מרי רנו
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1905 לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
13 בדצמבר 1983 (בגיל 78) קייפטאון, דרום אפריקה |
| שם לידה | איילין מרי שאלאן |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, דרום אפריקה  |
| לאום |
הממלכה המאוחדת |
| עיסוק | סופרת |
| מקום לימודים |
קולג' סנט יו, Clifton High School |
| שפות היצירה | אנגלית |
| סוגה | רומן היסטורי |
| תקופת הפעילות | 1939–1983 (כ־44 שנים) |
  | |
מרי רנו (באנגלית: Mary Renault; 4 בספטמבר 1905 - 13 בדצמבר 1983) הייתה סופרת אנגליה. יצירותיה פופולריות בקרב חובבי הרומן ההיסטורי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בלונדון (שמה האמיתי היה מרי שאלאן) ולמדה בקולג' סנט יו באוקספורד, שהיה אז קולג' לנשים בלבד. היא הוסמכה לאחות, ובספריה הראשונים בא לידי ביטוי ניסיונה כאחות. בשנת 1948, אחרי שהרומן שלה North Face זכה בפרס MGM בשווי $150,000, היגרה לדרום אפריקה עם בת זוגה ג'ולי מולארד, אחות גם היא. בשנות ה-50' הייתה פעילה בתנועת Black Sash נגד האפרטהייד.
כתיבתה המוקדמת עסקה בנושאים בני ימינו, בעיקר על רקע תקופת המלחמה, אבל בשנת 1956 החלה לכתוב סדרת ספרים שזירת התרחשותם הייתה יוון העתיקה, בכללם הטרילוגיה על חיי אלכסנדר הגדול: אש משמיים (1970), הנער הפרסי (1972) ומשחקי קבורה (1981). למרות אי-היותה בקיאה בספרות קלאסית, זכתה להוקרה על הקפדנות ללא דופי שבה הקימה לחיים את העולם היווני. יחסה האוהד לאהבה בין גברים קירב את ספריה גם ללב קהל קוראים רחב בקהילת ההומוסקסואלים.
כמה מעמדותיה ההיסטוריות היו שונות מהמקובל, כגון ביקורתה החריפה על הנואם דמוסתנס. אף כי רנו לא יכלה לקרוא את נאומי דמוסתנס במקורם היווני, היא סברה שהייתה הפרזה גדולה בהערכת כושר הנאום של דמוסתנס, שלא היה, לדעתה, אלא תועמלן מרושע. היא טענה ש"גם ההערכה שזכה לה האיש עצמו הייתה מוגזמת לאין שיעור. הוא היה מושחת. דבר ידוע הוא, שהאיש לקח שוחד ותמיכות מן הפרסים. הוא היה פחדן, בקרב כירוניה הוא זרק את המגן והנשק ונס על נפשו. הוא היה אכזר, מעולם לא גילה חמלה למישהו, אם במילה ואם במעשה. כל אלה הן עובדות ידועות היטב." נוסף לכך, רנו הציעה שתי תאוריות חדשניות על דמוסתנס:
- הוא ניסה לפגוע מינית באלכסנדר הצעיר, בלי לדעת את זהותו, כשדמוסתנס היה שליח למקדוניה.
- דמוסתנס היה בין השותפים לקשר ההתנקשות בפיליפוס השני.
ספריה שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היין האחרון (1956), תרגמה חנה קסל, הוצאת זמורה ביתן, 1988.
- מות יומת המלך (1958) - תזאוס האגדי עד מות אביו. תרגמה דליה רביקוביץ, הוצאת עם עובד, 1962. נחשב לספרה הטוב ביותר של רנו.
- השור מן הים (1962) - שארית חיי תזאוס. תרגם מרדכי ברקאי, הוצאת זמורה ביתן, 1991.
- אש משמיים (1969) - אלכסנדר הגדול עד מות אביו. תרגמה שולמית במברגר, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1978.
- הנער הפרסי (1972) - אלכסנדר אחרי כיבוש פרס. תרגמה שולמית במברגר, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1978.
- משורר התהילה (1978), תרגמה ניצה בן ארי, הוצאת זמורה ביתן, 1983.
- משחקי קבורה (1981) - ממשיכי אלכסנדר. תרגם חגי פינסקר, הוצאת זמורה ביתן, 1985.
"מות יומת המלך" ו"השור מן הים" עובדו לסדרה בת 11 פרקים ברדיו 4 של ה-BBC, תחת הכותרת "מות יומת המלך" (The King Must Die).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי רנו, ברשת החברתית Goodreads- גיטה אבינור, "המלך מת עם סתו" (על "מות יומת המלך" למרי רנו), בצל הזכרונות: מאמרים בבקורת הספרות, מפעל סופרי חיפה, 1975
- מרי רנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מרי רנו (1905-1984), דף שער בספרייה הלאומית
