משתמש:ויקיפד200/הטילדה הרביעית גיליון 30

ביטאונה של קהילת ויקיפדיה העברית קיצור דרך: וק:הה חתמו על מינוי לעיתון מספר גיליון: 30 תאריך הוצאה: עורך: כותבים: עזרה מיוחדת: למשוב, הערות ותיקונים, גשו לדף השיחה של הגיליון.

מדוכן המנצחים אל גשר הפיקוד – למה עברתי ממוזיקה קלאסית לאנטארקטיקה מאת שלומית קדם ותיקי העורכים כאן ודאי מודעים לכך, שבשנים האחרונות החלפתי את תחום העניין העיקרי שלי, ובמקום לכתוב ערכים על מלחינים, מנצחים, תזמורות וכו', אני עוסקת כל הימים במשלחות לאנטארקטיקה ובכל הערכים הנלווים שמתפצלים מהן. בהתחשב בכך, שהמכנה המשותף היחיד בין מוזיקה לאנטארקטיקה הוא בהברה האחרונה, נראה לי שיש מקום להסבר. על משלחות לאנטארקטיקה נודע לי לראשונה בילדותי או בנעורי, כשקראתי את "בדד" של ריצ'רד בירד, (ספר מצוין – מומלץ ביותר!) וספר ישן על קפטן סקוט והטרגדיה שלו ושל ארבעת חבריו לקבוצת הקוטב הדרומי. הנושא עניין אותי ונגע ללבי, בעיקר גבורתו וחוסנו הנפשי של בירד, אבל כיון שהוויקיפדיה הייתה רחוקה אז שנות דור או שניים מהולדתה, לא חשבתי על עשיית משהו בתחום. כשהתחלתי את פעילותי בוויקיפדיה, בנובמבר 2005, נמשכתי בדרך הטבע לתחום המוזיקה הקלאסית, שבו אני עוסקת כל חיי, אם גם כחובבת ולא כאשת מקצוע. נגינה, לימודים במגמת מוזיקה בתיכון, שירה במשך 25 שנים במקהלות ולימודים חלקיים באקדמיה למוזיקה נתנו לי בסיס איתן למדי לתרגום ערכים ואף לכתיבתם על פי מקורות שצברתי במשך השנים. תחום המוזיקה הקלאסית, שהיה ריק, שומם ומוזנח כשהגעתי אליו, התמלא והלך ואני ראיתי ברכה במעשי. פה ושם כתבתי ערך בתחום אחר שעניין אותי, אם שמורות טבע ואם ספרות, אבל הנושא הראשי היה ונשאר מוזיקה קלאסית. ואז גילה אריה ענבר, שבוויקיפדיה הרומנית יש ערך נרחב למדי על משלחת טרה נובה של קפטן סקוט, ואילו אצלנו אין ולא כלום. היה ערך לא גדול על קפטן סקוט עצמו, ועוד ערכים בודדים על אנטארקטיקה – וזהו. אריה הציע, שנכתוב יחד ערך על משלחת טרה נובה - הוא יתרגם מרומנית ואני מאנגלית והערך יקום ויהיה. הסכמתי. לא ידעתי על איזה מדרון קרח חלקלק אני עולה... הערך האנגלי היה משופע בערכי משנה, לכל חבר במשלחת, לכל תוואי נוף שגילתה במהלכה ולכל אדם ומוסד שהיו קשורים להקמתה ולמימונה היו ערכים, וכולם היו כחולים להפליא באנגלית ואדומים להעציב אצלנו. התחלתי להכחיל על ימין ועל שמאל, וכדור השלג (תרתי משמע) גדל והתעצם. הערך, שבכתיבתו התחלנו בסוף 2012, הושלם לא מזמן, אבל במשך השנים האלה נכתבו ערכים לעוד משלחות רבות, כל אחת אונייתה וחבריה, החל במנהיג המשלחת, דרך המדענים והקצינים וכלה במלחים, כל אחת וההרים, המפרצים והקרחונים שנתגלו במהלכה ונקראו בשמות האנשים שתרמו לגילויים בדרך זו או אחרת, או להנצחת זכרם של אלה שמצאו את מותם במסעות המפרכים, בתאונות או במחלות. תולדות חקר האוקיינוס הדרומי, החל במאורי אוי-טה-רנג'יאורה, שיצא דרומה בראש צי סירות במאה השביעית ודיווח על ראיית גושי קרח צפים בים וכלה במסע היחיד באופניים אל הקוטב ב-2015, נמשכת שרשרת המשלחות לגילוי עוד ועוד מן היבשת הדרומית, הנידחת והמסתורית ביותר עלי אדמות, זאת שפעם האמינו כי היא "טרה אוסטרליס אינקוגניטה" (עוד ערך המצפה לכתיבתו), יבשת פוריה ועתירת צמחיה ובעלי חיים, הממתינה למגליה, עד שהתברר סופית ש"טרה אוסטרליס" הנכספת מכוסה רובה ככולה קרח ומלבד מיני טחב וחזזית אין בה צמחים ובעלי החיים שבה חיים בעיקר סמוך לחופים וחייהם קשים ומרים. מגלי הארצות העשויים לבלי חת, שיצאו לחקור את אנטארקטיקה וחתרו להגיע אל הקוטב הדרומי, מצאו עצמם נאבקים בתנאים הקשים והעוינים ביותר שייתכנו על כדור הארץ, מבודדים ונידחים, מנותקים גם מחבריהם, שנשארו בבסיס או באונייה, ואין להם אלא לסמוך על כוחם, ידיעותיהם ותושייתם במקרה של תאונה או מחלה – ומאלה היו להם די והותר, אם צפדינה בגלל תזונה שגויה ואם עיוורון שלג או תשישות מוחלטת בגלל עבודת פרך בגרירת המזחלות, בדיאטה שלא חושבה נכונה, או כוויות קור בגלל הצינה הנוראה וסופות השלגים העזות, ואם תאונות עקב נפילה אל תוך בתרון שאת עומקו אי אפשר לאמוד. זו הייתה מנת חלקם של אנשי המשלחות בשנות העידן ההרואי של חקר אנטארקטיקה, משלהי המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20, לפני שהטכנולוגיה המודרנית הולידה את חתול השלג, המטוסים הקלים והתקשורת המודרנית. מעשי גבורה והקרבה רבו במשלחות אלה, וייזכר מסע היחיד של טום קרין להזעיק עזרה לחברו החולה אנוש, אדוארד אוונס ולוויליאם לאשלי, שנשאר לטפל בו, או מסע הסירה "ג'יימס קיירד" מאי הפיל אל איי ג'ורג'יה הדרומית, אחרי שספינת המשלחת אנדיורנס נמחצה בקרח הים והותירה את משלחתה על מצופי קרח מתפרקים והולכים. ההרואיות, הרומנטיקה, ההעזה והגבורה, משכו את לבי לכתיבת הערכים האלה, והעמידו בצל את המלחינים, המנצחים, הסימפוניות והאופרות. במשך השנים האחרונות רכשתי לא מעט ספרים בנושא, רובם בהזמנה דרך האינטרנט. כמה ספרים גיליתי בחנויות ספרים יד שנייה באוונסטון, בביקור אצל בני, ושניים מצאתי בעברית כאן בארץ, וכולם מספקים לי מקורות לערכים מתורגמים ולפעמים, מקור לערך שאני כותבת בעצמי, כמו המשלחת הטראנס-אנטארקטית של חבר העמים הבריטי, שנולד הודות למציאת הספר "מסע הקוטב הדרומי" של ויויאן פוקס ואדמונד הילארי, מציאה מקרית וממוזלת בחנות יד שנייה בתל אביב. היריעה רחבת ידיים ועוד יש הרבה לכתוב ולתרגם, אבל ההנאה רבה גם היא. אבל אל חשש, חובבי המוזיקה הקלאסית. יבוא יום וקרחוני אנטארקטיקה ושלגיה יאבדו מעט מקסמם, ואז אחזור מן הסתם אל שרביט המנצחים וקשת הכנרים. ריק מאת ריק מאת ריק מאת

ריק מאת ריק