משתמש:אקסינו/הפיר (סרט)2

הפיר (בספרדית: El hoyo) הוא סרט אימה ומדע בדיוני ספרדי משנת 2019 בבימויו של גלדר גזטלו-אוררוטיה. הסרט מתקיים בתוך מבנה גדול הנקרא "מרכז ניהול עצמי אנכי" ובספרדית "Centro de autogestión vertical". תושביו מועברים מדי 30 יום בין קומותיו הרבות, הם מוזנים באמצעות רציף המתמלא בקומותיו הראשונות באוכל בקומה העליונה (קומה 0), שיורדת בהדרגה דרך מפלסי המגדל ועוצרת בזמן קבוע בכל אחת מהן. המערכת הזאת מביאה לסכסוך, שכן האסירים בקומות הגבוהות זוכים לאכול ככל יכולתם, כאשר כל קומה מקבלת מהמזון שנשאר מהקומה הקודמת.

צוות השחקנים כולל את איבאן מסגואה, אנטוניה סן חואן, זוריון אגיליאור, אמיליו בואלה קוקה ואלכסנדרה מסאנגקאי.

הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו לשנת 2019, שם זכה בפרס "People's Choice Award for Midnight Madness". הוא שוחרר בשירות הסטרימינג נטפליקס ב-20 במרץ 2020.

עלילה

גורנג מתעורר בתא בטון המסומן במספר 48. חברו לתא, טרימגסי, מסביר כי הם נמצאים ב"מרכז לניהול עצמי אנכי" שזה הוא שם המבנה, המכונה גם "הפיר". במבנה קיים מתקן מרחף (המכונה "פלטפורמה" ובעברית "רציף") ועליו, אוכל מועבר מלמעלה עד למטה ועוצר לזמן מסוים בכל קומה. מי שנמצא בקומות נמוכות יותר, יכול לאכול רק את המזון שנשאר מהקומות העליונות, והתא מחומם או מקורר לטמפרטורות קטלניות כאשר מישהו מנסה לשמור על המזון.

האסירים מועברים באופן אקראי לקומה חדשה ורנדומלית בכל חודש. כל תושב רשאי להביא איתו למתקן פריט אחד, גורנג בחר בעותק של דון קישוט וטרימגסי בחר בסכין שנהיית מחודדת יותר בכל פעם שהיא חותכת דברים. טרימגסי מגלה לגורנג שכאשר הועבר לקומה 132, חברו לשעבר לתא נפל במורד החור. יום אחד, אישה בשם "מיהארו" נמצאה מדממת על הרציף. טרימגסי הסביר שהיא יורדת לבור מדי חודש בחיפוש אחר ילדה.

בזמן שהם מדברים, מתגלה כי גורנג התנדב לבלות שישה חודשים במתקן תמורת תעודה, וטרימגסי מרצה עונש של שנה בגין רצח. במהלך החודש הראשון הם מתיידדים, אך ביום הראשון של החודש השני, גורנג מתעורר קשור למיטתו בחדר חדש. גורנג מגלה שהוא וחברו הועברו מחדש לקומה 171, שם הרציף צפוי להיות ריק מאוכל עם הגעתו. טרימגסי מסביר כי הוא מתכנן לחתוך רצועות מבשרו של גורנג על מנת להאכיל את שניהם, ואם גורנג יהיה שותף למעשה, הוא עשוי לשרוד. ביום השמיני טרימגסי נחלש ומתחיל לחתוך את רגליו של גורנג אך באמצע מותקף על ידי מיהארו שירדה בעזרת הרציף. היא משחררת את גורנג והוא הורג את טרימגסי. מיהארו חותכת חלק מבשרו של טרימגסי, מאכילה את גורנג ואף אוכלת את בשרו בעצמה. היא מטפלת בגורנג, אך עוזבת כשהוא שואל אותה על הילדה. בלילה שלפני ההעברה הבאה של החודש השלישי, גורנג חולם כי הוא רדוף על ידי טרימגסי, שמסביר שכעת שניהם זהים וכי טרימגסי לעולם לא יעזוב אותו.

בחודש השלישי גורנג מתעורר בקומה 33 עם אישה בשם אימוגוירי שבחרה להביא את הכלבה שלה, רעמסס השני. גורנג נזכר כי היא פקידת הממשל שראיינה אותו לפני ששלחה אותו לתאים. לדבריה, היא לא הייתה מודעת לתנאים הנוראים והתנדבה לנסות לתקנם כאשר אובחנה כחולה בסרטן סופני. אימוגוירי קוצבת את מזונה למנות ומנסה לשכנע גם את האנשים בקומה 34 לעשות זאת, אך הם מתעלמים ממנה. שבועיים עוברים וגורנג מאיים לעשות את צרכיו על המזון אם יסרבו לעשות זאת, וזה עובד. לאחר מכן, השניים (אימוגוירי וגורנג) מתחילים להתווכח על שיטות השכנוע שלהם ואימוגוירי טוענת כי גורנג נוקשה מדי בשיטות שכנועיו.

יום אחד, מיהארו מגיעה פצועה, וכאשר השניים רואים זאת, גורנג ואימוגוירי עוזרים לה להשתקם. גורנג מזכיר את חיפושו אחר ילדה בפני אימוגוירי, אך אימוגוירי טוענת כי ילדים מתחת לגיל 16 אינם מורשים להיכנס למתקן ומיהארו נכנסה לבדה. היא גם טוענת שהיא יודעת שיש 200 קומות בסך הכל. גורנג מתעורר בחודש שלאחר מכן בקומה 202 ומגלה שאימוגוירי תלתה את עצמה על הקיר. גורנג הוזה את אימוגוירי מתה וטרימיגסי אוכל את בשרה כדי לשרוד, וחווה הזיות של טרימיגסי המורה לו גם לעשות זאת.

בתחילת החודש החמישי, גורנג מועבר לקומה 6. חברו החדש בתא, בהרט, מנסה לטפס ללא הצלחה לקומה העליונה כדי לנסות להימלט. בהערכה שיש 250 קומות אך לא מצליח. גורנג משכנע את בהרט לעלות איתו על הרציף, ולחלק את המזון כך שכולם יקבלו חלק אחד. הם מחליטים להגן על המזון עד שיגיעו מתחת לקומה 50, משם הם יתחילו להעביר את האוכל. אחד האסירים, ברמבנג, חברו הטוב של בהרט, משכנע אותם להעביר את מסרם באופן בלתי-אלים. בזמן שהם יורדים על הרציף בין הקומות, הם מנסים לשכנע את האסירים להשתתף במחאתם ולאחר מכן לא נשמעים להצעתו של חברו של בהרט ותוקפים את מי שמסרב לשתף פעולה. בדרך הם נתקלים במיהארו שנלחמת בשני אסירים אחרים ומנסים להצילה, אך היא נהרגת והם נפצעים קשה. גורנג ובהרט ממשיכים לרדת, ובסופו של דבר מגיעים לקומה 333 שם הרציף נעצר. גורנג מבחין בילדה - בתה של מיהארו - שמתחבאת מתחת למיטת התא. גורנג יורד מהרציף, ואחריו בהרט, על מנת שהרציף ימשיך כלפי מטה וישאיר אותם מאחור. למרות חוסר הרצון של בהרט, הם מאכילים את הילדה בפנקוטה שבמקור רצו לשלוח כמסר למנהלים בראש המבנה.

גורנג מתעלף וחולם על בהרט שאומר לו ש"הילדה היא המסר". למחרת, גורנג מוצא את בהרט מת לאחר שדימם מפצעיו. גורנג לוקח את הילדה איתו כאשר הרציף מגיע. הם יורדים לתחתית הבור, שם הוא שוב הוזה על טרימגסי. שניהם פונים לראות את הילדה עולה על גבי הרציף.

ליהוק

הצוות במסיבת עיתונאים באוקטובר 2019.

• איבן מסאגו משחק את גורנג
• זוריון אגילאיור משחק את טרימגסי
• אנטוניה סן חואן משחקת את אימוגוירי
• אמיליו בואלה משחק את בהרט
• אלכסנדרה מסאנגקאי משחקת את מיהארו
• אריק ל. גודה משחק את "בכיר ברמבנג"
• מריו פרדו משחק את חבריו של בהרט
• טקסוביו פרננדז דה ז'ורגי משחק את השף

הפקה

גלדר גסטלו-אוררוטיה אומר כי המסר המרכזי של הסרט הוא ש-"האנושות תצטרך להתקדם לעבר חלוקה הוגנת של עושר", תוך חקירת חשיבותה של יוזמה אינדיבידואלית בהנעת שינוי פוליטי שמבקר את הקפיטליזם ואת "המערכות הסוציאליסטיות". עלילת הסרט מבוססת על מחזה מאת דייוויד דסולה ופדרו ריברו, אליו התווספו אלמנטים קולנועיים. שכתוב "נרחב" נדרש להמרת המחזה לתסריט קולנועי. לטענת הבמאי, המחזה היה עינוי, מכיוון שהכותבים הגנו על חזונם האמנותיים והתנגדו לחלק מהשינויים.

תאי הכלא בסרט נבנו במתקן הצלב האדום בנמל בבילבאו. הבמאי ביקש שהתאים יראו חסכוניים, חזקים ובלתי ניתנים לפריצה, מה שידגיש תחושה של מבנה שלא הסתיימה בנייתו בסרט. נבנו רק שני נדבכים של תאי בטון; הופעתם של שכבות רבות של תאים המשתרעות מעל ומתחת לכל תא (הנראה מהחור במרכז כל תא) נוספה לאחר הבנייה תוך שימוש באפקטים חזותיים. לטענת הבמאי, מגדל התאים מייצג את הקור הלא-הומני של המבנה.

הבמאי טען שבסרט התייחסו למזון כאל אלמנט מרכזי. התצוגות המפוארות של מזון הגורמה הוצגה על כלי שולחן ראויים לוורסאי כדי לתאר רצון מוגזם, כמעט ארוטי, של שפע שבסופו של דבר "חולל" ברגע שהרציף כמעט ריק מגיע לאסירים העלובים והמורעבים.

הבמאי מודה כי הסרט עלול להיות קשה לצפייה, אך לדבריו מטרת הגישה הזו היא לעורר דיון מצד הצופים על המסרים הפוליטיים של הסרט. כשנשאל על האלימות והקניבליזם האכזריים בסרט, אמר הבמאי כי "הפיר הוא השתקפות של החברה שלנו, ולכן הוא לא יכול להסתיר את האלימות. הוא היה צריך להראות כיצד אנו 'קורעים' זה את זה".

בסרט מככבים שני שחקנים שאינם משקפים את הטייפקאסטינג; איוון מסגואה ואנטוניה סן חואן, הידועים בתפקידים הקומיים שלהם, הם נבחרו על מנת להקל על הנושא הכבד של הסרט על ידי הוספת "הומור, אירוניה וסוריאליזם". בזמן צילומי הסרט, השחקן הראשי איוון, נאלץ לרדת 12 קילו במהלך הצילומים של שישה שבועות כדי להדגים את הידרדרותו הגופנית.

יציאה לאקרנים

הסרט יצא לאקרנים בספרד ב־8 בנובמבר 2019 על ידי סרטי הפסטיבל. הפיר שוחרר לנטפליקס באופן בינלאומי (כולל ספרד) ב-20 במרץ 2020. ביולי 2020 חשפה נטפליקס כי 56 מיליון משקי בית צפו בסרט במהלך ארבעת השבועות הראשונים שהוא יצא לאקרנים, ונחשב לאחד מבין הסרטים עם כמות הצפיות הגבוהה ביותר שהייתה אי פעם לאחד מסרטיהם.

ביקורות על הסרט

בביקורות באתר Rotten Tomatoes, הסרט מחזיק בדירוג של 80% בהתבסס על 89 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.13 מתוך 10. בביקורות האתר נכתב שאף על פי שהוא מבלבל לעיתים, הפיר הוא מותחן דיסטופי. ב-Metacritic יש לסרט ציון ממוצע של 73 מתוך 100 בהתבסס על 15 מבקרים, הביקורות חיוביות ברובן.

נורמן וילנר מהמגזין "NOW" ניבא שהסרט יזכה בפרס "בחירת הצופים", העניק לו דירוג של 5-N וכתב שלסרט יש הכל: רמזים קומיים, אלגוריה פוליטית, טוויסט בעלילה, הפתעות חביבות, אלימות מרהיבה, סדיזם, זולתנות וכן, עוד אלימות. הכל עטוף בסרט אימה שמעביר את החוויה של הסרט קיוב לתוך מבנה חסר רחמים.

איימי ניקולסון ממגזין ווראייטי כתבה כי הזעם המינימליסטי של הסרט מזכיר את המחזות של סמואל בקט. ההופעה הנבזית, המענגת והרכה של אגיליאור היא כמו אודישן של הנבל של ג'יימס בונד, או אולי תחייתו הספרדית של חניבעל לקטר.

הסרט זכה לביקורות מחודשות לאחר הפופולריות הגואה שלו זכה במהלך מגפת הקורונה. סם ג'ונס מהגרדיאן ציין כי המשל של הסרט הוא מדהים. ושכמו בתקופת הקורונה, הסרט חוקר וחושף לא רק את החברה האנושית, אלא גם את האנוכיות שלנו שמותנת בתוך הדנ"א שלנו.