משה אברמסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה וחנה אברמסון
(צולם לפני 1929 אז נפטרה חנה)

משה אברמסון (1857 אוקראינה - 27 בנובמבר 1936 המושבה כנרת) - חלוץ, מראשוני אנשי העלייה השנייה. עבד בחקלאות בחוות כנרת, אום ג'וני וחוות פוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עלייתו ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה אברמסון נולד ב-1857 בעיירה גרנוב בפלך פודוליה שבאוקראינה, להוריו רפאל ושרה אברמסון (לבית דובס[1]) שקיימו אומנם בית דתי אולם בני המשפחה נחשפו לתנועות הציוניות. אברמסון נישא בגרנוב לחנה-רות הוכברג ובגרנוב נולד בכורו רפאל. עסק בתעשיית הקמח והיין. ב-1881, בעקבות פרעות סופות בנגב, החליט אברמסון לעקור, עם משפחתו, לעיר אקרמן[2] שם המשיך לעסוק בתחום טחינת חיטה ובחביות יין. באקרמן הולידו משה וחנה עוד 7 ילדים.

בעקבות פרעות קישינב ב-1903 גמלה בליבו של אברמסון ההחלטה לעלות ארצה ובהתאם לכך הכשיר את ילדיו במקצועות טכנים אותם החשיב כנחוצים בארץ ישראל. "הקש ששבר את גב הגמל" היה תוצאות הפוגרום ב-1905, שאירע לאחר כישלון ניסיון ההפיכה נגד הצאר, שהותיר את בני המשפחה עם שרידים שרופים של בתיהם ובתי העסק שלהם. אחיו של משה, אריה אברמסון שהיגר כבר לארצות הברית ניסה לשכנע את אחיו להגיע אליו אולם משה קבע בנחרצות "לא מחליפים גולה בגולה. ארץ ישראל הנה הברירה היחידה" וכך יצאה, בפסח 1906, המשפחה לדרך. 4 חודשים ארכה הדרך מאקרמן דרך אודסה ועל סיפונה של אוניית משא עד שהגיעו ליפו.

לאחר העלייה ארצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיעם ארצה התיישבו ביפו ואברמסון החל לעבוד ביקב בראשון לציון. תחילה עבד בבציר ובהמשך תיחזק את חביות היין של היקב. לאחר תקופת מה עברה המשפחה לגור בראשון לציון. לקראת סיום 1906 שיכנע בנו של משה, רפאל, את אביו לעבור לגור ביהוד כדי לממש את חלומו להיות חקלאי אולם לאחר שהתברר שלא יוכל לקבל את האדמה באריסות ויתר וחזר לראשון לציון.

בשנים 19061908 עבדו 2 בניו של משה (אריה ויוסף) בחוות כנרת והם שיכנעו את אביהם לעזוב את ראשון לציון ולבוא לגור איתם. ואכן ב-1908 עברה המשפחה לחווה[3]. בסיום אותה שנה נשלחו אברמסון ומשפחתו לאום ג'וני על מנת לעבד את אדמות המקום מאחר שעמד לפקוע ההיתר בן 3 השנים שנתנו הטורקים לארתור רופין ב-1905 לעיבוד אדמות המקום. במשך כל העונה החקלאית גרה משפחת אברמסון לבד במקום ועיבדו שם את השדות ובסיומה חזרה המשפחה לחוות כנרת לאחר שהוחלפה ב"קבוצת הכיבוש"[4]. עם חזרתו לחווה קיבל אברמסון אחריות על האורווה וחיות המשק (משום כך כונה "שטאל מייסטר" - אדון האורווה).

ב-1910 קיבל יוסף אברמסון (בנו של משה) את האיכרות במושבה כנרת תוך שהוא מחליף, בבית מספר 3, את האיכר שאולוב שעזב את המושבה. בני המשפחה עברו מחצר כנרת למושבה[5]. שנתיים חיה המשפחה ביתו של יוסף עד שהיה הבית צפוף מלהכיל את בני המשפחה[6] ומשה החליט לעבור למקום אחר.

ב-1912 קיבל משה אברמסון הצעה משמעון גולדמן לנהל את האורווה ומשק החי בחוות פוריה המתחדשת. אברמסון הסכים והמשפחה המצומצמת (ההורים ושלושת הילדים הצעירים) עברה לגור בבית במתחם החווה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה חוות פוריה בין היישובים שנפגעו מרדיפת הטורקים עד שנסגרה והמשפחה חזרה למושבה כנרת.

בשנים שלאחר המלחמה החל אברמסון לאפות ולמכור לחם לאנשי המושבה ולישובים הקרובים. רבים מילדיו וחתניו שהיו מיוצאי השומר ופעילים ביטחונית השתמשו בבית בכנרת להסתרת כלי נשק.

ב-1929 נפטרה חנה אברמסון, אשתו של משה, והוא המשיך לגור עוד 4 שנים במושבה עד שעבר ב-1933 לבית זקנים בחיפה שם נפטר ב-1936[7]. הובא למנוחות בבית הקברות כנרת[8].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן חריט, אברמסון - בית השורשים, הוצאת "מערכת" קיבוץ דליה, 2009[10]
  • שאול דגן, ראשונים באום-ג'וני האברמסונים, הוצאה עצמית, 1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משה אברמסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בגלל שם זה כונה משה דובס אברמסון
  2. ^ באקרמן כבר חי אחיו של משה
  3. ^ מכיוון שלא נמצא מקום למשפחה בבנייני החווה גרו באוהלים שהביאו מאקרמן והציבו על שפת הכנרת
  4. ^ בקבוצת כיבוש העבודה נכללו אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, ישראל בלוך, ישראל בצר, משה עמי-עד ושפרה שטורמן-בצר
  5. ^ המשפחה עברה למעט הבנים אריה ורפאל שעברו להתיישב בבית גן ויבנאל והבנות פסיה וצפורה שנשארו בחוות העלמות
  6. ^ באותה תקופה הגיעו לבית משפחתו של הבן רפאל ומשפחתו של איתמר אברמסון, אחיו של משה
  7. ^ התאריך המופיע בערך מקורו בספר המשפחה לכן נמצא יותר אמין. במקורות אחרים מופיעה שנת 1935 כשנת הפטירה
  8. ^ משה אברמסון למנוחות, דבר, 29 בנובמבר 1936
  9. ^ לזכרה של ציפורה טרטקוב, באתר קבוצת גבע
  10. ^ דן חריט הוא נכדו של משה אברמסון
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.