משתמש:יוני קרלי/פולמוס הספר סדרי טהרות
| לידה |
תקצ"ט פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ד' בטבת תרנ"א | ||||
| מקום קבורה | פולין | ||||
| מקום מגורים | ראדזין, פולין | ||||
| מקום פעילות | פולין | ||||
| תחומי עיסוק | חיפוש התכלת לציצית | ||||
| חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
| אב | רבי יעקב ליינר | ||||
| |||||
רבי גרשון חנוך העניך ליינער (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א; 1839–1890), היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות איזביצה ראדזין, מחבר פורה ומחדש מצוות פתיל תכלת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוכתר לאדמו"ר השלישי של חסידות איזביצה ראדזין עם פטירת אביו, רבי יעקב ליינר, בט"ו באב תרל"ח. ידוע גם בשם "אורחות חיים", על שם ספרו.
הפולמוס סביב ספרו סדרי טהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרי טהרות "הוא ילקוט הטהור על סדר טהרות" (כלשון המחבר) היה פרויקט בהיקף גדול שמטרתו להשלים את התלמוד בבלי על מסכתות הש"ס בהם אין תלמוד בבלי, ובדגש על סדר טהרות - בו אין כלל תלמוד בבלי (מלבד למסכת נידה). המחבר ליקט משני התלמודים (בבלי וירושלמי) כמו גם מתורת כהנים, ספרי, מכילתא, זוהר, והמדרשים הקדומים, וערך כמין גמרא סביב המשניות. בנוסף חיבר סביב את הפירוש הקצר והפירוש הארוךגם הם בעיקר הליקוט מפרשנים קדומים כשבפירוש הקצר ניתנה עדיפות לפירוש רש"י ככל שנמצא. ההדפסה נראתה בדומה לש"ס המוכר, משנה ולאחריה גמרא כסביב שני הפירושים כרש"י ותוספות, ואפילו מסורת הש"ס ועין משפט.
הכרך הראשון יצא לאור בשנת ה'תרל"ג - על מסכת כלים, כשבראשו ישנם הסכמות מרבנים שונים ובהם רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא.
הוצאת הספר על מסכת כלים התקבלה בהערכה רבה בקרב הלומדים מחד אך עוררה התנגדות עזה מאידך התנגדות חריפה במיוחד יצאה מטעם רבני וילנא ובעיקר מרבי בצלאל הכהן שיצאו באיסור כנד הספר ומחברו. האיסור פורסם ביום ב' בניסן ה'תרל"ה בהלבנון וחתומים עליו דייני וילנא. תוכן האיסור הוא שספר נאסר לבוא בקהל הלומדים ונאסר על מחברו להדפיסו שוב.
איסור זה לא התקבל על חלק מגדולי הדור שתמכו במחבר וספרו בעיקר רבי יצחק אלחנן ספקטור שכאמור הספר יצא בהסכמתו.
מקורות:
- סדרי טהרות - מסכת כלים, באתר היברובוקס
- סדרי טהרות - מסכת אהלות, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
סוג לא תואם [ 3 ] חיים קרלינסקי, בתוך הדרום (ניסן תשל"ה) עמו' 106-000, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצה-ראדזין (חלק ב') עמו' 141-145, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצה-ראדזין (חלק ב') עמו' 301-321, באתר היברובוקס
חידוש מצוות התכלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת
בשנת ה'תרמ"ג ביקר באיטליה במוזיאון ימי, ונחשף לתעשיית הצבע מדיונונים. רכש מפרופסור איטלקי את הידע הנדרש על מנת להפיק צבע כחלחל מדיונון.[1] פעילותו בנושא זה יצרה פולמוס שהיה בעיקר סביב חיבוריו בנושא, ספרו "שפוני טמוני חול" והחוברות הנלוות ובעיקר "עין התכלת". בחיבורים אלה התווכח עם התגובות בעניין חידוש התכלת. בהקדמה לספרו כתב שלכל יהודי הזכות לחדש בדברי תורה, ואין להגביל את חידוש התורה ליחידי סגולה בלבד. בעיסוקיו בתחומים אלה השתמש גם בידיעות מדעיות.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה מחבר פורה ויצירתי, בין היתר ליקט מדברי תורת סבו, רבי מרדכי יוסף ליינר, וכתב אותם בספר "מי השילוח".
- סוד ישרים - חמישה חלקים, על המועדים
- סוד ישרים - על התורה
- ארחות חיים - על צוואת התנא רבי אליעזר הגדול
- פי' עשר מילין דחסידותא דהוה נהיג בהון רב
- תפארת החנוכי - על הזוהר
- סדרי טהרות - ריכוז וליקוט החומר התלמודי (בבלי, ירושלמי, תוספתא, פירוש רש"י) מסביב למשניות מסכתות כלים ואהלות - על פי דוגמת הגמרא. חובר על כל סדר טהרות אך אבד[דרוש מקור].
- שפוני טמוני חול (ה'תרמ"ז) - חוברת על מציאת התכלת והשימוש בה בימינו.[2]
- פתיל תכלת (ה'תרמ"ח) - על מצוות התכלת בציצית, הרחבה ופירוש מעמיק לחוברת הראשונה "שפוני טמוני חול".
- עין התכלת (ורשה ה'תרנ"א, לאחר פטירת המחבר) - שו"ת בענייני התכלת בציצית. אסופת תשובות הרבי למגיבים הרבים על ספרו הראשון בעניין התכלת: שפוני טמוני חול.
- דלתות שער העיר - על ענייני עירובין
- שער האמונה ויסוד החסידות - ההקדמה ופתח השער לספר בית יעקב
- חידושי החנוכי - על התלמוד
- מאמר שלש תשובות
- ההקדמה והפתיחה - עיקרי ושרשי הקבלה
סיכומים של תלמידיו וחסידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוד ישרים תניינא - על התורה
- סוד ישרים - כתבי חסידים - על התורה
- מפי השמועה - על המשנה (מכתבי אחיינו רבי ירוחם ליינר)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם בורשטיין, התכלת, ירושלים תש"ן, עמ' 205–209
- תמצית מאמרו של הרב הרצוג בכתב העת ההד בעריכת ר' בנימין (ה'תרע"ג) (הכתבה באתר דעת)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד הלחמי, רבי גרשון חנוך ליינר מרדז'ין (בעל התכלת), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שמ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי מאמר של הרב יצחק הרצוג בעיתון ההד מה'תרע"ג הרבי מרדזין נפל לתרמית, וטליתו הייתה צבועה בשיטה כימית שהומצאה אותה עת בגרמניה ואשר אינה קשורה בדיונון.
- ^ מהדורה מקוונת של שפוני טמוני חול עם שני הספרים הנלווים באתר Hebrewbooks
| תקופת חייו של הרב יוני קרלי/פולמוס הספר סדרי טהרות על ציר הזמן |
|---|
 |