רפפורט (שם משפחה)
רפָּפורט או רפּוֹפורט (נכתב גם: רפאפורט; באנגלית: Rap(p)aport, Rap(p)oport or Rapa Porto) הוא שם משפחה יהודי-כהני. מקור השם "רפפורט" הוא ככל הנראה במשפחת רפא מהעיר פורטו (אנ'), שבמחוז מנטובה שבאיטליה. כל חברי הסתעפויותיו השונות של שם המשפחה, כגון רפא, רפא-כ"ץ, רפאפורט, רפפורט ורפופורט, טוענים למוצא כהני. בני המשפחה גרו ברחבי אירופה (גרמניה, פולין, איטליה, רוסיה), ולכן קיימים הסברים שונים למקור השם ולמוצאו.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב החוקרים מסכימים שהמשפחה היגרה לאיטליה במאה ה-14 ומשם התפשטה למערב אירופה ולמזרחה. כמו כן, ישנה הסכמה בין חוקרים על כך שבעדות אשכנז נקרא השם גם "רפא". רווחים שני הסברים למקור השם: הסבר אחד טוען לנישואים בין שתי משפחות: "רפא" ו"פורטו"; הסבר שני טוען שמדובר בחיבור בין המילה "רב" לשם העיר הפורטוגלית "אופורטו", שם שדבק ברב המפורסם של הקהילה היהודית בפורטוגל. אף שהסברים אלו מעולם לא נבדקו באופן יסודי, הם הפכו לאמונה רווחת.[1]
היסטוריה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרמניה (המאה ה-15)
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם רפא או רפא כהן-צדק (רפא כ"ץ) נזכר לראשונה בסביבות 1450. באותה תקופה חי בן המשפחה הקדום ביותר הידוע, משולם קותי (יקותיאל) רפא הכהן צדק, באזור הריין, ככל הנראה בעיר מיינץ (מגנצא). כמה עשורים לאחר מכן נפסקים אזכורים של המשפחה במרחב הגרמני, ככל הנראה בשל גירוש היהודים ממיינץ ב-29 באוקטובר 1462.
איטליה (המאות ה-15–16)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1467 במסטרה הסמוכה לוונציה נזכר אדם בשם חיים רפא, שהיה מנדב תרומות למען עניי ארץ הקודש. בוונציה עצמה מוזכר הרופא רבי משה ראפ, שקיבל פטור מההכרח ללבוש טלאי צהוב ב-1475.[דרוש מקור]
באמצע המאה ה-16, הופיעה באיטליה משפחה כהנית ששמה פורטו. ב-18 במרץ 1540 קיבל הרב יצחק פורטו הכהן רשות מדוכס מנטובה לבנות בית כנסת בעיר. שמה של המשפחה לא הגיע משמה של העיר הפורטוגלית פורטו, וגם לא משמה של העיר הבווארית פירט כפי שנטען לעיתים, אלא מהעיירה פורטו שליד מנטובה, בה התגורר הרב יצחק פורטו הכהן.[דרוש מקור]
ברית בין משפחתו של רבי יצחק פורטו עם משפחת ראפ, מסבירה את השילוב "רפאפורט". ב-1565, נמצא ברשומות בית הכנסת של מנטובה, כי הרב המכהן הוא הרב סלומון בן מנחם הכהן רפא מוונציה, ובמקביל כיהן רבי אברהם פורטו הכהן (1576-41) כפרנס הקהילה. באותה תקופה, ענף נוסף של המשפחה התיישב במרכז אירופה בפראג, כפי שמלמדות עדויות מבתי קברות של האזור בעלות השם "פורטה".[2]
מזרח אירופה (המאות ה-17–18)
[עריכת קוד מקור | עריכה]הענף הפולני של המשפחה מסביר את מקור השם באמצעות האגדה הבאה: בחג הפסח, יהודי שניסה למנוע מאויביו להכניס גופה של נער נוצרי לתוך ביתו, סגר את כל הפתחים האפשריים בבית למעט הארובה. ואכן דרך הארובה נפלה הגופה של הילד לביתו, וכאשר הקהל הזועם החל להתאסף מחוץ לבית, נכנסו ולא מצאו דבר בארובה למעט עורב (בגרמנית עתיקה "Rephuhn" או "Raphuhn"). גם ללא האגדה, ככל הנראה הקרבה הלשונית בין ההגייה הגרמנית לעורב ("Rappe") ולמילה "רב" תרמו להפיכת שם המשפחה מ"אברהם מנחם כהן, הרב מפורטו" ל"רפפורטו" ולבסוף בצורה המוכרת יותר כיום "רפפורט". עד סוף המאה ה-16 התקבע השם כ"הכהן רפא". חלק מחברי הסניף הפולני שינו את השם ל"ורונה", שמשמעו בפולנית "עורב". כמובן שישנה אפשרות נוספת שבני משפחת "ורונה" הגיעו מהעיר ורונה שבאיטליה, הדבר אינו חד משמעי.
באמצע המאה ה-17 חיו סופרים המשתייכים למשפחת רפא-פורט בפולין וליטא. שם המשפחה עבר את הווריאציות הבאות: רפיפורט, רפופורט, רפרפורט ורפרט. המשפחה נפוצה בעיקר בקרקוב ולמברג (לבוב). בלמברג, נולד ב-1584 אברהם רפא וון פורט (שנקרא גם שרנצל). ב-1650 חיו רפפורטים בדובנו ובקרמניץ; במאה ה-18 נמצאו צאצאים של רבי יהודה רפופורט בסמירנה (איזמיר) ובירושלים.
בסביבות 1750 היו שני רפופורטים בבז'ג דולני (אנ') ובשלזיה. האחד נקרא ישראל משה והשני רבי מאיר. ישראל משה הגיע מפינטשוב ואילו רבי מאיר מקרוטושין. שניהם מצאו תעסוקה בבית דפוס בבז'ג דולני. מלומד ראוי לציון מענף זה של המשפחה הוא רבי חיים הכהן רפופורט, שחי בלבוב ונפטר ב-1771. הוא היה אחד מהרבנים החשובים שהיו מעורבים בוויכוח עם הארכיבישוף דמבוסקי ב-1757.
חקר משפחת רפפורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1990 הוקם "המרכז העולמי לחקר משפחת רפפורט" על ידי חנן רפפורט, והוא משמש כמנהל הכללי בו.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה בובר, אנשי שם: גאוני ישראל, אדירי התורה, רבנים... אשר שמשו בקדש בעיר לבוב... משנת ה״א ר״ס (1500) עד ה״א תר״ן (1890).., 1895
- אליקים כרמולי, העורבים ובני יונה: שושלת יוחסין של משפחת רפאפורט ומשפחת יונגיטובין, רדלהיים: י' לעהרברגר, תרכ"א, באתר היברובוקס
- יעקב רייפמן, תולדות אבי משפחת רפאפורט, וויען, תרל"ב, באתר היברובוקס
- חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, 1774 - גרסה אלקטרונית של הספר
- "רפפורט", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- המרכז לחקר משפחת רפפורט
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משפחות כהן
- אברהם מנחם רפאפורט
- שלמה יהודה רפפורט
- יצחק הכהן רפפורט
- אברהם רפפורט
- דוד רפפורט
- חיים הכהן רפפורט (לבוב)
- חיים הכהן רפפורט (אוסטרהא)
- חיים רפופורט (אנגליה)
- עזריה רפופורט
- רותי רפופורט
- שבתי רפפורט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dr. Chanan Rapaport, On the Rapaport Family Name, מתוך הבלוג Center for the Study of the Rapaport Family, 21 באוקטובר 2008
- ^ Alexander Beider, (Jewish Surnames from Prague (15th - 18th Centuries, מתוך אתר www.jewishgen.org