משתמשת:בן-צור/טיוטה
| תחום המחקר | תיאור הניסוי והשאלה לנחקר | "תשובת"
המודל הנורמטיבי |
"תשובת"
המודל הדיסקריפויבי |
שם ההטיה הקוגניטבית | הסבר אפשרי להטייה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| זיכרון | הניסוי[1]כלל ארבעה שלבים:
שלב א: הנבדקים צפו בסרט וידאו של פשע אמיתי. שלב ב: הנבדקים נתבקשו לזהות את העבריין בגיליון תמונות (כשלמעשה לא הופיע בגיליון תצלום של העבריין). שלב ג: שליש מהנחקרים קבל פידבק חיובי ("יפה, זיהית את החשוד"), שליש פידבק שלילי ("למעשה החשוד היה מספר ....) ושליש פידבק נאוטרלי. שלב ד: זמן קצר לאחר מכן הנחקרים התבקשו לציין את מידת הביטחון שלהם בזיהוי. |
מידת הביטחון אמורה להיות זהה בשלושת סוגי הפידבק | מידת ביטחון: פידבק חיובי>נאוטרלי>שלילי | אפקט הפידבק לאחר זיהוי
(post identification feedback effect) |
השפעה של סוגסטיה על מידת הביטחון | יש הרבה מאוד טעויות הנערכות במסדרי זיהוי האפקט שתואר הוא חמור שכן המושבעים מושפעים מאוד ממידת הביטחון שמפגינים עדי ראייה ביחס לעדותם |
| תפיסה חזותית | האם המרחק בין A ל-B, שונה מהמרחק בין B ל-C? |
מדידה בסרגל תוכיח:
A-B = B-C |
נראה לנו כי:
A-B < B-C |
אשליה תפיסתית זו נקראת אשליית מולר-לייר | אפקט המסגור | אשליית מולר-לייר היא דוגמה אחת מני רבות לאשליות תפיסתיות (טעויות אופטיות). |
| קשב | נחקרים צפו בסרט כדורסל קצרצר[2] ונתבקשו לספור כמה פעמים השחקנים בחולצות הלבנות מסרו את הכדור מיד ליד. במהלך המשחק אדם המחופש לגורילה, נכנס לפריים (לתמונה), לעשר שניות תוך שהוא חובט באגרופיו בחזה ויוצא. בתום הסרטון הנחקרים נשאלו האם הם ראו משהו מוזר בסרטון.[3] | אדם מחופש לגורילה היה בסרטון לזמן קצר. | כמחצית מהנחקרים דיווחו שלא ראו משהו מוזר. | עיוורון קשבי | כיוון שהקשב הוא משאב מוגבל, כשתשומת הלב מרוכזת בדבר מה, מתפספס מידע אחר שנמצא אף הוא במרחב הראיה. | הניסוי[3] זכה לכינוי ניסוי הגורילה. |
| התפתחות קוגניטיבית | מניחים על שולחן מול ילד בן 4, עשר מטבעות בשתי שורות (האחת מתחת לשנייה):
®®®®® ®®®®® שואלים אותו אם המספר זהה בשתי השורות. הילד משיב שכן. בשלב שני מול עיניו משנים את המרחק בין המטבעות שבשורה התחתונה: ®®®®® ® ® ® ® ® שואלים את הילד האם מספר המטבעות זהה בשתי השורות? |
שינוי המרווח בין המטבעות אינו משנה את כמותן ולכן מספר המטבעות בשתי השורות הוא זהה | תשובה אופיינית לילד בגיל כזה או מתחתיו תהיה שבשורה התחתונה יש יותר מטבעות (כי השורה יותר רחבה). | הפרה של העיקרון של חוק שימור החומר | על פי תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאג'ה הילד נמצא בשלב הקדם אופרציונלי, כך שמוחו עדיין לא בשל להמשגה הנדרשת. | ז'אן פיאז'ה הוא פסיכולוג שחקר באופן אינטנסיבי את ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים. הדוגמה שהובאה היא אחת מני רבות מתוך מחקריו. |
| היסק/שיפוט בתנאי ודאות | נחקרים מקבלים את הסילוגיזם הבא
א. כל בני האדם אוכלים מתכות. ב. דילן הוא בן אדם. מסקנה: דילן אוכל מתכות. שאלה: האם לאור הטעונים המסקנה נכונה או לא? |
המודל הנורמטיבי במקרה זה היא הלוגיקה. המסקנה שדילן אוכל מתכות היא היקש לוגי נכון, בהתחשב בשני הטיעונים שלפניו. | מרבית הנחקרים יאמרו שההיקש לא נכון | הטיית האמונה (belief bias) | בני האדם בחיי היומיום מקישים על סמך ידע קודם.[4] אנשים יודעים שבני אדם לא אוכלים מתכות. | זוהי דוגמה אחת מני רבות להיקש לוגי שגוי. יש עוד מגוון של היקשים שנחקרו כשהמסגרת הנורמטיבית הייתה טבלת אמת |
| היסק/הערכה/שיפוט בתנאי אי ודאות | שתי קבוצות נחשפות למשך 10 שניות לשקופית עם תרגיל כפל ומתבקשות לאמוד את התוצאה:
קבוצה א: ??=1X2X3X4X5X6X7X8X9X10 קבוצה ב: ??=10X9X8X7X6X5X4X3X2X1 |
על פי המודל הנורמטיבי (במקרה זה אריתמטיקה וחוק החילוף) לא אמור להיות הבדל באומדן של שתי הקבוצות. | האומדן של קבוצה א יהיה נמוך יותר שכן בני האדם נוטים לבצע את האומדן מהערך הראשון שמופיע (כעין עוגן), ומשם "לתקן" אותו. משום שקבוצה א מתחילה מערך נמוך יותר האומדן שלה יהיה נמוך יותר | תיקון לא מספיק (Insufficient adjustment) | שימוש בהיוריסטיקת התיקון והעגינה
(Adjustment and Anchoring)[5] |
הדגמה אחת מני רבות לאופן בו בני האדם מגיעים לאומדנים מספריים |
| קבלת החלטות | שופט בוועדת שחרורים של עצירים צריך לקבל החלטה האם להאריך את המעצר של העציר או לשחרר את העציר. | ההחלטה לא צריכה להיות מושפעת מזמן קבלת ההחלטה (אחרי הפסקה – בה השופט נח ואכל – או לפני ההפסקה). | במחקר[6] נמצא כי שיעור ההחלטות של שופטים לשחרר עצירים הולך ויורד בהדרגה מכ־65% בתחילת המושב לכמעט 0 לקראת סוף המושב. שיעור זה חוזר בפתאומיות ל־65% לאחר הפסקה. | דילדול (depletion) במשאבי הגוף (כגון סוכרים, מנוחה) | השופט הוא רק בן אדם ופועל כמו כל בן אדם. כשיש בגופו פחות סוכרים, חסרה לו מנוחה וכדומה, עשוי שיקול הדעת שלו ולפיכך החלטותיו, להיפגם. |
- ^ Gary L. Wells, Amy L. Bradfield, "Good, you identified the suspect": Feedback to eyewitnesses distorts their reports of the witnessing experience., Journal of Applied Psychology 83, 1998-06, עמ' 360–376 doi: 10.1037/0021-9010.83.3.360
- ^
גורילה, סרטון בערוץ "TheYounew123", באתר יוטיוב (אורך: 01:13)
- ^ 1 2 Daniel J Simons, Christopher F Chabris, Gorillas in Our Midst: Sustained Inattentional Blindness for Dynamic Events, Perception 28, 1999-09, עמ' 1059–1074 doi: 10.1068/p281059
- ^ Nicola J. Morley (née Lambell), Jonathan St. B. T. Evans, Simon J. Handley, Belief Bias and Figural Bias in Syllogistic Reasoning, The Quarterly Journal of Experimental Psychology Section A 57, 2004-05, עמ' 666–692 doi: 10.1080/02724980343000440
- ^ Amos Tversky, Daniel Kahneman, Judgment under Uncertainty: Heuristics and Biases: Biases in judgments reveal some heuristics of thinking under uncertainty., Science 185, 1974-09-27, עמ' 1124–1131 doi: 10.1126/science.185.4157.1124
- ^ Shai Danziger, Jonathan Levav, Liora Avnaim-Pesso, Extraneous factors in judicial decisions, Proceedings of the National Academy of Sciences 108, 2011-04-26, עמ' 6889–6892 doi: 10.1073/pnas.1018033108
