משה אפרתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משה אפרתי

משה אפרתי (נולד ב-1934) הוא רקדן וכוריאוגרף ישראלי חתן פרס ישראל למחול.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרתי נולד בירושלים, דור שישי בארץ ישראל, וזמן קצר לאחר לידתו ננטשה המשפחה על ידי אביו. אמו, רבקה, עבדה בבית הקונסול המצרי בארץ ישראל, מחמוד פאוזי. חמשת אחיו הבוגרים היו חברי המחתרות בארץ, שלושה מהם נפצעו בפעילותם. אפרתי למד בבית הספר "תחכמוני" ובגיל צעיר החל לעבוד כמכונאי וכפועל במחצבה. בנעוריו החל לעסוק במחול ככלי ספורטיבי לפיתוח הגוף ולמד בסטודיו בהנהלת חסיה לוי-אגרון. אל הסטודיו חזר בתום שירותו הצבאי, במהלכו נפטרה גם אמו.

הוא הופיע בסטודיו בשנת 1958 בפני מרתה גרהאם, בעת ביקורה בישראל, ולאחר מכן נענה להצעתה למלגת לימודים בבית ספרה לריקוד בניו יורק. בשנת 1962 התאפשרה נסיעתו מבחינה כלכלית ואפרתי הוכשר בבית הספר של גרהאם במשך שנתיים. בתקופה זו למד גם אצל לואיס הורסט, אנתוני טיודור ודן פורוורת'. אפרתי התגורר בהארלם ונחשף לתרבות האפרו-אמריקאית.

בשנת 1964 הוזמן לשוב לישראל ולהצטרף ללהקת המחול "בת שבע"[1], בה שימש רקדן ראשי לצד רנה שיינפלד ואהוד בן-דוד, וכעבור זמן היה לכוריאוגרף הראשי שלה. על הופעתו בלהקה כתבה אירנה גטרי: "ההפתעה הגדולה של הערב היווה עבורי סוליסט גברי בשם משה אפרתי. לרקדן זה יש כל הנתונים הדרושים: כשרון, משמעת, ריכוז, קצב וכח דרמטי, ובעל גוף אידיאלי לרקדן־גבר. אישיותו חזקה ואינה יכולה להישבר, לדעתי, או להשתנות."[2]. בשנת 1971 ייסד אפרתי את להקת המחול "דממה" שהורכבה מרקדנים חירשים, במהלך השנים הצטרפו לשורותיה רקדנים בעלי יכולת שמיעה, חברי "להקת מחול אפרתי", שייסד בשנת 1974, ושם הלהקה הוסב ל"קול ודממה". בין הרקדנים היה אמנון דמתי שהיה רקדן ראשי בלהקה, במשך 15 שנים. הלהקה פורקה על ידו בשנת 2001 עקב הפסקת התמיכה התקציבית שניתנה לה ממשרד החינוך והתרבות וקשייו הכלכליים האישיים.

אפרתי היה נשוי לתמר גוטשלק ולאביבה פז ומשנות השבעים ועד שנת 2000 היה נשוי לרקדנית להקת "בת שבע" אסתי נדלר. בשנת 2001 לקה אפרתי בשבץ והשתקם משיתוק שנותר בפלג גופו הימני.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]