משתמש:ספיר גל דדון/טיוטה

מטלה לסטודנטים:
לפניכם קטע הלקוח מוויקיפדיה, על עארף אל-עארף, קטע שהועתק בשינויים קלים.
ראשית, אנא קראו את הקטע שלהלן, שמתחת לשאלות.
בהמשך - פיתרו את המטלות הבאות.

• (א) הדגישו את המילים הפותחות את הערך (עארף אל-עארף) בכתב מודגש - Bold. לאחר שהצלחתם, ליחצו על "תצוגה מקדימה", ואם הצלחתם - שימרו את הטקסט.
• (ב) המילה "באר שבע" רשומה בטעות "בער שבע". איך ניתן לתקן? אנא תקנו את הטעות, ליחצו על "תצוגה מקדימה", ואם הצלחתם - שימרו את הטקסט.
• (ג)המילים אין קשר לתחום פסיכולוגיית הגשטלט ויש להסיר את המשפט הזה. אינן אמורות להיות בטקסט. איך ניתן להסירן? הסירו אותן, לחצו על "תצוגה מקדימה", ואם הצלחתם - שימרו את הטקסט.
• (ד) בפיסקה הראשונה, צרו קישורים פנימיים לערכים : עיתונאי, היסטוריון, פוליטיקאי, ערבי, ארץ ישראל, באר שבע, שנות ה-30 של המאה ה-20. לאחר שיצרתם את הקישורים הפנימיים, לחצו על "תצוגה מקדימה", ואם הצלחתם - שימרו את הטקסט.
• (ה) בפיסקה השניה, במשפט "בהיותו במחנה השבויים הוציא לאור עיתון בערבית לשבויים" - אנו מעוניינים להציב קישור פנימי מהמלים "הוציא לאור" לערך "הוצאה לאור". איך עושים זאת? עשו זאת, לחצו על תצוגה מקדימה, ואם הצלחתם - שמרו את הטקסט.

• (ו)בכיתוב שמתחת לקובץ התמונה - הביטוי "בית עארף אל עארף" הוא אדום. למה? כיצד אפשר לתקן זאת? תקנו, לחצו על "תצוגה מקדימה", ואם הצלחתם - שימרו את הטקסט.
• (ז) במקום המילים כאן לשים כותרת: ראשית הקריירה - הציבו את המילים "ראשית הקריירה" בכותרת משנה מתאימה.
• (ח) אסור להציב בוויקיפדיה תמונות שיש עליהן זכויות יוצרים. מותר להציב תמונה בוויקיפדיה רק אם אתם צילמתם אותה, או שאין עליה זכויות יוצרים. למרבה המזל, קיים אתר של תמונות חופשיות, המשיק לוויקיפדיה ועובד יחד איתה, ושמו ויקישיתוף. נמצאת שם קטגוריה שלמה של תמונות של עארף אל-עארף, בכתובת זו: https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Aref_al-Aref

כל התמונות בקטגוריה הן חופשיות מזכויות יוצרים. בחרו תמונה מתאימה של עארף אל-עארף, והציבו אותה בתחילת הערך, לפני תמונת ביתו.

• (ט) בפיסקה השלישית, רשום המשפט: במישור הפוליטי הטיף אל-עארף להתנגדות תקיפה אך בלתי אלימה נגד התנועה הציונית ודגל בלאומנות פאן-ערבית. טענה זו מחייבת מקור. אחד המקורות לכך בספר "אישים פלסטיניים והלאומנות הפאן-ערבית", הוצאת עם עובד, 1980. הסופר: אברהם ירבלי. בוויקיפדיה מקובל לרשום את המקור כהערת שוליים, באופן הזה: אברהם ירבלי, "אישים פלסטיניים והלאומנות הפאן-ערבית", הוצאת עם עובד, 1980.

כעת, אנא רשמו את המקור בהערת שוליים.

שימו לב: הקפידו להציב בתחתית הדף כותרת הערות שוליים, באמצעות התבניות להוספה בראש הדף.

• (י) סדרו את הכותרת "ראש עיריית באר שבע".
• (יא) בפיסקה "ראש עיריית באר שבע", ברצוננו לשים תמונה נוספת של ביתו של עארף אל-עארף, שהוכרז כבית היסטורי לשימור. הצילום החופשי מזכויות נמצא בוויקישיתוף, בכתובת: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:El-aref%27s-3_BeerSheva.jpg

הציבו את התמונה בפיסקה זו, ומתחתיה רשמו את הכיתוב "ביתו של עארף אל-עארף בבאר שבע, שהוכרז כבניין היסטורי לשימור". שימרו בתצוגה מקדימה, ובמידה שהצלחתם - שימרו.

• (יב) בפיסקה "ראש עיריית ירושלים" מופיע המשפט הבא: "לאחר שישה שבועות בלבד בתפקיד, הוא הוחלף על ידי חנא עטאללה ששימש בתפקידו שלושה חודשים בטרם הוחלף על ידי עומר וואעארי".‏ לפיסקה זו דרוש מקור. המקור לכך נמצא כאן. הציבו קישור למקור זה בהערת שוליים.

• (יג)בסוף הערך קיימת פיסקה בשם "קישורים חיצוניים". בפיסקה זו - אנא הוסיפו בקישור חיצוני הפנייה למאמרו של יהושפט הרכבי, "על אבידות הערבים ב-1948", בגיליון "מערכות" כרך 166, שפורסם בשנת 1965. קישור זה נותן רקע חשוב, וחיוני להבנה נוספת של הערך. הוא נמצא

בכתובת http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/1/107631.PDF

רשמו אותו כקישור חיצוני בנוהל המקובל בוויקיפדיה.

• (יד)הוסיפו את הקישור לקטגוריה על עארף אל-עארף בוויקשיתוף, כקישור חיצוני נוסף.
• (טו) עברו על שאר הפיסקאות, בחרו בכל פסקה לפחות שני ערכים הרשומים כבר בוויקיפדיה ומשמעותיים בפיסקה, בצעו קישורים פנימיים אליהם.
• (טז) בסעיף "ראו גם" בתחתית הערך רשומה הפנייה לערך אחר, שאינו רלוונטי (הסרט "אווטר"). מה לדעתכם ניתן לרשום שם במקומו?

• בהצלחה!

עארף אל-עארף

עארף אל עארף

עארף אל-עארף (בערבית: عارف العارف , 1891 – 30 ביולי 1973) היה עיתונאי, היסטוריון, פוליטיקאי ואיש ציבור ערבי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. שימש כמושל נפת באר שבע בשנות ה-30 של המאה ה-20 וכראש עיריית מזרח ירושלים בשנות ה-50 של המאה ה-20.

ראשית הקריירה

אל-עארף נולד בשנת 1891 בירושלים למשפחה מכובדת, למד לימודים גבוהים באיסטנבול ושירת כקצין בצבא האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה. הוא נשבה בחזית הקווקז במלחמת העולם הראשונה|חזית הקווקז על ידי צבא הצאר ונכלא במחנה שבויים בקרסנויארסק שבסיביר, שם שהה שלוש שנים. לאחר המהפכה הרוסית (1917), הצליח אל-עארף להימלט משביו והגיע חזרה לארץ ישראל.

בהיותו במחנה השבויים הוציא לאור עיתון בערבית לשבויים. כמו כן, תרגם לטורקית, בתקופת שביו, את ספר]ו של ארנסט הקל, "Die Welträthsel". ב-1919 היה לעורכו של העיתון הלאומי הראשון שיצא בערבית בארץ ישראל בשם: "סוריה אל-גֻ'נוביה" (סוריה הדרומית).

במישור הפוליטי הטיף אל-עארף להתנגדות תקיפה אך בלתי אלימה נגד התנועה הציונית, ודגל בלאומנות פאן-ערבית. ב-1918, בעת שהתגברה הלאומנות הערבית בירושלים, יפו, חיפה, עכו ושכם, הצטרף אל-עארף לשייח' חאג' אמין אל-חוסייני, פכרי אל-חוסייני, איסחאק דרוויש, איברהים דאווש, ג'מאל אל-חוסייני, כמאל אל-בודיירי ושייח' חסן אבו אל סועוד, ויחד הם ייסדו את "המועדון הערבי". בעקבות מאורעות תר"פ נעצר אל-עארף על ידי שלטונות המנדט הבריטי והואשם בהסתה אשר הובילה לפרעות שבהן נרצחו שישה יהודים ונפצעו 200. הוא נמלט מהמעצר וברח לסוריה, נשפט שלא בפניו, נדון ל-10 שנות מאסר, ועיתונו נסגר בפקודת השלטונות.

בשנות הגלות הראשונות שלו חי בין הבדואים של עבר הירדן ולמד את מנהגיהם. בשנים 1926-1928 שימש כמזכיר הראשי של עבדאללה הראשון, מלך ירדן. השלטון הבריטי בארץ ישראל ראה בו דמות בעלת השכלה, השפעה וניסיון פוליטיים וביקש לקרבו אליו ולמתן בצורה זו את עמדותיו, הוא קיבל חנינה, וב-1929 חזר לארץ ישראל ונתמנה כקצין אזורי (District Officer) בנפת באר שבע.

- - - -

ראש עריית באר שבע

ביתו של עארף אל-עארף בבאר שבע, שהוכרז כבניין היסטורי לשימור

הבדואים היו באותה עת הרוב המכריע באוכלוסיית הנגב והניסיון שרכש אל-עארף במנהגיהם סייע לו בתפקידו כמושל. פעולותיו הקנו לו כבוד בקרב הבדואים שכינוהו אבו סופיאן. הוא אף המשיך וחקר את מנהגי שבטי הנגב בתקופה בה כיהן כמושל בבאר שבע. ב-1933 פרסם את ספרו הראשון "המשפט בין הבדואים" ושנה לאחר מכן יצא לאור ספרו השני "תולדות באר שבע ושבטיה". שני הספרים תורגמו לעברית על ידי העיתונאי והמתרגם מנחם קפליוק שאף התארח אצל אל-עארף בבאר שבע.

בשנים 1936-1939, בעת המרד הערבי הגדול, עמד אל-עארף בפני בעיה. הוא היה פקיד במגזר הציבורי הבריטי, היה חייב נאמנות אליו ומתוקף תפקידו היה עליו לשמור על השקט באזור שלטונו, ומנגד, הוא תמך באנשי הכנופיות במאבק הערבי נגד השלטון הבריטי. אל-עארף מצא פתרון לבעיה על ידי ביום פיצוצים בסמוך לביתו שלא פגעו בבית אך יצרו את הרושם כי אנשי הכנופיות נאבקים באל-עארף, ובמקביל, הניח לאנשי הכנופיות לפעול באזור וב-1938 אף השתלטו הללו על העיר. השלטון הבריטי כנראה חשד בנאמנותו והעבירו ב-1939 להיות מושל עזה. עד 1948 המשיך והיה חלק ממנגנון ממשל המנדט הבריטי.

בשנותיו הראשונות בבאר שבע התגורר בבנין המושל אולם בהמשך, החליט להקים את ביתו בעיר ורכש חלקת אדמה, עליה הקים בין השנים 1937–1938 את הבית שזכה לשם בית עארף אל-עארף. הבית המפואר נבנה באבן גיר דולומיטית ("מיזי אחמר") האדמדמה, שהובאה מסביבות בית לחם או ירושלים. במשך שנים רבות, שימש הבניין מזנון של השקם, לשירות חיילי פיקוד הדרום והאזרחים המזדמנים. הוא נחשב בשעתו כבית הנאה ביותר בעיר, ואף כיום הוא מרשים ביותר, ובולט על רקע בתי העיר הישנים, הבנויים אבן מקומית בהירה. הבניין הוכרז כבניין היסטורי לשימור על ידי המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, ושוחזר בשנת 2003.

ראש עיריית ירושלים

ב-1950 נתמנה אל-עארף על ידי השלטון הירדני לראש עיריית ירושלים המזרחית. ב-31 ביולי 1951 התקיימו לראשונה בחירות מוניציפליות בירושלים תחת השלטון הירדני. בבחירות נבחרו 12 חברים במועצת העיר. חברי המועצה בחרו את אל-עארף לראש העיר. לאחר שישה שבועות בלבד בתפקיד, הוא הוחלף על ידי חנא עטאללה ששימש בתפקידו שלושה חודשים בטרם הוחלף על ידי עומר וואעארי.

בהמשך, בשנים 1951 עד 1963 כיהן כראש עיריית ירושלים המזרחית. ב-1963 נתמנה כמנהלו של מוזיאון רוקפלר בירושלים ושימש בתפקיד זה עד 1967. לאחר מלחמת ששת הימים עבר לרמאללה, שם מת ב-1973.

הערות שוליים

אברהם ירבלי, "אישים פלסטיניים והלאומנות הפאן-ערבית", הוצאת עם עובד, 1980

http://www.passia.org/publications/bulletins/english-jerusalem/EnglishJerusalem.pdf

ראו גם

• אווטאר (סרט)