משתמש:אוהב מולדת/קצין ציות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משנת 2002 מונה קצין ציות (compliance officer) לכל תאגיד בנקאי ולכל בנק בישראל על פי הוראת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. תפקידו לסייע לדירקטוריון ולהנהלה לקיים את אחריותם לציות התאגיד לדרישות החוק ודרישות רשות ציבורית בתחום השירות לצרכן ובתחום איסור הלבנת הון. הוראת בנק ישראל חלה רק על הוראות צרכניות, לרבות חקיקה בנושא הלבנת הון, אך קיימת מגמה להרחבת תחומי האחריות לנושאים נוספים.

דירקטוריון התאגיד בנקאי חויב לקיים דיון בתכנית ציות, לקבוע את מתכונתה ואפילו את אופן יישומה. קצין הציות יהיה אחראי ליישומה. הוא ידווח למנהל הכללי על הפעולות שיש לנקוט בהן טרם התחלת פעילות בנקאית חדשה או קביעת הוראה חדשה על הלקוחות. הוא יגיש דוחות תקופתיים למנכ"ל ולדירקטוריון, אשר יכללו בין השאר סיכום של פעולותיו והמלצותיו. בנוסף, ידווח מיידית למנהל הכללי על כל הפרה מהותית של הוראה צרכנית.

לתפקידו של קצין הציות אין קשר עם המבקר הפנימי של הבנק. קיימת הבחנה בין קצין ציות - שעיקר עבודתו הוא בקרה שוטפת למניעת כשל, לבין מבקר פנימי שעיקר עבודתו הוא בביקורת לאחר מעשה, כולל של קצין הציות.

הדיווח של קצין ציות ראשי הוא להנהלת הבנק ולדירקטוריון.

מטרת התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנימוק שניתן לחובת מינוי קצין ציות הייתה העובדה כי בעולם נוסחו החובות החלות על התאגיד הבנקאי ביחסיו עם לקוחותיו ולכך השלכות ניכרות – ארגוניות, נוהליות ועסקיות. החשיבות שיש לתת לאכיפה מלאה של חובות אלה ובראש וראשונה מניעת הלבנת הון בישראל התבררה כאשר הוברר כי מדינת ישראל נכללה ברשימה שחורה של The Financial Action Task Force (FATF) המדינות מלבינות הון. ציפי ליבני, אז יושבת ראשו הועדה לטיפול בנושא בכנסת אמרה, כי יש חשיבות רבה, מבחינה בינלאומית וכלכלית, לפעול על מנת שישראל תצא מרשימה שחורה זו. יחד עם זאת, מטרתו של חוק זה וחשיבותו היא לקיום חברה תקינה במדינת ישראל. אם מדינה הופכת למקום נוח לפשע המאורגן, ולמקום מקלט להלבנת הון, ממילא היא הופכת גם למקום מושבו של הפשע המאורגן הכולל סחר בסמים קשים, חסות לעסקי זנות, ועל עבירות האופייניות לפשע המאורגן הבין לאומי ‏‏[1] הגדרה זו עלולה הייתה לפגוע במעמד מדינת ישראל ומערכת הבנקאות שלה בשווקי הכספים ובשווקי ההון הבינלאומיים.

מינוי קצין ציות נדרש במערכת הבנקאות במסגרת הכללית של ניהול סיכונים. המטרה היא להקטין משמעותית את ההסתברות להפרה של חוקים והוראות. ובמידה ויהיו הפרות חוקים והוראות הן התגלו מוקדם ככל האפשר. כך תצומצם חשיפת התאגיד ומנהליו לתביעות, לרבות בגין הפרות של חובות הזהירות והאמונים המוטלות על נושאי משרה. במקביל, לתאגיד הבנקאי יימנעו הפסדים כספיים ופגיעה במוניטין .

תוכנית עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגיד הבנקאי נדרש לערוך, אחת לחמש שנים, סקר שמטרתו לוודא כי הוא ערוך באופן הולם ליישם ולקיים את חובותיו הנגזרות מן ההוראות הצרכניות. סקר זה משמש, בין היתר, כתשתית להכנת תכניות העבודה של קצין הציות.

התוכנית תכלול בין השאר את הנושאים הבאים:

  1. הגדרת תחומי הסמכות והאחריות של קצין הציות.
  2. פירוט הנושאים שהוא יתייחס אליהן, ובראש וראשונה: אכיפה מראש של התקיקה הבאה:
    1. חוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000
    2. חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005
    3. הנחיות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים והפיקוח על הבנקים.
  3. נהלי העבודה שיגדירו את עבודת צוותי הציות.
  4. השיטה, לפיה תגיע לידיעת קצין הציות הוראות במתן השירות ללקוחות, בטרם הוצאתם לפועל.
  5. הסנקציות שיוטלו על עובדים אשר ייפרו הוראות אלו.
  6. מתכונת הדיווח על פעולותיו להנהלה ולדירקטוריון.

גירסה שונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבנקאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחודש יולי 2002 מונה קצין ציות לכל תאגיד בנקאי ולכל בנק בישראל. זאת, על פי הוראת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל [1]. תפקידו של הקצין, שהוא מנהל בכיר בבנק, לסייע לדירקטוריון ולהנהלה לקיים את אחריותם לציות לדרישות החוק ודרישות הרשויות הציבוריות בתחום השירות לצרכן ובתחום איסור הלבנת הון. בנק ישראל מחיל את תפקידו של קצין הציות רק על הוראות צרכניות, לרבות החקיקה בנושא הלבנת הון, אך מצפה כי ירחיב את אחריותו לנושאים נוספים.

דירקטוריון התאגיד בנקאי חייב לקיים דיון בתכנית "ציות", לקבוע את מתכונתה ואפילו את אופן יישומה. קצין הציות אחראי ליישומה בבנק. הוא ידווח למנהל הכללי על הפעולות שעל הבנק לנקוט בטרם ייצא לציבור בהצעה לפעילות בנקאית חדשה וכן לפני שתקבע הוראה חדשה ביחס בנק-לקוח. הוא יגיש דוחות תקופתיים למנכ"ל ולדירקטוריון, אשר יכללו סיכום של פעולותיו והמלצותיו. בנוסף, הוא ידווח מיידית למנהל הכללי על כל הפרה מהותית של הוראה צרכנית.

מטרת התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנימוק שניתן לחובת מינוי קצין ציות הייתה העובדה כי בעולם נוסחו החובות החלות על התאגיד הבנקאי ביחסיו עם לקוחותיו ולכך השלכות ניכרות – ארגוניות, נוהליות ועסקיות. החשיבות שיש לתת לאכיפה מלאה של חובות אלה ובראש וראשונה מניעת הלבנת הון בישראל התבררה כאשר הוברר כי מדינת ישראל נכללה ברשימה שחורה של The Financial Action Task Force (FATF) המדינות מלבינות הון.

מינוי קצין ציות נדרש במערכת הבנקאות גם במסגרת הניהול הכללי בתחום הנקרא ניהול סיכונים. מטרת המעקב אחרי עבודת הבנקאי, בעת ביצועה או בטרם תצא לפועל, היא להקטיןבמידה משמעותית את ההסתברות להפרה של חוקים והוראות. במידה ויהיו הפרות חוקים והוראות הן התגלו על ידי קצין הציות מוקדם ככל האפשר. כך תצומצם חשיפת התאגיד ומנהליו לתביעות, לרבות בגין הפרות של חובות הזהירות והאמונים המוטלות על נושאי המשרות הניהוליות בבנק. במקביל, לתאגיד הבנקאי יימנעו הפסדים כספיים ופגיעה במוניטין.

הלכה למעשה בבנקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת אכיפת הציות בבנקאות היא חלה על כל הפעילות הבנקאית אך בפרט בתחומים שבהן העבודה נעשית על ידי עובדים רבים, כמו, עובר ושב, מטבע חוץ וניירות ערך. היות ופעולות חשודות של הלקוחות מדווחות לרשויות ללא ידיעת הלקוחות, דבר שלא מאפשר ללקוח להציג הסבר על הפעולה, הונהגו על ידי קצין ציות אמצעי בקרה על מנת שהדיווחים יהיו מבוססים ככל האפשר וימנע מדיווח כאשר הוא סבור כי הפעולה תקינה ‏‏[2]. כל אחד מהבנקים מקדיש אתר הסברה לציבור בנושא חובת הציות במטרה להציג לציבור כיצד עליו לנהוג ואיך הוא עלול להפגע.

בבנק לאומי לישראל מוסר כי נבדקים הלקוחות, ומבצעי הפעולות בשמם. מתקיים מעקב אחר פעילות המתנהלת בחשבונות על מנת לזהות פעולות בלתי רגילות. הוא מנסה להבין את מהותן של העסקות המתבצעות ע"י לקוחותיו, ומבקש תיעוד רלוונטי אודות עסקות אלו. "נאמני ציות" מונו בסניפים הגדולים של הבנק אשר תפקידם לבדוק פעולות חשודות בטרם הוצאתן לפועל ןלבדוק את הפעולות שנמצאו חריגות בטרם ידוחו לרשויות .

בבנק הפועלים הונהגה שיטת בדיקת נאותות הלקוחות (Customer Due Diligence). בטרם פתיחת חשבון מתבצעת בדיקה מעמיקה של זהות הלקוח ומיופי כוחו. הבנק נמנע מפתיחת חשבון חדש, ופועל לסגירת חשבון קיים במקרים בהם לא נתקבלו הסברים המניחים. קצין הציות מוודא את קיום חובת הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות של מקבל השרות. זאת לאור המידע המצוי ברשות התאגיד ובהתחשב במכלול הנסיבות הנחזות בעיניו כבלתי רגילות או חשודות לעניין מניעת הלבנת הון ו/או מימון טרור.

בבנק דיסקונט לישראל אינו מפרט את הצעדים שהוא נוקט למימוש הציות. עם זאת הוא מקדיש קטע לשאלה "האם החוק עומד בסתירה לעקרון צנעת הפרט ושמירת הסודיות הבנקאית ? ומשיב כך

יתכן, כי כך הוא במידת מה. ואולם, כמו בחוקים אחרים, המחוקק נדרש לאזן בין ערכים שונים. כאן - בין צנעת הפרט וסודיות בנקאית מצד אחד, למאבק בהלבנת הון ופשיעה לסוגיה, מצד שני. המחוקק, שהיה מודע לניגוד אפשרי בין ערכים אלה, עשה מאמץ לאזן בינהם. כך נקבע כי המידע יועבר לרשות מוסמכת במשרד המשפטים, והיא מוסמכת להעביר את המידע רק לרשויות אכיפה מסויימות ואף זאת בהתאם להוראות החוק ובכפוף לתנאיו

אתר בנק דיסקונט

בבנק הבינלאומי הראשון מונה אחראי אשר קובע האם העיסקה היא "בלתי רגילה" ובהתאם לכך הוא יחליט האם יש לדווח עליה לרשויות. הוא קבע נהלים לעובדי הבנק כיצד עליהן לאתר את הפעולות הבלתי רגילות בחשבון הלקוח. באתר הוא מציין כי החוק אוסר על הבנק ליידע את הלקוח אם דווח על חריגה בחשבונו. הבנק מקווה שאם תהיה פגיעה בצנעת הפרט הלקוחות יגלו הבנה.

בבנק מזרחי טפחות מפרט את הדרישות שהוא מבקש מהלקוחות בצורה מפורטת יחסית. וזאת במטרה להשיג הבנה ושיתוף פעולה. הבנק מציין כי הוא מייחס חשיבות רבה ליישום החוק וההוראות על פיו. הבנק מסביר כי עושה כל שביכולתו לסייע ללקוחותיו. בין השאר הוא מודיע מראש כי על הלקוחות יהיה לענות על מספר שאלות הנוגעות לעיסוק, להשכלה ולמקורות ההכנסה, כדי לאפשר לבנק להבין את אופי הפעילות הצפוי בחשבון. הוא מוצא לנחוץ לציין כי סירוב להשיב על שאלות אלה עלול למנוע את פתיחת החשבון.

אספקט בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קצין ציות הוא מנהל בארגון שתפקידו לפקח על הציות של הארגון ועובדיו להוראות החוק והרשויות החלות על הארגון. בנוסף לפיקוח עוסק קצין הציות בגיבוש מדיניות ציות, וביצירה ובהטמעה של נהלים שנועדו להבטיח את הציות הנדרש. לתפקידו של קצין הציות אין קשר עם המבקר הפנימי של הארגון. קיימת הבחנה בין קצין ציות - שעיקר עבודתו הוא בקרה שוטפת למניעת כשל, לבין מבקר פנימי שעיקר עבודתו הוא בביקורת לאחר מעשה (כולל ביקורת של קצין הציות).

תפקיד זה קיים בעיקר בארגונים שפעילותם נתונה לרגולציה נרחבת, כגון ארגונים פיננסיים (בנק, חברת ביטוח) וארגוני בריאות (קופת חולים, בית חולים). כשל בציות של ארגונים אלה להוראות הרגולציה עלול לפגוע קשות בתפקודם. בארגונים אחרים בארצות הברית מונה קצין ציות בעקבות חקיקת חוק סרביינס אוקסלי והאירועים שהביאו לחקיקתו.

הדיווח של קצין ציות ראשי הוא להנהלת הארגון ולדירקטוריון.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מקור:ירון טיקוצקי, ו אלי דורון
  2. ^ ‏בנק לאומי מדווח בדו"ח השנתי כי הוא נקנס עקב אי עמידה בחובות הציות לפי קביעת הרשויות‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]