משתמש:מר נוסטלגיה/יעקב הכהן גדישא
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
 | |
| לידה |
1852 ה'תרי"ב ג'רבה |
|---|---|
| פטירה |
1910 (בגיל 58 בערך) ג' בטבת ה'תר"ע ג'רבה |
| מקום קבורה | ג'רבה |
| מדינה | תוניסיה |
| רבותיו |
רבי דוד הכהן גישא רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן |
| בני דורו |
רבי יוסף ברבי רבי משה זקן מאזוז |
| אב | אברהם |
| צאצאים | בנימין באני הכהן |
| מספר צאצאים | 2 |
רבי "יעקב הכהן גדישא" - (מכונה גם מהרי"ך, ה'תרי"ב 1852- ג' בטבת ה'תר"ע 1910) היה רב, פוסק הלכה ומחבר ספרים, כיהן כראב"ד ברובע הגדול ("חארה כבירה") באי ג'רבה שבתוניסיה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאברהם הכהן גדישא בשנת ה'תרי"ב ברובע הקטן ("חארה צגירא") באי ג'רבה. לאחר מכן עברה משפחתו לגור ברובע הגדול.
כילד למד אצל ראש הישיבה המקומית רבי דוד הכהן גישא, ולאחר מכן כנער אצל רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן. חבריו לספסל הלימודים הם רבי משה זקן מאזוז לימים אב"ד ג'רבה.[1] ורבי יוסף ברבי לימים ראש הישיבה בג'רבה ודיין. נודע כעילוי כבר בצעירותו ואב"ד ג'רבה רבי רחמים חדאד לקחו כחתן לבתו.[2] המשיך בלימודו גם לאחר נישואיו, ונתמך כלכלית על ידי הרב שלום הכהן (לימים רבה הראשון של העיר זרזיס שבתוניסיה, אביו של רבי כלפון משה הכהן). באותן שנים כתב את חיבורו המפורסם "מעיל יעקב" על מסכת מעילה. את התמקדותו במסכת "מעילה" דווקא הסביר בכך שיש מיעוט לומדים העוסקים במסכת זו, וכשתשובת המשקל לכך שבצעירותו עבר על איסור "מעילה" כשהשתמש בשוגג בנרות שבבית הכנסת לצורך לימוד תורה, בסברו שהדבר מותר.[3][4] כדרכם של חלק מרבני התקופה הוא לא חפץ להנות מלימוד התורה ולכן לאחר מספר שנים מנישואיו למד את מקצוע הצורפות ועסק בתכשיטנות. בתקופה זו נאסרו מספר מהצורפים היהודים בעקבות סכסוך עם השלטונות, ורבי יעקב נבחר על ידם לנסוע לבירה תוניס בשביל לפעול לשחרורם.[2]
בשנת ה'תרנ"ב (1891) הדפיס את ספרו "מאין יבוא" על התורה[2]
בסביבות שנת תרנ"ו (1896) התמנה רבי יעקב לדיין, יחד עמו כיהנו רבי סאסי מעתוק הכהן יונתן כאב בית הדין, ורבי יוסף ברבי כדיין. בי"ט חשוון בשנת תרס"ה (1905) נפטר אב בית הדין, ונתמנה במקומו לראב"ד של ג'רבה, ולרב הראשי של הרובע הגדול, ובמשרה זו כיהן עד פטירתו. בתקופת היותו דיין ורב ראשי תיקן תקנות רבות, והקים את 'חברת תלמוד תורה', לצד רבנים נוספים.[5] מלבד תפקידיו הרבניים שימש גם כחזן וכבעל קורא בשבתות ומועדים.[6]
בסוף ימיו סבל מקוצר נשימה.[7] ונפטר בבג' בטבת ה'תר"ע (1910) בגיל 58 .
מאבקו בארגון כל ישראל חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נודע כמי שנאבק בארגון כל ישראל חברים, בשנת 1904 כאשר הגיע נשיא הארגון על מנת להקים בית ספר בג'רבה כפי שנעשה בתוניס הבירה, חששו רבני הקהילות מההשפעה של לימודי חול ושפות על חינוך הנוער, רבי יעקב ורבנים נוספים נלחמו נגד יוזמה זו, והיוזמה סוכלה. לאחר מכן הוחלט על ידי הנהגת הקהילה להטיל חרם ואיסור להקים בג'רבה בית ספר של חברת "כל ישראל חברים", ונאסר על ההורים לשלוח את ילדיהם או לשתף עימם פעולה. על תקנה זו חתמו הראב"ד הרב סאסי, רבי יעקב, שאר הדיינים ונשיא הקהילה רבי רחמים מאזוז.[2][8]
ספריו וחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יעקב היה מחבר פורה אשר כתב ספרים רבים בכל תחומי ההלכה והספרות היהודית, חלק מספריו ופסיקותיו פורסמו לאחר מותו.
- מאין יבוא חידושים על התורה. נדפס בחייו בשנת התרנ"ג
- בכור יעקב דרושים ודינים בלשון הקודש ובעברית יהודית.[9]
- גן יעקב חידושים על התנ"ך.[10]
- הליכות יעקב פסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך, עם הגהות מעמיתו רבי משה זקן מאזוז
- מעיל יעקב חידושים על מסכת מעילה.[11]
- כוכב יעקב חידושים על מסכת תענית
- ויחי יעקב חידושים על הש"ס סדרי זרעים ומועד
- חיי יעקב חידושים על הש"ס סדרי נשים ונזיקין
- ידי יעקב חידושים על הש"ס סדרי זרעים וטהרות
- זכות יעקב כללי הש"ס וחידושים על אגדות הש"ס
- טוב יעקב פלפולים בש"ס על סדר הא"ב
- לקט יעקב ליקוטים בנושאים שונים, יצא מכתב ידו
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיוון שלא היו לו ילדים מאשתו הראשונה, נישא במקביל לאישה נוספת שילדה לו בת אחת בחייו ובן שנולד מספר חודשים אחרי פטירתו ושמו בנימין.[12]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "רבי יעקב הכהן גדישא", באתר המכלול
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מלכי תרשיש, חלק א', ערך "רבי משה זקן מאזוז"
- ^ 1 2 3 4 הרב בוגיד סעדון, חיי יעקב בפתיחה, הרב בנימין רפאל הכהן, מלכי תרשיש, חלק א', ערך רבי יעקב הכהן גדישא.
- ^ הקדמת רבי שלום הכהן לספר "מעיל יעקב".
- ^ מלכי תרשיש חלק א' ערך רבי יעקב הכהן גדישא
- ^ חכם יעקב כהן גדישא : החכם היומי, באתר www.hyomi.org.il
- ^ הסכמת רבני ג'רבה לספרו "מעיל יעקב".
- ^ לפי עדותו בספרו. מלכי תרשיש חלק א' ערך רבי יעקב הכהן גדישא
- ^ ספר מגדולי ישראל חלק ב' לרב מאיר מאזוז, במאמר על רבי רחמים מאזוז. ובמאמרו של הרב אדיר כהן יהונתן על תולדות רבי סאסי הכהן יהונתן, שנדפס בתחילת ספר "ברכת ה'", ובספר "זרע דוד" מהדורה חדשה עמוד רמ"ו.
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: בכור יעקב -- כהן, יעקב בן אברהם, מג’רבה, 1852-1909, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: גן יעקב -- כהן, יעקב בן אברהם, מג’רבה, 1852-1909, באתר hebrewbooks.org
- ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מעיל יעקב -- כהן, יעקב בן אברהם, מג’רבה, 1852-1909, באתר hebrewbooks.org
- ^ צאצאי הגאון רבי יעקב הכהן זצ"ל מג’רבא, באתר ישיבת כסא רחמים
קטגוריה:רבנים ג'רבאים קטגוריה:יהודים הקבורים בתוניסיה קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:מחברי ספרי חידושים על התורה קטגוריה:ילידי 1852 קטגוריה:נפטרים ב-1910