שקם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שקם
שקם לוגו 1995.svg
משרדי השקם ששכנו ב"בית סורסוק" ברחוב רזיאל ביפו
משרדי השקם ששכנו ב"בית סורסוק" ברחוב רזיאל ביפו
נתונים כלליים
מייסדים צה"ל, מדינת ישראל
תאריך הקמה 1948
שליטה בחברה אלקו
ענפי תעשייה קמעונאות
 
www.caveret.org
פנקס הנחות של השקם ולצידו תלושים בשווי 100 שקל
קנטינה ניידת של "שקם" במלחמת יום הכיפורים
הבניין ההיסטורי בה שכנה הנהלת השק"ם בשדרות ירושלים 8 ביפו
סמלילה של "שקם אלקטריק", המחזיקה בבעלות החוקית על השם "שקם"

חברת שקם (במקור שק"מ - ראשי תיבות של שרות קנטינות ומזנונים) הייתה רשת שיווק שהחלה את דרכה במכירת מזון לחיילים בקנטינות בבסיסי צה"ל, אך במרוצת השנים התרחבה והפעילה גם רשת חנויות כלבו לשימוש הקהל הרחב ברחבי הארץ המוכרות מזון, מוצרי חשמל, ביגוד ועוד.

לאחר הפרטתה ניסתה החברה להתייעל ולגוון את שירותיה, בצורת הקמת חנויות חדשות, אך מהלכים אלה לא צלחו. הרשת האחרונה המשתמשת כיום במותג השקם היא שקם אלקטריק.

מיתוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמתו היה נודע בשם הק"מ, כראשי תיבות ל"הספקת קנטינות ומזנונים". מכיוון שהשם לא תפס הוא הוחלף לשק"ם, כראשי תיבות ל"שרות קנטינות ומזנונים". במהלך שנות ה-60 הוסרו הגרשיים מהשם והתווסף סלוגן, "לשרות מגיני העם"[1][2][3].

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשת הוקמה ב־1948 כחלק מצבא הגנה לישראל. ב־1950 עברה לבעלות משרד הביטחון, אך העסיקה חיילים סדירים לצד אזרחים. עם השנים, פעלה החברה יותר ויותר בשוק החופשי עד שנמכרה לגוף מסחרי פרטי (אלקו החזקות).

במשך רוב שנותיה ישבה הנהלת השק"ם בבניין היסטורי בשדרות ירושלים 8 ביפו לאחר שעברה אליו מבית סורסוק ההיסטורי שהיה ברחוב רזיאל הסמוך. באזור התעשייה של חולון שכן מפעל לעיבוד בשר של השקם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם הקמת צה"ל הטיל שר הביטחון דוד בן-גוריון על קבוצת קצינים, ובראשם משה בר-אילן, להקים שרות קנטינות לחיילים. שרות זה היה נהוג בצבאות אחרים כמו הצבא הבריטי. בשנת 1950 הועבר השירות למשרד הביטחון, וחברת השקם הפכה לחברה ממשלתית בבעלות משרד הביטחון, אף על פי שחלק מעבודת המכירה בה, שנעשתה בתוך בסיסי צה"ל, נעשתה על ידי חיילים בשירות סדיר ("שקמיסטים").

במשך השנים התפתחה חברת השקם. בשיא פעילותה הפעילה החברה למעלה מאלף נקודות מכירה בבסיסי צה"ל מדן ועד אילת, במרחבי סיני ורמת הגולן. החברה העסיקה למעלה מ־5000 עובדים. לחברה היה צי של משאיות מכירה ("ניידת שקם") שהיו פוקדות נקודות בהן לא ניתן להקים נקודת מכירה קבועה. בתקופת מלחמת ההתשה נפלו בשבי המצרי שני אנשי החברה (אזרח וחייל) בהיותם בניידת כזו.

במקביל הפעילה חברת השקם כ־40 חנויות כלבו במרכזי הערים לשרות משפחות החיילים ואנשי מערכת הביטחון. על פי הוראה של בן-גוריון, הקימה השקם חנויות כלבו בעיירות הפיתוח ירוחם, דימונה, מצפה רמון וקריית שמונה, כדי לחזק את האוכלוסייה המקומית. חברת השקם הקימה למעשה את רשת חנויות הכלבו הראשונה בארץ.

כדי להוזיל את העלויות למוצרים הקימה חברת השקם מפעל לעיבוד בשר ונקניק, וקונדיטוריה לאפיית עוגות.

בדצמבר 1992 הוחלט על הפרטת חברת השקם - בשלב הראשון, בספטמבר 1993 הנפיקה הממשלה את מניות השקם לציבור ומכרה 25% מהחברה[4]. כשנה לאחר מכן, בסוף 1994, רכש גרשון זלקינד את השליטה בשקם מידי המדינה. 46% ממניות חברת השקם עברו לבעלות חברת אלקו החזקות[5]. תחת אלקו החזקות בוצעו מספר פעולות שנועדו לייעל ולשפר את פעילות החברה.

בשנת 1995 הוקמה רשת האופנה "שקם גאלרי" (מנתה בשיאה 11 חנויות) תוך שיתוף פעולה עם "גאלרי לפאייט".

באוגוסט של אותה שנה נפתחה רשת שקם אלקטריק למכירת מוצרי חשמל[6].

בינואר 1997 רשת המזון אשר כללה 26 חנויות נמכרה לשופרסל, תמורת 77 מיליון דולר. היקף המכירות של הרשת בעת מכירתה היה 400 מיליון שקל בשנה[7].

בשנת 1999 שקם גאלרי נמכרה לז'ק בנישו לאחר ניסיון מיזוג כושל עם המשביר מחסני אופנה.

בנובמבר 2000 רכשה חברת המשביר לצרכן את רשת "שקם גאלרי" ואת מועדון הרשת, "דיינרס גאלרי" מבעלי הרשת - ז'ק בנישו (40%), צבי דינשטיין (20%), וחברת השקם (40%), תמורת 3.75 מיליון דולר[8].

במאי 2001 הסתיימה לבסוף הפרטת השקם, עם מכירת 23.33 האחוזים שנשארו בידי המדינה לאלקו החזקות ולאיש העסקים יהודה שנהב (שלאחר מכן מכר את מניותיו אל אלקו החזקות, והחברה הפכה להיות מוחזקת על ידיהם בלבד)[9][10][11].

במרץ 2002 החליטה סופית "אלקו החזקות" כי אין לה עניין להמשיך ולתת שרות קנטינות לחיילי צה"ל ולכן, החזירה את מחלקת הקנטינות בשקם לידי משרד הביטחון[12][13]. חברת השקם הפסיקה להפעיל את השקמיות במאי של אותה שנה. הפעלתן עברה לרשות האגודה למען החייל ששינתה את שמן לשק"ל (שירות קנטינות לחייל). בימים אלו הקנטינות בצה"ל פועלות תחת המותג כוורת.

כיום ממשיכה ופועלת רשת שקם אלקטריק תחת חברת אלקו החזקות - החנות האחרונה המשתמשת בשם השקם בימינו. לרשת האלקטרוניקה יש 21 סניפים הפרוסים ברחבי הארץ ו-2 סניפי דיוטי פרי בנתב"ג ובאילת.

סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבי mynet, הרבה מעל המצופה: מהשקם של פעם עד הכוורת של היום, באתר mynet‏ העמק, 2 ביולי 2018
  2. ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 30
  3. ^ מסע השקמיות, "העולם הזה", גיליון 2620 מ-18 בנובמבר 1987, עמוד 31
  4. ^ פרוטוקול מסי מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהתקיימה ביום ב'. כ"ג בטבת התשנ"ט. 11.1.1999. בשעה 14:00
  5. ^ צביקה רובינס, ‏לשקם את השקם, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2000
  6. ^ נורית ארד, שקם אלקטריק: החנות הראשונה תפתח השבוע - עמוד 7, ידיעות אחרונות - 28 באוגוסט 1995
  7. ^ זהבה דברת, ‏נחתם ההסכם לרכישת שקם מזון על ידי שופרסל, באתר גלובס, 02 בינואר 1997
  8. ^ המשביר רכשה את רשת גאלרי ב- 3.75 מיליון ד', בנובמבר 2000 4609563, באתר ynet
  9. ^ שלושה עשורים של הפרטה, יעל חסון, מרכז אדווה, נובמבר 2006
  10. ^ אילן מוסנאים‏, גרשון זלקינד מעביר את ההפסדים הצבורים של השקם - כ-300 מיליון שקל - לאלקטרה צריכה, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2002
  11. ^ TheMarker‏, המדינה משלימה הפרטת שקם - תמכור 23% מהחברה, באתר וואלה!‏, 28 במרץ 2001
  12. ^ Shekem: Management of canteens to be transferred from Elco to Defense Ministry, Michal Raveh, 12 March 2002
  13. ^ רמי היפש, עובדי השקם פועלים לחילוט 9 מיליון שקל שהופקדו בידי נאמן, באתר הארץ, 10 במרץ 2002