משמרת יקים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך מבולבל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך מבולבל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

משמרת יָקִים היא המשמרת השתים עשרה מבין כ"ד משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן[1] על פי גורל שהתקיים קודם בניית בית המקדש הראשון.

המשמרה מוזכרת רק פעם אחת בתנ"ך בספר דברי הימים; ”וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל ..לְיָקִים שְׁנֵים עָשָׂר.” (דברי הימים א כד ז).

השתלבות פשחור במשמרת יקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש סובר כי בני פשחור הכהנים שעלו בתקופת עזרא[2] שובצו במשמרת יקים ועל שמם כונתה יקים פשחור[3], כמו כן בני עמוק שובצו במשמרת ידעיה ולכן כונתה ידעיה עמוק[4]. עקב זאת נקרא ההר שמדרום לצפת רמת פשחור, על שם המשמרת שישבה בצפת.[5]

פינחס איש חבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יקותיאל יהודה גרינוולד[6] מבין שסיפור חז"ל אודות בחירת פינחס איש חבתה ככהן גדול מדובר אודות בן משמרת יקים ובכך קיימת סתירה בין דברי חז"ל למובא בספר של יוספוס פלביוס מתתיהו שלפי גרסת חז"ל לא הפריצים בחרו אותו לכהן גדול אלא אחיו הכהנים;

בדברי חז"ל הובא אודות פינחס איש חבתה שעלה גורלו להיות כהן גדול והלכו אחריו גזברין ואמרכלין ומצאוהו כשהוא חוצב - כלומר שנראה כאיש פשוט ועני- ומלאו את המחצב שלו דינרי זהב[7] ואילו בספר מלחמות של יוספוס פלביוס[8] מסופר אודות בחירת הפריצים את "פינחס בן שמואל הכהן גדול האחרון" שהיה בן משמרת בית יהויקים ושהוא מאן לעזוב את מחרשתו.

אחר חורבן בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעתו של החוקר שמואל קליין, בעקבות חורבן בית שני עברו כל עשרים וארבע משמרות הכהונה - ומשמרת יקים בתוכן - לעיירות בגליל - הן בגליל העליון והן בגליל התחתון.[9] משמרה זו התיישבה בצפת ויש סוברים כי אחר חורבן צפת הבצורה על ידי הרומיים עברו בני המשמרה לביריה הסמוכה לצפת.[10]

בברייתות המשמרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלעזר הקליר מקונן על ביטול משמרה זו באומרו;

לא למרום עין צפת

וכסף על חרש חפת

ובחזוק מוסר הורפת

ונהרס ונלפת, כהן צפת

-קינות לרבי אלעזר הקליר -עם פירוש הרב א. ולנר, ספר אורות חיים, דף רנו

ובפיוטי רבי פינחס בן יעקב הכהן:

לדבר עבדו מקים, לכן בריתך לנו תקים

לקבצינו ממרחקים, להחיותנו מעפר ומנקיקים

ל[התה]לך ברחובות ובשוקים, לחדות בעתה משמר יקים

ראש לכהניו יתהלך, בבוא משיח המלך

רומם ואחריו נלך, באמרך לציון יהי שלום בחיליך

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מדרש הביאור" (סעדיה אלדמארי) להפטרת פרשת אמור
  2. ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ח.
  3. ^ למשל בפיוט מרבי פינחס הכהן.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  5. ^ יחזקאל סולומון, כ"ד משמרות כהונה ומושבותיהן בגליל, בתוך: אור ישראל, שנה א', גיליון ד' (תמוז תשנ"ו), עמ' קע"ג, הערה 4, באתר היברובוקס.
  6. ^ בספרו תולדות הכהנים הגדולים דף קמג
  7. ^ ספרא פרשת אמור, תוספתא, יומא, א, ו.
  8. ^ מלחמות היהודים, ספר ד, פרק ג, ז-ח
  9. ^ ספר "ארץ הגליל", דף ס"ה
  10. ^ ראו ארץ הגליל (שמואל קליין)


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.