משה אבן תיבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"פירוש על שיר השירים", חברת מקיצי נרדמים, אלק 1871. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 9

משה בן שמואל אבן תיבון (נפטר ב-1283 בערך) היה מתרגם, רופא ופילוסוף במאה ה-13, בן למשפחת אבן תיבון.

במקצועו היה רופא, ולאחר שנאסר על היהודים בפרובינצה לעסוק ברפואה, התמסר למלאכת התרגום. כאביו וסבו תרגם גם הוא כמה מספרי הרמב"ם, בהם, "ספר המצוות", "מלות ההגיון", שאת תרגומו העברי תרגם סבסטיאן מינסטר ללטינית וספרים רפואיים נוספים. כן תרגם מספרי אריסטו וספרים נוספים בתחומי הרפואה, בתחומי הפילוסופיה ובתחומים הנדסיים.

חיבר כמה ספרים שרובם לא הגיע לידינו, ומקצתם נמצא עדיין בכתבי יד. פירושו לשיר השירים נדפס בשנת תרל"ד על ידי חברת "מקיצי נרדמים".

משה אבן תיבון נהג לרשום בכל תרגום את שנת העתקתו, ומזה ניתן לשער את שנת פטירתו בסביבות 1283.

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד סביו ואביו תרגמו רק מספר מצומצם של חיבורים, תרגם משה אבן תיבון ספריה שלימה. תרגומיו הפכו לנכס צאן ברזל לדורות של חכמים וחוקרים, ועיצבו במידה רבה את הפילוסופיה היהודית בימי הביניים.

  • כתבי הרמב"ם: ספר המצוות, מילות ההיגיון, מאמר בהנהגת הבריאות, המאמר הנכבד ('סמי המוות והרפואות נגדם'), לפחות חלק מפירוש המשנה.
  • פירושי אבן רשד לספרי אריסטו: קיצור (כללי) ספר הנפש, קיצור ספר השמים והעולם, קיצור ספר האותות העליונות, קצור ספר ההוויה וההפסד, קיצור ספר החוש והמוחש, קיצור ספר השמע הטבעי, קיצור ספר מה שאחר הטבע, הביאור האמצעי לספר הנפש.
  • כתבי פילוסופיה: ההיקש הקצר לאלפאראבי, ספר ההתחלות לאלפאראבי, פירוש אלפאראבי לאיסגוגי; פירוש תמטיוס למאמר ל' בספר מה שאחר הטבע, ספר העגולות הרעיוניות לאלבטליוסי, פירוש אלתבריזי ל-25 ההקדמות שבתחילת חלק ב' במורה נבוכים.
  • ספרי אסטרונומיה ומתמטיקה: חכמת הכוכבים לג'מינוס, מאמר בתכונה לאלבטרוג'י, קיצור אלמג'סט לתלמי, ספר היסודות לאוקלידס, פירוש פתיחת ספר היסודות לאבן אלהיתם, ספר חשבון לאלחצאר, מאמר תיאודוסיוס בכדור.
  • ספרי רפואה: פרקי אבוקרט עם פירוש הרמב"ם, אלקרבדין לאלראזי, ספר החילוק והחילוף לאלראזי, צידת הדרכים לאבן ג'זאר, ארגוזה לאבן סינא עם ביאור אבן רשד, הסדר הקטן לאבן סינא, מבוא למלאכת הרפואה לחנין אבן אסחאק.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לתרגומיו, רבים מחיבוריו המקוריים לא שרדו, ומאחרים נותרו רק קטעים קצרים.

מלבד הפירוש לשיר השירים (הנזכר לעיל), הודפסו שלושה מחיבוריו המקוריים: ספר פיאה - פירוש רציונליסטי לאגדות חז"ל; מאמר תנינים - על מיקום גן עדן המקראי ועניינים גיאוגרפיים נוספים; ופירוש האזהרות לר' שלמה אבן גבירול.

במבוא לספר מונה חיים קרייסל שמות של 18 חיבורים שכתב רבי משה אבן תיבון, ועוד שניים מסופקים.

משה אבן תיבון לא הרחיק לכת אחר השקפותיו האריסטוטליות של אביו. גם את מורה הנבוכים פירש בצורה הרמונית, תוך ביקורת על הפרשנות הרדיקלית של אביו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתבי רבי משה אבן תיבון, ספר פיאה, מאמר התנינים, פירוש האזהרות לר' שלמה אבן גבירול, ההדירו והוסיפו מבואות והערות: חיים קרייסל, קולט סיראט ואברהם ישראל, באר-שבע, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה אבן תיבון בוויקישיתוף