מרי קינגסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרי קינגסלי
Mary Henrietta Kingsley
לידה 13 באוקטובר 1862
איזלינגטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביוני 1900 (בגיל 37)
קייפטאון, מושבת הכף עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Fellow of the Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרי קינגסלי
מרי קינגסלי בפיסול איביביו (ניגריה); אוסף מוזיאון העולם (אנ') בליברפול

מרי הנרייטה קינגסליאנגלית: Mary Henrietta Kingsley;‏ 13 באוקטובר 18623 ביוני 1900) הייתה סופרת וחוקרת בריטית נודעת. השקפותיה ודעותיה אודות האוכלוסייה המקומית באפריקה השפיעו רבות על דעת הקהל האירופאית בנושא זה.

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינגסלי הייתה בתו הבכורה של החוקר והכותב ג'ורג' קינגסלי ואחייניתם של הסופרים צ'ארלס קינגסלי והנרי קינגסלי. משפחתה עברה להייגייט, פרוור של לונדון פחות משנה לאחר שמרי נולדה. שם נולד אחיה צ'רלי ב-1866.

לקינגסלי לא הוענקה השכלה רבה מעבר לשיעורי גרמנית שקיבלה בגיל צעיר. מקור הידע העיקרי שלה היה ספרייתו הגדולה של אביה שהייתה בהישג ידה וסיפוריו הרבים אודות מסעותיו שהעשירו רבות את השכלתה.

כחומר קריאה היא העדיפה קריאת ספרי מדע או סיפורי מסעות של חוקרים על פני רומנים שנחשבו באותה תקופה לנשיים יותר, כמו ספריהן של ג'יין אוסטן או שרלוט ברונטה.[1] אחיה צ'רלי, לעומת זאת, נשלח לבית ספר ומשם המשיך לקולג' מתוך מטרה להמשיך ללימודי משפטים, דבר שאיפשר למרי גישה לחברה האקדמית.

חלומות הילדות של מרי להמשיך את מורשת המסעות של אביה הוגבלו במידה ניכרת בעקבות אימה החולה אותה סעדה. מאוחר יותר הפך גם אביה להיות מרותק למיטה עקב שיגרון שקיבל באחד מטיוליו. עם מותם של אביה ואימה ב-1892 יחד עם ירושה של 8600 לירות שטרלינג אותה חלקה יחד עם אחיה יכלה מרי לטייל כמו שחלמה תמיד.[2] היעד הראשון אותו בחרה לטיולה היה אפריקה, מתוך מטרה למצוא חומר להשלמת ספר שכתב אביה על תרבויות באפריקה.

מסעותיה באפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר טיול ראשון באיים הקנריים החלה קינגסלי בהכנות לקראת הנסיעה לחוף המערבי של אפריקה. עד אז, הנשים היחידות ששהו באפריקה היו נשותיהם של מיסיונרים, פקידי ממשלה או חוקרים, ולא נשים לבדן. הרפתקאות לא נחשבו בתקופה הוויקטוריאנית לאורח חיים הולם לאישה, על אף ההערכה לנוסעות כמו איזבלה בירד, מריאן נורת' או מיי פרנץ'-שלדון. גם הנשים האפריקניות נדהמו לראות אישה בגילה של מרי נוסעת לבדה ולעיתים קרובות שאלו אותה מדוע בעלה אינו מלווה אותה.

מרי הגיעה לסיירה לאון ב-17 באוגוסט 1893, משם המשיכה לאונדה שבאנגולה. היא חייתה יחד עם המקומיים שלימדו אותה את הכישורים הנדרשים כדי לשרוד בג'ונגלים באפריקה, ולעיתים קרובות היא הלכה לבדה למקומות מסוכנים. כך למשל, היא כתבה ש"פעם אחת תנין החליט לשלוח את כפותיו הקדמיות מעבר לדופן הקנו שלי. חבטתי על אפו במשוט וגירשתי אותו".[3] ההכשרה שלה כאחות באנגליה הכינה אותה למחלות או פציעות קלות בהם נתקלה. מרי חזרה לאנגליה בדצמבר 1893.

היא חזרה שוב לאפריקה בדצמבר 1894 עם ביטחון עצמי רב יותר מהפעם הקודמת. היא השתוקקה לחקור את תרבותם של הקניבלים ומנהגי הדת המסורתיים שלהם. באפריל באותה שנה היא הכירה לראשונה מיסיונרית סקוטית בשם מרי סלסור, אנגליה רווקה שכמוה חיה לבדה באפריקה. סלסור סיפרה לה על המנהג המקומי של הריגת תאומים אותו ביקשה לעצור. המקומיים האמינו כי אחד התאומים הוא צאצא של השטן שהזדווג בחשאי עם אימם. כיוון שלא ניתן להבדיל בין ילדו של השטן לילד האחר היו הורגים את שני התאומים ולעיתים קרובות גם את אימם.

מאוחר יותר, בזמן שהותה בגבון שטה מרי על קנו במעלה הנהר אוקואה, בו היא אספה דגימות של דגים שלא היו מוכרים למדע עד אז ונקראו מאוחר יותר על שמה. לאחר שנפגשה עם אוכלוסיית פאנג וטיילה באזור בלתי מוכר זה היא טיפסה במעלה ההר קמרון, כ-4.2 קילומטר.

חזרתה לאנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתה לאנגליה הוצפה מרי בבקשות לראיונות על ידי עיתונאים. תאוריה בעיתונים נטו לתאר אותה כ'אשה חדשה', תיאור שקינגסלי נמנעה ממנו.

קינגסלי נמנעה מלשייך את עצמה לתנועה הפמיניסטית והכחישה שמועות שהיא לבשה מכנסיים במהלך המסע שלה. היא התלבשה בצורה שמרנית ונהגה ללבוש שמלות ארוכות בעלות שרוולים ארוכים ותחתוניות עבות.[3] באחד מספריה היא ספרה שאת יתרונותיה של 'שמלה עבה במיוחד' היא גילתה כשנפלה לתוך מלכודת פילים. הבד העבה של השמלה הגן עליה והיא רק נחבלה. במהלך שלוש השנים הבאות היא הסתובבה רבות באנגליה כשהיא מרצה על החיים באפריקה למגוון של קהלים.

קינגסלי עוררה את רוגזה של הכנסייה האנגליקנית כשהעבירה ביקורת על ניסיונם של המיסיונרים באפריקה לשנות את תרבותם של תושביה. היא דיברה על אספקטים שונים ורבים של תרבות האפריקאים באפריקה שזעזעה אנגלים רבים, כמו פוליגמיה. כך לדוגמה היא אמרה שהיא, "רתחה מרוב השפלה וקלון כשראתה את ההרס שמתרחש בקרב תושבי החוף המקומיים... כשהתוצאה הטבעית של שבירת המסורת המסודרת של פוליגמיה מובילה למונוגמיה שנעשית בצורה לא מסודרת ולא תקינה."

העובדה שהיא חייתה זמן רב בקרב האוכלוסייה האפריקאית גרמה לכך שהיא הייתה מודעת לנסיבות שהובילו לאורח חייהם. כך למשל, העובדה שפוליגמיה הייתה נפוצה באפריקה הייתה פועל יוצא מאורח החיים האפריקני שדרש עשיית מטלות רבות שאישה לבדה לא יכלה לעמוד בהם, ולא פועל יוצא של השקפת עולם אכזרית או לא הוגנת. מיסיונרים רבים באפריקה דרשו מגברים לנטוש את נשותיהם, דבר שהוביל לכך שנשים רבות נשארו עם ילדיהם ללא תמיכה של הבעל. למרות השקפות אלו שהיו תקדימיות באותה תקופה, קינגסלי הייתה שמרנית למדי בדעותיה. כך, למשל, היא התנגדה לתנועה למען זכות ההצבעה לנשים.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינגסלי כתבה שני ספרים על חוויותיה: "מסעות במערב אפריקה" (1897), שהפך מיד עם יציאתו לרב-מכר, ו"מערב אפריקה" (1899) שהעניק לה כבוד רב ויוקרה בקרב הקהילה המדעית. כמה עיתונים סירבו לפרסם סקירות על עבודותיה בנימוק כי דעותיה המפריכות את הדעה המקובלת על מעמדם הנחות של המקומיים באפריקה יערערו את התשתית עליה מבוסס הרעיון האימפריאליסטי.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת הבורים השנייה נסעה קינגסלי לקייפטאון מתוך מטרה להתנדב כאחות. היא הוצבה בבית החולים שם טיפלה בשבויי מלחמה בורים. לאחר כחודשיים בהם פעלה כאחות הופיעו אצלה תסמינים של טיפוס הבטן. היא מתה ב-3 ביוני 1900. בהתאם לרצונה, הושלכה גופתה לים.[4]

השפעתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפוריה של קינגסלי ודעותיה אודות אורח החיים באפריקה העלו לקונצנזוס את שאלת האימפריאליזם והיחס לעמים המקומיים. מפלגת יריד הסחר שנוסדה זמן קצר לאחר מותה לחצה לשיפור התנאים עבור האפריקאים תושבי המושבות הבריטיות. עמותות שפעלו למען רפורמות שונות הוקמו לזכרה והובילו שינויים בנושא זה. בית הספר לרפואה טרופית בליברפול נוסד לזכרה. ההבנה והאמפתיה שהייתה לה לתרבות האפריקאית והעמדות שגיבשה לגבי אורח החיים ה'פראי' של האפריקאים העניקו לה את התדמית של 'האישה החדשה', התדמית הפמיניסטית שהיא כל כך התנגדה לה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Katherine Frank, A Voyager Out: The Life of Mary Kingsley, New York: Ballantine Books, 1987
  • Alison Blunt, Travel, Gender, and Imperialism: Mary Kingsley and West Africa, New York and London: The Guilford Publications, 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרי קינגסלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קתרין פרנק, חייה של מרי קינגסלי. (A Voyager Out: The Life Of Mary Kingsley), 1987, עמ' 28
  2. ^ פרנק, עמ' 57
  3. ^ 1 2 מי הייתה מרי קינגסלי? הספרייה הלימודית השלמה לילדים
  4. ^ "מרי הנרייטה קינגסלי", מילון אוקספורד של הביוגרפיה הלאומית (Oxford Dictionary of National Biography), 2008