משפט הקופים (סרט)

משפט הקופים
Inherit the Wind
בימוי	סטנלי קריימר
הופק בידי	סטנלי קריימר
תסריט	ג'רום לורנס ורוברט אי. לי (מחזה); נדריק יאנג והרולד ג'ייקוב סמית
עריכה	פרדריק קנודסטון
שחקנים ראשיים	ספנסר טרייסי; פרדריק מארץ'; ג'ין קלי
מוזיקה	ארנסט גולד
צילום	ארנסט לסלו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	יונייטד ארטיסטס
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	12 באוקטובר 1960
משך הקרנה	123 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט בית משפט
הכנסות באתר מוג'ו	inheritthewind
פרסים	מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לספנסר טרייסי
	דף הסרט ב־IMDb

משפט הקופים (באנגלית: Inherit the Wind, מילולי: "ינחל רוח" על פי הפסוק "עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ"^[1]) הוא סרט קולנוע אודות משפט הקופים שהתנהל בקיץ 1925 במדינת טנסי שבארצות הברית, בו הועמד לדין המורה ג'ון סקופס והואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דרווין. הסרט הופק בשנת 1960 על ידי אולפני יונייטד ארטיסטס בבימויו של סטנלי קריימר ובהפקתו לפי מחזה באותו שם מאת ג'רום לורנס ורוברט אי. לי. בסרט מככבים פרדריק מארץ', ג'ין קלי וספנסר טרייסי, שהיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

למרות היותו סרט היסטורי, הסרט מהווה עיבוד קולנועי דרמטי של האירועים ולא תיעוד שלהם. הוא מתמקד בעיקר בטיעוני חופש הדיבור וזאת במידה רבה כאמצעי למתיחת ביקורת על הגבלת חירות זו בתקופת המקרתיזם שרדף שחקנים ואמנים בעלי דעות שמאלניות בעת שיצא לאקרנים^[2].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – משפט הקופים

ב־13 במרץ 1925, נחקק בטנסי חוק שאסר על לימוד תאוריית האבולוציה ממניעים דתיים. האיגוד האמריקאי לזכויות האזרח הציע את הגנתו לכל מי שיואשם בלימוד האבולוציה בניגוד לחוק, ואף חיפש מורה שיתנדב לעשות זאת, מתוך תקווה שכאשר יובא הנושא לבית המשפט, יוכלו להוכיח את חוסר החוקתיות של החוק הנ"ל. לבסוף נמצא המתנדב, ג'ון סקופס, שהיה אז בן 24, מורה למדעים ומדריך ספורט בבית הספר המקומי בכפר קטן בשם דייטון. המשפט נפתח ב-10 ביולי, כאשר את התביעה ייצג המטיף והפוליטיקאי ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאף היה מועמד לנשיאות ארצות הברית ואילו את ההגנה ייצג בהתנדבות עורך הדין קלרנס דרו.

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט כל עלילת הסרט מתרחשת בין כותלי בית המשפט. הסרט מתמקד בעיקר בשלושה: שני עורכי הדין, התובע מת'יו האריסון בריידי, המבוסס על דמותו של בראיין, ושגולם על ידי פרדריק מארץ', והסנגור הנרי דראמונד המבוסס על דמותו של דרו ושגולם על ידי ספנסר טרייסי; ועיתונאי ציני שנשלח לסקר את המשפט, שמבוסס על ה. ל. מנקן, בגילומו של ג'ין קלי.

עלילת משנה נוגעת בדמותו של המורה סקופס, שהיה דמות משנית גם במשפט שכן לא נחקר כמעט כלל על דוכן העדים.

בשיאו של הסרט חוקר דרו את ברייאן על אמונתו בתנ"ך המתבררת כאמונה מילולית בכתוב, שמובילה אותו לאבסורדים. לפי עלילת הסרט ברייאן מת במהלך נאום נמלץ שהוא נושא מיד לאחר הקראת גזר הדין באולם בית המשפט, במציאות נפטר ברייאן חמישה ימים לאחר המשפט.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר: לשחקן הטוב ביותר (טרייסי), לעיבוד הקולנועי, לצילום שחור-לבן ולעריכה.

בפסטיבל ברלין זכה מארץ' בפרס "דב הכסף" לשחקן הטוב ביותר וקריימר זכה בפרס על בימוי סרט מתאים לצפייה לדור הצעיר והיה מועמד לפרס דב הזהב לסרט הטוב ביותר.

הסרט היה מועמד גם לפרסי באפט"א ופרס גלובוס הזהב.

הסרט זוכה לביקורות מעולות לאורך מספר עשורים, בעיקר על הפגנת המשחק של השחקנים הראשיים, בהם ג'ין קלי שאין לו בסרט כל תפקיד בשירה ובריקוד והוא מפגין משחק דרמטי. הוא קיבל דירוג גבוה במיוחד של 90% ביקורות חיוביות באתר "Rotten Tomatoes"‏^[3].