi:10.2307/3527881
• Earth Song (2000) עיתון המדינאי החדש
• Both nice and nasty (2000) עיתון המדינאי החדש
• אינדיבידואליזם והמושג גאיה (2000) סקר מחקרים בינלאומיים 26, עמודים 29–44
• חקר התודעה, האמונה בגורליות ומדע (2000) האדם האנושי במדע ובדת עורכים נילס הנדריק גרגרסון, וילאם ב' דריס ואולף גורמן
• טבע האדם, מגוון אנושי וחופש האדם להיות בני אדם: אחידות ויחידאיות אנטרופוסופית עורך ניל ראפלי
• מדוע ממות? (2000) הוי דארוין המסכן עורכים חוקארי וסטבן רוז
• הצורך בפליאה (2000) האל של המאה ה-21 עורך ראסל סטאנרד
• מה פירוש גאיה (2001) הגרדיאן
• חזונו המופשט של הבנקאי לגבי העולם מוגבל למדי (2001) הגרדיאן
• הבעיה עם החיים בטבע הפראי (2001) זאבים וקהילות אנוש: ביולוגיה פוליטיקה ומוסר עורכים וירג'יניה א' שארף, בריאן נורטון וסראכן דונלי.
• Wickedness (2001) עיתון הפילוסופים עמודים 23–5
• להיות אובייקטיבי (2001) טבע 410, עמוד 753 doi:10.1038/35071193
• שמיים וארץ - היסטוריה מסורבלת (2001–2002) פילוסופיה עכשיו 34 עמוד 18
• האם הארץ חשובה לנו? (2001–2002) מנשר גאיה, עמוד 4
• בחירה ובוררים (2002) דיוני האקדמיה הבריטית 112 יצא לאור כ'התפתחות ישויות תרבותיות' עורכים מיכאל וילר, ג'ון זימן ומרגרט א' בודן
• פתיחות: דגם המפות המרובות (2002) פילוסופיה עכשיו 35
• כמה אמיתי אתה באמת? (2002) חשוב. כתב עת של המכון הממלכתי לפילוסופיה
• תגובה למאמר: “המצאת הנושא; תחיית הפסיכולוגיה הפסיכולוגית” (2002) עיתון הפסיכולוגיה האנתרופולוגית
• מספיק אף פעם אינו מספיק (2002) הגרדיאן
• הכל שם בשכל (2002) הגרדיאן
• Science and Poetry (2003) ניתוח מצב 2 (תמצית מפרקים 17 אינדיבידואליזם ותפישת גאיה, ופרק 18, אלים ואלות; תפקידה שלה הפליאה במדע ובשירה)
• הוגים גדולים - ג'יימס לובלוק (2003) ירחון המדינאי החדש
• מסקרן יותר ועוד יותר (2003) הגרדיאן
• הגורל הגורלי (2003) הגרדיאן
• ביקורת על היקום (2003) האם הטבע יכול להיות מרושע? דת מדע וערכים עורך וילם ב' דריס
• זומבים (2003–2004) פילוסופיה עכשיו עמודים 13–14
• נשמות, מוחות, גופים כוכבי לכת, חלק א' וכן חלק ב' (2004) מאמר בן שני חלקים על סוגיית הגוף-והנשמה פילוסופיה עכשיו
• Us and Them (2004) המדינאי החדש
• חישוב מחיר הנקמה (2004) הגרדיאן
• השכל והגוף: סוף האפרטהייד (2004) המדע, חקר התודעה והמציאות הממשית עורך דויד לורימר (מאמר זה בגרסה שונה מעט)
• מדוע שכפולים? (2004) סקר הרשת המדעית והרפואית, מספר 84
• חזונות וערכים (2005) תחייה 228
• גֵּאָה לא להיות רופאה (2005) הגרדיאן
• עיצובים בדארוויניזם (2005) הגרדיאן
• סקירת ספר: 'הזיית האל' מאת ריצ'רד דוקינס (2006) המדען החדש מהדורה 2572 doi:10.1016/S0262-4079(06)60674-X
• השיבה חוזרת על מין והגן האנוכיי: מדוע אנחנו עושים את זה (2006) תורשה 96, מספר 3, עמודים 271–2 doi:10.1038/sj.hdy.6800798
• מארה תהא על שני בתיהם (2007) פילוסופיה עכשיו 64
• מרי מידג'לי על דוקינס (2007) אינטרלוג
• האם המדע מייתר את אלוהים? (2008) קרן ג'ון טמפלטון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרי מידג'לי בוויקישיתוף

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

• Biography for her Gifford Lectures.
• Writings in The Guardian
• Of memes and witchcraft (1999) Contribution to discussion on Journal of Consciousness Studies newsgroup
• Science and Poetry review, Kenan Malik, 2 March 2001.
• Myths We Live By review, The Guardian, 16 August 2003.
• Myths We Live By review, Notre Dame Philosophical Reviews, 6 February 2004.
• Myths We Live By review, New Statesman.
• Mary Midgley: Moral missionary, The Guardian, 20 September 2005.
• The Owl of Minerva review, The Times Literary Supplement, 26 April 2006.
• Utopias, Dolphins and Computers: Problems of Philosophical Plumbing review, Susan Armstrong Essays in Philosophy 3, No.2.
• Books by and an Interview with: Mary Midgley Three Monkeys Online, February 2007.
• Mary Midgley on C. S. Lewis Private letters, published with permission
• Expanded text of an interview with Mary Midgley by Sheila Heti in The Believer, February 2008.
• The Congenial Self, review in the Oxonian Review

ממאמריה:

• Brown, A., Mary, Mary, quite contrary, The Guardian profile, 13 January 2001.
• Dawkins, Richard (1981). "In Defence of Selfish Genes" (PDF). Philosophy. 56: 556–573. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-03-01. נבדק ב-2011-01-26.JSTOR 3750888

• Else, L. Mary, Mary, quite contrary, New Scientist, 3 November 2001.
• Mackie, J. L. The Law of the Jungle, Philosophy 53, 1978, 455-464. JSTOR 3749875

• Midgley, Mary. "Hobbes's Leviathan, Part 3: What is selfishness?, The Guardian, April 20, 2009.
• Midgley, Mary. Owl of Minerva: A Memoir. Routledge, 2005.
• Midgley, Mary. "Designs on Darwinism", The Guardian, 6 September 2005.
• Midgley, Mary. The Myths We Live By. Routledge, 2003.
• Midgley, Mary. Science As Salvation: A Modern Myth and Its Meaning. Routledge 1992.
• Midgley, Mary. Evolution as a Religion: Strange Hopes and Stranger Fears. Routledge, 1985.
• Midgley, Mary. (1983) Selfish Genes and Social Darwinism, Philosophy 58, 365-377. JSTOR 3750771

• Midgley, Mary. "Gene Juggling," Philosophy, 54, no. 210, 1979, pp. 439–458. JSTOR 3751039

הערות שוליים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.