מרכז ההצלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מרכז ההצלה הוא ארגון המזוהה עם העדה החרדית שהוקם בשנת 2015 ופועל למניעת גיוס חרדים לצה"ל.

לטענת מקימי הארגון הגיוס הוא בגדר יהרג ואל יעבור והוא מכנה את פעילותו "הצלת נשמות משמד"[1].

הארגון עורך פעילות הסברה ומפעיל עמדות קבועות מחוץ ללשכות הגיוס בתל השומר, בירושלים ועוד, במטרה לעודד חרדים לא להתגייס ולהעניק להם הדרכה משפטית בעניין.

רקע ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 חוקקה הכנסת את התיקון לחוק הגיוס[2], לאחר שבבג"ץ פסל את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. בתיקון, כמו בהחלטות ממשלה קודמות, הוגדרו יעדי גיוס שנתיים של אלפי בוגרי חינוך חרדי, במספרים גדלים, במטרה לגייס לצה"ל חרדים רבים באופן הדרגתי. בעקבות זאת הוקם הארגון. לפי תפישת הארגון גיוס חרדים לצבא, גברים ונשים, הוא בגדר יהרג ואל יעבור.

מרכז הארגון בשכונת מאה שערים בירושלים. ע"פ נתוני המרכז, עד כה נעזרו בו אלפי חרדים לצורך קבלת מעמד 'בני ישיבה', לאחר שזה הוסר מהם או לא הוענק להם[דרוש מקור].

הארגון עומד בקשר עם עורכי דין ומשלם להם כדי שיסייעו לפונים אליו להימנע משירות בצה"ל. עורכי הדין מגישים עבורו עתירות לבג"ץ בנושאים אלה. לאחר שבג"ץ ביטל את התיקון לחוק הגיוס ב-12 בספטמבר 2017[3], עתר הארגון לבג"ץ בטענה שצה"ל אינו יכול לגייס את מי שלא התייצבו בלשכות הגיוס, בשוגג או במכוון, וצה"ל לא פעל לגייסם במשך שנתיים.[דרוש מקור] בספטמבר 2018 דחה בג"ץ את בקשת המדינה להחליט בעניין, ובכך הקפיא למעשה את גיוסם של חרדים מקבוצה זו עד לחקיקת חוק גיוס חדש[4].

הארגון מפעיל פרסום והסברה בערים החרדיות וכן מטה מתנדבים ומתנדבות המוצבים באופן קבוע מול לשכות הגיוס.

בין התומכים הבולטים של הארגון: גאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וויס והרב יעקב מאיר שכטר מחסידות ברסלב.

משרדי איחוד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים.

מרכז ההצלה מפעיל את איחוד הישיבות, עמותה המאגדת ישיבות מחוגי "היישוב הישן" וקהילות העדה החרדית, ומייצגת אותם מול שלטונות צה"ל, כחלופה לוועד הישיבות, שאותו רואים אנשי הארגון כמשתף פעולה של הצבא.

חקירת משטרה בעניין הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2017 פשטה משטרת ישראל על משרדי הארגון במאה שערים, בחשד שפעיליו מעורבים בפעילות בלתי חוקית. רבים מתומכי הארגון התקבצו למקום וניסו למנוע את כניסת השוטרים תוך הפרות סדר. חלקם נעצרו[5] ונגד אחרים הוגשו כתבי אישום[6]. פעילות המשטרה סוקרה בהרחבה בעיתוני העדה החרדית וחסידות סאטמר, שטענו כי המשטרה נהגה באלימות כלפי אנשי הארגון ותושבי השכונה[7]. הארגון טען כי מדובר ברדיפה פוליטית משום שהוא מסייע לחרדים לשמור על זכותם שלא להתגייס, בניגוד ליעדי הממשלה[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]