משתמש:דרורי אלון/מסחר הצמיגים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסחר הצמיגים בישראל עבר ב-5 שנים הראשונות של של שנות האלפיים (2005~2000) שינויים וזעזועים רבים המושפעים מהשוק העולמי בכלל ומהשוק המקומי קרי ישראל בפרט.

מטרת מאמר זה היא להביא לקורא את התמונה באופן כללי על היקף המכירות של כלל הצמיגים בישראל ב-5 שנים הללו ואופן חלוקת נתח שוק הצמיגים בישראל, אליו שינויים השפיעו על הענף כמו גידול ביבוא כלי רכב פרטיים חדשים שרבים מהם מגיעים בין היתר עם צמיגי ברידג'סטון מקוריים, והמחסור המתמשך בצמיגים בארץ ובעולם (בעיקר בצמיגי משא,חקלאות ועפר) הנובע מחוסר בחמרי גלם שנגרם בעיקר מהתפתחות הכלכלה במזרח שהשפיעה על כלל אספקת המתכות והגומי בעולם עקב השגשוג והצמיחה המהירה של סין. כמו כן על היקפי המכירות ונתח השוק של יבואני-הצמיגים המרכזיים בענף.

המסקנות והממצאים ממאמר זה מראים בין היתר את הגידול בהקפי מכירות הצמיגים הצפוי בשנת 2006' שיעמוד על כ-10% יותר מכירות צמיגי נוסעים ומסחרי ובכ-15% עליה צפויה בצמיגי משא ועפר (עקב מחסור בצמיגי-העפר שגרם לביקוש רב מול היצע מוגבל בשנים האחרונות לצמיגי-עפר רדיאליים איכותיים). והמשך יבוא צמיגים ממקורות זולים יותר מתוצרת סין, מזרח אירופה וכו' עמ"נ להתמודד מול המתחרים הרבים בשוק הצמיגים הישראלי.

היקף המכירות הארצי והגידול בו במהלך 5 שנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסחר הצמיגים בארץ מגלגל כיום מחזור של כ- 120 מיליון דולר בשנה במחירי סיטונאות (קרי מחירים לפנצ'ריות) מתוכן בערך כ- 200 מיליון דולר במחירי צרכן, אשר כולל בתוכו מעל ל-70 מותגים שונים המיוצגים ע"י יבואנים ומפיצים שונים (כאשר יתכן שיבואן אחד מייצג כמה מותגים) ובנוסף את יצרן הצמיגים המקומי "אליאנס" שלוקח נתח גדול מכלל השוק וגם מייצא לחו"ל ומייבא צמיגים ממותגים שונים לארץ. הגידול ב-5 שנים האחרונות (כולל צמיגים ואבובים) מתבטא בד"כ בעליה של היקף יבוא הצמיגים שנובעת בעיקר כתוצאה מעלייה המסיבית בכמות כלי-הרכב הנמכרים בישראל והמשך הגידול במשק.

חלוקת נתח מסחר-הצמיגים בישראל בין היבואנים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסחר הצמיגים בישראל מתחלק באופן הבא: כ-30% נתח שוק של אליאנס כ-15% אוטולוקס המייצג בארץ את צמיגי סומיטומו, טויו, אוטסו, הנקוק, פאלקן, וצמיגים ממותגים נוספים זולים כגון מסין וכדומה. כ-10% מכשירי תנועה ומכוניות (2004) בע"מ- יבואני ברידג'סטון ופיירסטון. כ-10% קמור רכב בע"מ - יבואני צמיגי דנלופ, פולדה, ויוקוהמה. 35% שאר היבואנים כגון- א.אשר(מישלין וגודריצ'), צמיגי-נעמן(קומהו), ב.מ.ב (גודייר) ואחרים.

תנודות המשפיעות על מסחר הצמיגים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסחר הצמיגים בארץ עבר ב-5 שנים האחרונות זעזועים רבים שאפיינו את השינויים המיקרו-כלכליים שקרו בארץ עקב פתיחת שוק יבוא הצמיגים "ליבוא חופשי" ע"י משרד-התחבורה שכבר נותנת את אותותיה בכך שהחלו להביא צמיגים כמו מישלין, ברידג'סטון ואחרים יבואנים נוספים (לא ישירות מיצרני הצמיגים אלא דרך דילרים/סוחרים מחו"ל)דבר שגרם לעתים להורדת מחירים נקודתיות למידות של צמיגים שיובאו ביבוא חופשי לארץ בעיקר בצמיגי נוסעים ו4*4. והן השינויים המקרו-כלכליים שארעו בעולם כדלקמן:

צמיגים מקוריים לרכבים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות ממשיכה העלייה במצבת יבוא כלי-רכב חדשים לישראל דבר המגביר באופן ניכר את הביקוש המקומי לצמיגים (צמיגים מקוריים לרכבים חדשים) בעיקר לרכבים הרבים הבאים מיפן או קוריאה עם צמיגים מקוריים מסוג: ברידג'סטון, פיירסטון, הנקוק, קומהו, יוקוהמה, טויו ועוד... כמו כן החלה להתפתח הנישה של צמיגי "אל-תקר" המסוגלים להמשיך בנסיעה גם ללא לחץ-אויר במקרה של פנצ'ר, צמיגים אלו מגיעים כמקוריים בעיקר כיום על רכבי ספורט ויוקרה ללא צמיג רזרבי ועם שילוב של מערכת בקרת לחצי-אויר המותקנת כסטנדרט ברכב.

צמיגים לציי-רכב גדולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם זאת לרכבים שנוסעים על הכביש כבר יותר משנה או שרבים מהם נמכרו כיד ראשונה לחברות השכרה או ליסינג, ניתן להבחין בכך שחברות של ציי-רכב גדולים הללו מחפשים לקנות צמיגים זולים להחלפת הצמיגים המקוריים שהיו מותקנים ברכבים עקב ההבדל הגדול במחיר צמיג מקורי כמו ברידג'סטון או מישלין לצמיג סיני אחר והכוונה של חברות אלה למכור את הרכבים בד"כ בטווח קצר של עד שנתיים מיום שהן התחילו להשכיר את הרכבים הנ"ל. ולכן רואים גידול במכירות של צמיגים זולים בשנים האחרונות מתוצרת סין, מזרח אירופה וכדומה.(למרות שאיכותם נופלת מזאת של המותגים הבאים מיפן, קוריאה, ארה"ב, ומערב אירופה)

צמיגי משא,חקלאות, ועפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתיים האחרונות אנו רואים עלייה בביקוש לצמיגים בעיקר צמיגי-משא, עפר וחקלאות ועם זאת חלה ירידה בהיצע של היבואנים וזאת מפני שישנו מחסור גדול בחומרי-גלם (מוצרי-גומי, מתכות, פולימרים ועוד) ליצרנים בעולם וזאת עקב צמיחה מסיבית בכלכלה והתעשייה במזרח הרחוק קרי סין וכתוצאה מרכש חומרי הגלם המסיבי שלהם בעולם מחירי חמרי הגלם עלו באופן ניכר וכמו כן מחיר הדלקים דבר שגרם למחסור בצמיגים בעולם ולעליית מחירי הצמיגים באופן ניכר (לעתים יותר מ-20% בשנה לצמיגים מסויימים).


חוק מיחזור צמיגים משומשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק החדש, שמליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה שנייה ושלישית, יצרני ויבואני הצמיגים מחויבים לאסוף את הצמיגים לאחר גמר השימוש בהם ולהעביר אותם למיחזור. אחריות זאת מחייבת אותם במציאת יעדי פינוי ומיחזור של צמיגים ישנים ומשומשים. ובשלב מאוחר יותר, הם יחויבו למחזר את כל הצמיגים שאספו, במהלך של 7 שנים.

מטרתו של חוק זה היא להסדיר פינוי ומיחזור של צמיגים משומשים באופן שימנע את המפגעים הסביבתיים הכרוכים בהשלכה לא מוסדרת של למעלה מ-3 מיליון צמיגים בשנה בישראל, וע"י ניצול האנרגיה ממיחזור הצמיגים ניתן יהיה לחסוך בחומרי גלם. את החוק יזמו המשרד להגנת הסביבה, וח"כ מיכאל נודלמן (קדימה).

גם פנצ'ריות, עסקי מסחר בצמיגים, וחברות ציי-רכב גדולות מחויבים לדאוג לפינוי הצמיגים הפסולים והישנים בצורה מוסדרת אל יצרני ויבואני הצמיגים בכדי למנוע הצטברותם של צמיגים ישנים רבים כפסולת המזהמת את הסביבה.