סדר טהרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.
מעצבת הבול: דנה זדה

סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

רשימת המסכתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדר כולל את שתים עשרה המסכתות הבאות:

סוגיות טהרה בתנ"ך ובחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה מרוכזות הלכות טומאה וטהרה בעיקר בספר ויקרא, בפרשיות שמיני - תזריע - מצורע, וכן בספר במדבר, בפרשת חוקת.

במשנה הוקדש לכך סדר טהרות כולו, ומלבדו פזורות הלכות טומאה וטהרה במסכתות רבות, בעיקר במסכתות פסחים, חגיגה, עדויות וחולין. לסדר טהרות כולו קיימת גם תוספתא.

במדרשי ההלכה מוסבר הקשר בין פסוקי התורה שבכתב לבין הלכות הטהרה בתורה שבעל פה, בספרא לפרשיות הנ"ל בספר ויקרא ובספרי וספרי זוטא לפרשת חוקת.

סדר טהרות בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין תלמוד בבלי לסדר טהרות, מלבד למסכת נידה, מפני שהיא עוסקת רבות בנושאי טהרת המשפחה, שאקטואליים בכל זמן ומקום. עם זאת, סוגיות רבות בתלמוד עוסקות בהלכות טומאה וטהרה, בפרט במסכתות פסחים חגיגה וחולין, ובמידה ידועה גם במסכת שבת. מבין הסוגיות התלמודיות בנושא טהרות מפורסמת סוגיה ארוכה ומורכבת בשם "סוגיית רבי חנינא סגן הכהנים" (פסחים דפים יד-כ). התלמוד מציין את הקושי המיוחד בלימוד הלכות הטומאה והטהרה[1], ואף מספר[2] על חכמים מבין האמוראים שלא היו בקיאים בהם, והתקשו בהבנת משניות בסדר טהרות (דבר חריג ביותר בהשוואה לשאר סדרי המשנה).

התלמוד הירושלמי בסדר טהרות, כפי שהוא מצוי בידינו, כולל שלושה פרקים בלבד מתוך מסכת נידה, וכנראה יתר שבעת הפרקים אבדו.

סדר טהרות בספרות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים נכתבו חיבורים מועטים בלבד שמוקדשים לנושאי טהרה (מלבד טהרת המשפחה). הבולטים מבין אלה הם פירושיהם של רבי שמשון משאנץ, המהר"ם מרוטנבורג ורבנו אשר למשניות בסדר טהרות.

הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחיד ומיוחד היה הרמב"ם, שבמסגרת הקודקס ההלכתי המקיף משנה תורה כלל גם את "ספר טהרה" המסכם את הלכות טומאה וטהרה, בשמונה חטיבות נפרדות: הלכות טומאת מת, הלכות פרה אדומה, הלכות טומאת צרעת, הלכות מטמאי משכב ומושב, הלכות שאר אבות הטומאות, הלכות טומאת אוכלין, הלכות כלים, והלכות מקוואות. לרוב החטיבות הללו יש מקבילות מסודרות במשנה, כגון מסכת כלים אהלות ופרה; הלכות מטמאי משכב ומושב כוללות את מסכת נידה ומסכת זבים; הלכות טומאת אוכלין מקבילות למסכתות טהרות, מכשירין, עוקצין; הלכות שאר אבות הטומאות רוכזו מכל רחבי סדר טהרות.

בנוסף כתב הרמב"ם פירוש למשנה כולה, כולל סדר טהרות. בפירושו למשנה כתב הרמב"ם הקדמה מיוחדת לסדר טהרות, המשמשת מבוא מקיף לנושא זה. הרמב"ם עצמו כתב אודות הקושי הרב בלימוד נושאים אלה, ועל חשיבותה ונחיצותה של הקדמה זו[3]:

Cquote2.svg

ואני רוצה להעירך כאן על מה שאפשר לשגות בו, והוא: ראוי לך, אם אתה ממי שגבר חשקו לדעת הטומאות והטהרות והֲבָנַת כל מה שנכלל בסדר זה, שתדע על פה תחילה כל ההקדמות שהקדמתי במבוא זה, עם לשון הפרק הראשון הזה של כלים וגם פירושינו בו, עד שתדעהו על פה היטב מאד, עד שיהא כל זה שגור בפיך בלי שתצטרך לאמץ מחשבתך כדי לזכרו. ולא יספיק לך כלל לכך לקרוא אותו ולעבור עליו, ואפילו תקראהו אלף פעמים בלי שתדעהו על פה לא יספיק לך זה, אלא יהיה שגור על לשונך כמו קריית שמע, ואולי יושג לך עם זיכרון טוב והבנה וכשרון הֲבָנַת מה שנכלל בסדר זה, מפני שהם דברים קשים מאד כשלעצמם, רבות הספקות ועמוקי העיון.

Cquote3.svg

הרמב"ם אף כותב, שלא הייתה בידו משנה סדורה מרבותיו בנושאים אלה, והוא טרח על איסוף החומר וגיבוש הכללים מתוך מקורות חז"ל באופן עצמאי[4]:

Cquote2.svg

שהכללים הללו גדולי הערך שהסדרתי לך בהקדמה זו, לא הושג שום כלל מהם אלא לאחר שיגעתי בו יגיעה גדולה בבירורו לכל צדדיו, ולקטתים אחד מעיר ושניים ממשפחה מכל פינות התלמוד ונבכי הברייתות והתוספתות, עד שאספתי מהם הקדמה זו, שתהא מפתח לכל מה שאני רוצה לפרש בסדר זה, וכן אף לרוב ההלכות הקשות שבתלמוד. לפי שכל הלכה שמדובר בה על טומאה וטהרה... קשים אפילו על הרבנים הגדולים... לפי שאינם עוסקים בעיקרי המקצוע הזה כלל.

Cquote3.svg

סדר טהרות בספרות האחרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת החדשה, כתב רבי גרשון העניך ליינר, האדמו"ר מראדזין, ספר בשם "סדרי טהרות", בו ליקט את סוגיות התלמוד ומדרשי ההלכה על מסכתות כלים ואהלות שבמשנה, ובכך יצר מעין מסכת בתלמוד על משניות אלו, בתוספת ליקוט מפירוש רש"י והרחבות משלו בדומה לתוספות. בעקבות ביקורת על הנסיון לחקות את התלמוד הבבלי, לאחר שיצא לאור הכרך על מסכת כלים, הוסיף הרבי מראדזין בכרך על מסכת אהלות בכל עמוד את הכיתוב: "מלוקט מדברי התנאים ואמוראים ז"ל".

ספר "ערוך השולחן העתיד", של רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, נכתב במקביל לספר טהרה של הרמב"ם, ובו מביא המחבר את דעותיהם של ראשונים אחרים מלבד הרמב"ם, ואת הכרעותיו וחידושיו.

לימוד הסדר בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו נמשכת המגמה המסורתית כבזמן הגלות, לפיה הלכות טומאה וטהרה אינן נלמדות בדרך כלל בישיבות. גם הלומדים בעיון את מסכת פסחים, למשל, מדלגים בדרך כלל על סוגיית "רבי חנינא סגן הכהנים", והדבר בולט בספריהם של רוב ראשי הישיבות על מסכת זו. עם זאת, ניכרת פריחה יחסית בעיסוק בהלכות טומאה וטהרה בהשוואה לדורות קודמים, והוקמו אף כוללים שזהו הנושא המרכזי בלימודיהם.

במקביל, נכתבים עשרות ספרים הדנים בהלכות טומאה וטהרה, הן בפרשנות המשנה והתלמוד והן בריכוז פסקי ההלכה. ראויים לציון מיוחד שני חלקי הספר "שערי דעת", מאת הרב שלמה פלדמן, המסכמים באופן בהיר ומסודר את הלכות טומאה וטהרה לכל כלליהן ופרטיהן.[5] הדבר ניכר גם באנציקלופדיה התלמודית בערכים הנוגעים לטומאה וטהרה (בעיקר בכרכים יט-כ). מכון המקדש החל להוציא לאור סדרת ספרים בשם "שערי היכל", על מסכתות העוסקות בקדשים וטהרות (לעת עתה יצאו לאור מסכתות יומא וזבחים בלבד, ומסכתות נוספות נמצאות בהכנה), ובהן סיכומים מפורטים על ענייני הטהרה שבמסכתות אלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדר טהרות הטקסט המקורי - מתוך מאגר ספרות הקודש

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת פסחים דף נ עמוד א: "אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא".
  2. ^ מסכת ברכות דף כ עמוד א, וראו גם הוריות דף יג עמוד ב.
  3. ^ מהדורת הרב קאפח, עמ' כא
  4. ^ שם עמ' כג-כד
  5. ^ בבקורת על הספר, מאת הרב אליקים קרומביין, ר"מ בישיבת הר עציון (בטאון 'מעלין בקודש', גיליון ח'), הוגדר הספר כ"ספר חובה, ללא גוזמא" למתעניינים בהלכות הטהרה.
ששת סדרי המשנה

סדר זרעיםסדר מועדסדר נשיםסדר נזיקיןסדר קדשיםסדר טהרות