משתמשת:Hodaya baruch
הזכות לפרטיות במשפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרטיות הינו מושג אמורפי אשר לו משמעויות רבות. הזכות לפרטיות תלויה בהקשר חברתי וכן בסביבה המשפטית שבה צמחה[1]. זוהי זכות רחבה, בעלת פרשנויות רבות. הזכות לפרטיות מפורטת בסעיף 12, בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם 1948[2], ״לא יהא אדם נתון להתערבות שרירותית בחייו הפרטיים, במשפחתו, במעונו, בחליפת מכתבים שלו ולא לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב, כל אדם זכאי להגנת החוק בפני התערבות או פגיעה באלה״.
כמו כן, הזכות לפרטיות מפורטת בסעיף 17 באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות 1966[3], וכתובה באופן זהה להצהרה הבינלאומית משנת 1948.
הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד, מדינות העולם רואות בה בחשיבותה כעליונה, שכן, הינה מעוגנת במסמכי יסוד. ניתן לראות זאת במגילת הזכויות של ארצות הברית (Bill of rights) בתיקון 4 ואף בתיקון 14. בשנים האחרונות חלה תפנית בזכות לפרטיות. ניכרת התנגשות בין הפרטיות, לבין אינטרסים אחרים וזאת לאור כניסתו של עידן המדיה והטכנולוגיה.
חרף חשיבותה הרבה של הזכות לפרטיות בעולם, נראה כי בעולם פתוח וחופשי שבו טכנולוגיות מאפשרות נגישות, חלה ירידה בערך הזכות לפרטיות[4].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזכות לפרטיות קיימת מאז ומעולם, אולם בין המאה ה-17 לבין המאה ה-20 התעצמה חשיבותה[5]. הזכות לפרטיות הפכה למוכרת, נצרכת ונדרשת יותר ויותר עם הזמן.
אחת הסיבות ההיסטוריות להתפתחותה של הזכות לפרטיות הייתה תחושתם של אנשים שהשתנתה עקב התפתחות הטכנולוגיה. שינויים בתחום המדיה והטכנולוגיה, היוו פריצה משמעותית לחיים הפרטיים, נושא שבעבר לא הכרחי היה להתייחס אליו.
הנושא נדון במאמר פורץ דרך בנושא הפרטיות שהתפרסם בביטאון בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד בשנת 1890, אשר נכתב על ידי שני עורכי דין צעירים סמואל וורן ולואיס ברנדס, שלימים מונו לשופטי בית המשפט העליון האמריקאי[6]. נכתב, כי יזמות מודרנית והמצאות חושפות את הפרט לסבל נפשי ואף למצוקה.
עיקרי הזכות לפרטיות במשפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסמכים רלוונטיים בינלאומיים ואזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסמכים ואמנות רלוונטיים לזכות לפרטיות הינם סעיף 12 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם 1948, סעיף 17 לאמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות 1966 ותקנות ה-GDPR[7], תקנות רגולציה אשר הוסדרו על ידי האיחוד האירופי. ה-GDRP הינו אוסף של הוראות בינלאומיות מחייבות אשר נוסחו והוסדרו על ידי הפרלמנט האירופי, מועצת האיחוד האירופי והנציבות האירופית, בכדי להכניס רגולציה לתחום שעד כה לא היה נתון להתייחסות מתאימה. החוקים וההוראות חלים על טריטוריית האיחוד בלבד, אולם סביר כי העולם יפעל אחר הנחות המוצא והפרטיות.
הבדלים משמעותיים בין המסמכים והאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין המסמכים והאמנות לא קיים הבדל משמעותי בדבר פירוש הזכות, שכן ההגדרות אינן מפורשות דיו. יחד עם זאת, באמנות ובמסמכים שצוינו, ניתן דגש על שמירת הפרטיות בהיבט הגופני, המשפטי ובמסמכי הפרט.
פרשנות וועדת האמנה המפקחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה המפקחת[7] של האמנה בדבר הזכויות האזרחיות והמדיניות 1966 מגדירה הוראות לביצוע למדינות, בדגש על כיצד עליהן לפעול לטובת שמירה על הזכות לפרטיות. הוועדה מבקשת מהמדינות החתומות על האמנה, לפרש את המונחים משפחה ובית. האמנה מבקשת מכל מדינה לפרט את הנסיבות המדויקות בהן מותר לפגוע בזכות לפרטיות, שכן פגיעה זו יכולה להיות רק על פי החוק ועל ידי הרשות המיועדת לכך בחוק.
סוגיית הטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעיקרון ההגנה על הפרטיות כמצבור של זכויות, היבטים שונים המתקשרים לטכנולוגיות שונות.
טכנולוגיות ומידע נתפסות כאיום מרכזי על הזכות לפרטיות כיוון שהן מאפשרות העברה במהירות האור של מידע ברחבי העולם. נגישות האינטרנט, רשתות חברתיות, מכשירי סלולר חכמים וריבוי מצלמות במרחב הציבורי, מביאים לשינוי של ממש במשמעות ובהיקף של הציפיה לפרטיות.
פרשת קיימברידג׳ אנליטיקה[8] הינה אירוע מרכזי אשר התרחש בסוף העשור האחרון, ומעורר מחלוקת רבה בהיבט הזכות לפרטיות. מדובר בחברה פרטית בריטית ששילבה כריית נתונים וניתוח מידע לצורך השפעה על תהליכי בחירות ברחבי העולם ונקנסה על כך.
החלטות בינלאומיות עיקריות הקשורות לפגיעה בזכות לפרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עליה בחשיבותה של הזכות לפרטיות ניכרת באכיפה בינלאומית המבוצעת בשנים האחרונות. בינואר 2019, הרגולטור בצרפת הטיל קנס בסך 50 מיליון יורו על ענקית האינטרנט, גוגל[9]. בין השאר נקבע, כי החברה לא קיבלה את אישור המשתמשים לשימוש במידע הפרטי שלהם ולא סיפקה להם מידע אודות כך. הקנס הוטל בגין הפרות של תקנות הפרטיות האירופאיות החדשות, (GDPR). מדובר ביישום הראשון של התקנות במסגרת אירופאית כלשהיא כנגד חברת טכנולוגיה.
גם על ענקית הרשתות החברתיות, פייסבוק הוטל קנס בסך 5 מיליארד דולר[10], לאור הפרת פרטיות הגולשים, בפרשת קיימברידג׳ אנליטיקה. כמו כן, במשא ומתן אשר התקיים מול נציבות הסחר הפדרלית בארצות הברית (FTC) נקבע כי ההסדר יכלול גם פיקוח חיצוני על בקרת החומר שלה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רגולציה (EU) 2016/679 של הפרלמנט האירופי ושל המועצה מ-27 באפריל 2016 על הגנה של אנשים לגבי עיבוד הנתונים האישיים שלהם, ועל העברת הנתונים האלה.
- עמית לביא-דינור, יובל קרניאל ״פרטיות בעידן של שינוי״ פרטיות תמורת ״תהילה״ א׳ 107-133, 131 (2012).
- מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות" משפט וממשל יא תשס"ח.
- רות גביזון,"הזכות לפרטיות ולכבוד", קובץ מאמרים לזכרו של חמן שלח 65, 1988.
- מיכאל בירנהק, מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, בר-אילן ונבו, 2010.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
- אמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות
- Bill of rights
- תיקון 4
- תיקון 14
- GDPR
- רגולציה
- האיחוד האירופי
- הפרלמנט האירופי
- מועצת האיחוד האירופי
- הנציבות האירופית
- רשתות חברתיות
- קיימברידג׳ אנליטיקה
- כריית נתונים
- רגולטור
- גוגל
- פייסבוק
- נציבות הסחר הפדרלית בארצות הברית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל קאהאן "אכיפה ראשונה של תקנות הפרטיות החדשות באירופה: גוגל נקנסה" כלכליסט 21.01.19.
- עומר כביר "פיייסבוק תשלם קנס של 5 מיליארד דולר בארה"ב על פרשת קיימברידג' אנליטיקה" כלכליסט 12.07.19.
- קיימברידג' אנליטיקה, ברשת החברתית טוויטר.
- קית' קולינס וגבריאל דאנס, ניו יורק טיימס "למה השיטה של קיימברידג' אנליטיקה כל כך מפחידה?" הארץ 21 במרץ 2018.
- הנציבות האירופית, ברשת החברתית פייסבוק.
- מועצת האיחוד האירופי, ברשת החברתית פייסבוק.
- שירות כלכליסט "פייסבוק ידעה על קיימברידג' אנליטיקה חודשיים לפני שהצהירה" כלכליסט 25.08.19.
- עודד ירון ״כל מה שאתם צריכים לדעת על פרשת פייסבוק וקיימברידג׳ אנליטיקיה״ הארץ 19.03.18.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיכאל בירנהק "שליטה והסכמה: הבסיס העיוני של הזכות לפרטיות" משפט וממשל יא תשס"ח.
- ^ https://www.un.org/en/universal-declaration-human-rights/
- ^ אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדינתיות, כ"א 31, 279 (נפתחה לחתימה ב- 1966).
- ^ עמית לביא-דינור, יובל קרניאל ״פרטיות בעידן של שינוי״ פרטיות תמורת ״תהילה״ א׳ 107-133, 131 (2012).
- ^ נדלה מ - law.acri.org.il/he/5501
- ^ עמית לביא-דינור, יובל קרניאל ״פרטיות בעידן של שינוי״ פרטיות תמורת ״תהילה״ א׳ 107-133, 131 (2012).
- ^ 1 2 EU, GDPR, EUR-Lex.
- ^ עומר כביר "פיייסבוק תשלם קנס של 5 מיליארד דולר בארה"ב על פרשת קיימברידג' אנליטיקה" כלכליסט 12.07.19.
- ^ רפאל קאהאן "אכיפה ראשונה של תקנות הפרטיות החדשות באירופה: גוגל נקנסה" כלכליסט 21.01.19.
- ^ עומר כביר "פיייסבוק תשלם קנס של 5 מיליארד דולר בארה"ב על פרשת קיימברידג' אנליטיקה" כלכליסט 12.07.19.