משה רוזיליו (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה רוזיליו (הראשון)
לידה 1794
ה'תקנ"ד
מרקש, מרוקו Flag of Morocco (1666–1915).svg
פטירה 1843 (בגיל 49 בערך)
ה'תר"ג
מרקש, מרוקו Flag of Morocco (1666–1915).svg
מקום קבורה מרקש
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק תלמוד
פרשנות על התנ"ך
פסקי דין
דרושים
תפקידים נוספים דיין (הלכה)
דרשן
ראש ישיבה
רבותיו רבי מוסא בן דוד אוחיון
תלמידיו רבי יעקב בטאן
רבי מרדכי הצרפתי
בני דורו רבי יעקב אוחיון
רבי דוד צבאח
רבי אלעזר חזאן
רבי שלמה שושנה
חיבוריו קול מבש"ר
דרושים
חידושים על הרא"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי משה רוזיליו הראשון[1] (ה'תקנ"ד 1794 - אייר ה'תר"ג 1843), כיהן כדיין[2] בעיר מרקש שבמרוקו, וכן מגדולי רבני ישיבת רבי אברהם אזולאי. נמנה בין רבני העיר החשובים במאה ה-19, משפחתו נחשבת למיוחסות שבמרוקו ונמנית עם קבוצת מגורשי ספרד[3]. התפרסם בחיבורו "קול מבש"ר" על התלמוד.

משפחת רוזיליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור משפחת רוזיליו על פי מסורת המשפחה הוא ממחוז אנדלוסייא שבספרד. אך יש טוענים[4], שהמקור המשפחה קדום יותר ומקורו מחבל הארץ 'רושיליו' (רוסיליון) שבדרום צרפת. השערה נוספת[5], המתבססת גם כן על המקור שבדרום צרפת, שזה מלשון רוז' (שפירושו 'אדמדם' בצרפתית). השערה נוספת[6], שמקור המשפחה היה תמיד בספרד, ושמו המקורי הוא 'רושיליו' על שם רבנו רושילו שחי בברצלונה בתקופת הראשונים, ולפיה הרי שהוא אבי שושלת המשפחה. מקורה של השערה זו היא מהקדמת הרב מרדכי רפאל רושילו לספרו 'שערי חיים' שעל עשר ספירות, שהוא פותחה "אמר צעיר מרדכי בן לאדוני אבי ר' יעקב רושילו בן חכם שלם ר' אברהם בן מיימון בן אברהם בן מאור גולה הגאון רבנו רושילו משועי יהודה אשר בברצילונא אם מלכות קטלוניא מגולת ירושלים אשר בספרד". לדעת כל החוקרים, משפחת רוזיליו נדדה למרוקו בעקבות גירוש ספרד.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרקש בשנת ה'תקנ"ד[7] לרבי שלמה. למד מרבי מוסא אוחיון, מרבני ישיבת מרקש[8]. בשנת ה'תקע"ז, כאשר היה רבי משה בגיל עשרים ושלוש, נפטר רבו, ורבי משה הספידו[9]. נישא למרים, נכדתו של רבי יצחק חרוש, מדייני מרקש. לא ידוע לנו באיזה גיל רבי משה נישא, אך ברור שבהיותו בן עשרים וארבע הוא כבר היה נשוי[10][11]. רבי משה לימד תלמידים ב'ישיבת רבי אברהם אזולאי', ובין תלמידיו ידועים רבי מרדכי הצרפתי[12] ורבי יעקב בטאן[13], שניהם לימים שימשו כדייני מרקש, ומרבניה החשובים בעיר[14].

רבי משה נפטר בחודש אייר ה'תר"ג (1843) ודרש עליו תלמידו רבי יעקב בטאן[15]. כמו כן כתב עליו רבי שמואל אלבאז שיר לכבודו.[16] רבי משה הניח ארבעה בנים, מתוכם שניים ידועים כרבני מרקש החשובים, הלא הם בנו בכורו רבי יצחק רוזיליו, ורבי שלמה רוזיליו[17].

לימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך לימודו הייתה עיון בפשט וניסיון לדייק בכל מילה ומילה, הבסיס לחידושיו הם הגמרא עם פירוש רש"י והתוספות, חידושיו דומים לחידושי מהרש"א ומהר"ם[18]. רבי משה היה נוהג פעמים רבות, להרצות את חידושיו בפני תלמידי הישיבה. לעיתים תלמידי הישיבה הסכימו עימו, ולעיתים לא הסכימו, כמו שמתעד בעצמו בספרו[19]. שיטת חכמי הישיבה דאז, היה ללמוד מסכתות שלימות מהתחלה ועד הסוף. רבי משה מתאר במדויק בספרו 'קול מבשר' את הזמנים בהם התחילו וגמרו את המסכתות. חידושיו על התלמוד נכתבו מגיל שש עשרה עד גיל עשרים ושש[20], (ה'תק"ע - ה'תק"ף), רוב המסכתות נלמדו בעיון במשך קרוב לשנה, מסכתות ארוכות יותר השתרעו על פני שנה ויותר[21]. ספרו קול מבש"ר, המשקף את שיטת העיון דאז, נלמד בישיבה לאחר פטירתו. ספר זה היה שמור בכתב יד אצל ראש הישיבה אחריו, רבי אלעזר הלוי, והוא מביא את חידושיו של רבי משה, בספרו 'עבודת הלוי' על הש"ס[22].

נמצאו פסקי דינים רבים בהן חתום רבי משה, אך ספק אם כיהן בפועל כדיין מכהן[23].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נכדו, כונה 'רבי משה רוזיליו השני'
  2. ^ ראו להלן בהמשך הערך, שיש על דיינותו הרשמית פקפוקים
  3. ^ במרוקו היו שתי קבוצות: קבוצת המגורשים וקבוצת התושבים (המקומיים). ראו הרחבה בזה: ערך יהדות מרוקו
  4. ^ אברהם יצחק לרדו בספרו "LES NOMS DES JUIFS DU MAROK" מדריד 1978, מביא את המשפחות 'רוזיליו' ו'רושיליו' כאותה משפחה, ומזכיר את שתי ההשערות הראשונות שהובאו, את ההשערה השלישית הוא אינו מזכיר, אף שבסעיף 2, הוא מונה את רבי מרדכי רפאל רושיליו, שעל פיה נסמכת ההשערה השלישית. וראו עוד בהרחבה בהקדמה לספר 'קול מבש"ר' לרבי משה רוזיליו, עמוד 1, מכון צוף דבש, ה'תשנ"ח
  5. ^ ראו הערה לעיל.
  6. ^ ראו עליה בהרחבה בספר קול מבש"ר, מכון צוף דבש, עמוד 1
  7. ^ בתחילת חידושיו על מסכת פסחים הוא כותב שהתחיל לפרש אותה בגיל 18 בשנת ה'תקע"ב, ומכאן שנולד בשנת ה'תקנ"ד.
  8. ^ עליו כתב רבי יוסף בן נאים (מלכי רבנן דף פא עמוד א): "חכם גדול, סיני ועוקר הרים ארון האלהים חסיד ועניו ומקובל אלהי".
  9. ^ קול מבש"ר, בבא קמא, יח, ב
  10. ^ משום שהוא מתעד שהספיד את חותנתו - רחל (למשפחת חרוש) בספרו 'קול מבש"ר' סוף מסכת בבא קמא
  11. ^ קול מבש"ר, מכון צוף דבש, עמוד 5
  12. ^ מלכי רבנן, דף פ"ז עמוד ב'
  13. ^ כפי שמעיד בעצמו, וכפי שכתב עליו ב'מלכי רבנן' דף ע', עמוד ג'. בדרשת ההספד עליו כתב עליו "רבי ועמיתי" ונראה מכך שהיה 'תלמיד חבר'
  14. ^ נזכר בהרבה פסקי דין, ישב בדין עם רבי דוד צבאח, רבי אלעזר חזאן, רבי רפאל מסעוד בן מוחא, רבי יוסף אלמליח ועוד. מרבית פסקי דינו נדפסו ב'שו"ת רבי דוד צבאח' בחלק "שו"ת רבי יעקב בטאן"
  15. ^ הובא ב'קול מבש"ר' מהדורת צוף דבש, בהרחבה: עמודים 24-34
  16. ^ הובא בספר 'מצבות מראכש' עמוד 621.
  17. ^ 'קול מבש"ר', מכון פי ישרים, עמוד 5, ובהרחבה במהדורת 'צוף דבש' על אישים נוספים מצאצאיו עמודים 23-20
  18. ^ קול מבש"ר, מסכת ע"ז, עמוד 4. בהדרת 'מכון פי ישרים'
  19. ^ ראו דוגמאות בנושא, בהקדמה לספר 'קול מבש"ר', מכון צוף דבש, עמודים 6-7
  20. ^ יש הסבורים, כי ייתכן שהפסיק מלכתוב אז, מחמת המגפה ששררה במרקש באותו הזמן, וייתכן שתלמידיו לקו בה. כ"כ בקול מבש"ר, מכון פי ישרים, עמוד 3
  21. ^ ראו להרחבה: קול מבש"ר, מכון צוף דבש, עמודים 10–11, ופירוט המסכתות מעמוד 11 והלאה
  22. ^ קול מבש"ר, מכון פי ישרים, עמוד 4
  23. ^ קול מבשר, מכון פי ישרים, עמודים 4–5.
  24. ^ ראו הערה להלן
  25. ^ חידושיו על מסכת זו נדפסו שלוש פעמים: א. בשנת ה'תרס"ז על ידי רבי משה רוזיליו השני, הודפסו שבעת המסכתות הכתובות למעלה. ב. בשנת ה'תשנ"ח, על ידי מכון צוף דבש, הודפסו שבעת המסכתות. ג. בשנת ה'תשע"ה, מכון פי ישרים, הודפס רק על מסכת עבודה זרה
  26. ^ מהסכמתו של רבי שלמה בן יאיר (מרבני מרקש) לספר 'קול מבש"ר', עולה כי רבי משה נשאר בישיבה עד סוף ימיו, וייתכן שהמשיך לכתוב והקיף את כל מסכתות הש"ס. הובא ב'קול מבש"ר', הוצאת יהודה חיים רוזיליו, עמוד 15
  27. ^ מקור הידיעה על החיבור הנ"ל, הוא מהזכרתו של ב'קול מבש"ר' על בבא מציעא (סא, ב), ובפסחים (כה, ב)
  28. ^ מקור הידיעה על החיבור, הוא מהזכרתו בספרו 'קול מבש"ר' (בבא קמא יח, ב, ובסוף המסכת, וסנהדרין ז), כמו כן נמצא כתב יד השייך לחלק ה'דרושים', והוא דרשת הספד שדרש על רבי יעקב בן רבי אברהם (מח"ס 'מר דרור') בן יעקב פינטו (מכונה הרי"ף השני, בעל 'מקדש מלך)
  29. ^ פסקי הדין הודפסו בספרים שונים, והובאו בפרטותם, ב'קול מבש"ר' מכון פי ישרים, עמוד 5