פיקוד הדרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיקוד דרום
Logo padam.png
תג היחידה של פיקוד הדרום
פרטים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך IDF new.png צבא הגנה לישראל
סוג פיקוד מרחבי
בסיס האם באר שבע
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
מפקדים ראו פירוט בגוף הערך

פיקוד הדרוםר"ת: פד"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל. הפיקוד, שמפקדתו הראשית שוכנת בבאר שבע, אחראי על כל היחידות הממוקמות בגזרת עזה, הנגב, הערבה ואילת. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף אייל זמיר.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדת פיקוד הדרום ממדרחוב הקרן הקיימת לישראל בבאר שבע

תרשים המבנה הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד הדרום
Logo padam.png
אלוף אייל זמיר
 
 
ראש מטה הפיקוד
תא"ל עופר לוי
 
 
 
 
 
 
 
קצין אג"ם פיקודי
אל"ם תומר יפרח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אוגדת עזה
Logo-ugdat-gaza new.png
תא"ל יהודה פוקס
עוצבת אדום
Uzvat edom.png
תא"ל רפי מילוא
עוצבת הפלדה
Logo-ugda-162.png
תא"ל אמיר אבולעפיה
עוצבת סיני
Logo-ugda-252.png
תא"ל סער צור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת הגפן
אל"ם יקי דולף
 
 
חטיבת שגיא
אל"ם אבי רחמים
 
 
חטיבת גבעתי
אל"ם ירון פינקלמן
 
 
חטיבה 646
אל"ם ערן אוליאל
גדוד האיסוף
הקרבי נשר
 
 
גדוד האיסוף
הקרבי עיתם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת קטיף
אל"ם יעקב הלר
 
 
חטיבת הערבה
אל"ם יצחק כהן
 
 
חטיבת הנח"ל
אל"ם עמוס הכהן
 
 
חטיבת הנגב
אל"ם איתמר בן חיים
גדוד
התקשוב רעם
 
 
יחידת המודיעין
פיקוד הדרום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבת אילת
אל"ם מאיר אלמלם
 
 
חטיבה 401
אל"ם אוהד נג'מה
 
 
חטיבה 10
אל"מ חגי עמר
אגד לוגיסטי
מרחבי 5005
 
 
אגד לוגיסטי
מרחבי 5006
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חטיבה 460
אל"מ אמיר אבשטיין
 
 
עוצבת עמוד האש
אל"ם ירון לביא
 
 
חטיבה 14
אל"ם מורן עומר
יחידת החימוש
המרחבית 653
 
 
יחידת המשטרה
הצבאית 392
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עוצבת התבור
אל"ם חן אלמוג
 
 
חטיבה 37
אל"ם איתי ברין
 
 
עוצבת
שלהבת האש

אל"ם רמי אבודרהם
יחידת השלישות
פיקוד הדרום
 
 
יחידת הרפואה
פיקוד הדרום
 
 
 
 
 
 
גדוד ציוד
מכני הנדסי
 
 
בסיס אימונים
פיקודי דרום
 

מקרא:       חטיבה מרחבית;       חטיבת חי"ר;       חטיבת שריון;       אגד ארטילרי; גבול אפור מסמן חטיבת מילואים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים רבות היה אחראי פיקוד הדרום על הגנת הנגבחצי האי סיני, בעת שהיה בשליטת ישראל) מפני מצרים. פיקוד הדרום היה מעורב בכל 5 מלחמות שבין ישראל למצרים: מלחמת העצמאות (1949-1948), מבצע קדש (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת ההתשה (1970-1968) ומלחמת יום הכיפורים (1973). ריבוי הפעילות המבצעית באזור והנטל הרב על הפיקוד גרם לתחלופה מהירה יחסית של אלופי פיקוד.

במהלך פעולות התגמול, בחצי הראשון של שנות ה-50, נערכו על ידי פיקוד הדרום פעולות אחדות, נגד מצרים ונגד ירדן. באמצע שנות ה-50 פורק הפיקוד משיקולי תקציב והפך למחוז דרום כחלק מפיקוד המרכז, אך הוקם מחדש לאחר חצי שנה.[1]

בעקבות מלחמת ששת הימים צורף חצי האי סיני לשטח שבשליטת פיקוד הדרום. הפיקוד נשא בחלק ניכר מעול הלחימה במלחמת ההתשה, שהחלה ב-8 במרץ 1969 ונמשכה עד 7 באוגוסט 1970. המלחמה התאפיינה בהפגזות כבדות של ארטילריה מצרית על עמדות צה"ל לאורך התעלה ופשיטות קומנדו מצריות. בתגובה הפעיל צה"ל את חיל האוויר שניסה לשתק את מקורות הירי לאורך התעלה ובשלב מאוחר יותר עבר לתקיפת מטרות רבות בעומק מצרים. בנוסף, יזמה ישראל פשיטות קומנדו ופשיטות משוריינות לשטח מצרים.

במלחמת יום הכיפורים הייתה זירת הדרום הזירה היבשתית החשובה ביותר. הצבא המצרי חצה את תעלת סואץ וערך התקפה רחבת היקף על קו בר לב. סמכות מפקד הפיקוד הופקעה מהאלוף שמואל גונן ("גורודיש") שאיבד שליטה בתחילת המלחמה בעקבות סכסוכים חוזרים ונשנים עם אלוף (מיל') אריאל שרון (שהיה קודמו בתפקיד). הממשלה מנתה בצו חירום את רא"ל חיים בר-לב, הרמטכ"ל לשעבר, כמפקד-על של חזית הדרום והוא זה שהנהיג את המלחמה שם עד לסיומה.

החל משנות ה-80, אז נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים, חזית הדרום מול מצרים הייתה שקטה למדי ועיקר הפעילות התמקדה בשמירה על הגבול בפני מבריחים וביטחון שוטף ברצועת עזה.

לפיקוד הדרום יש המנון, שכתב איזי מן והלחין דרור אלכסנדר: "ארץ הדרום / של אשל ושיטה / אנחנו הפיקוד / על פני הסכנה / ארץ הדרום / שקטה אך לא שקטה / אנחנו הפיקוד / שומרים על המדינה...".

האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון צמ"ה של "חתולי הפלדה"
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה - הלחימה ברצועת עזה

באינתיפאדה השנייה היה אחראי פיקוד הדרום על המלחמה בטרור ברצועת עזה. גדר המערכת שנבנתה סביב הרצועה ב-1993 סייעה למניעת זליגה של פיגועי התאבדות מהרצועה, אך המחבלים עקפו בעיה זו באמצעות פיתוח רקטות קסאם שנורו מעל הגדר לעבר יישובי עוטף עזה והעיר שדרות. רצועת עזה - אחד המקומות הצפופים בעולם - הייתה ידועה כמעוז קיצוני של הטרור, בייחוד של החמאס והג'יהאד האיסלאמי - שם הם שלטו במחנות הפליטים והקימו תעשיית יצור אמל"ח משגשגת. עזה רוויה בנשק נ"ט ולכן יש בה סכנה גדולה לכלי רכב בעלי מיגון קל. החל משנת 2004 הלחימה ברצועת עזה נהפכה לאינטנסיבית במיוחד, וכללה סיכולים ממוקדים, פשיטות משוריינות קצרות ומלחמה עיקשת במנהרות ההברחה והתופת של המחבלים. בעקבות ריבוי פעילות הטרור ברצועה, ובייחוד המנהרות וירי הקסאמים, חישפו דחפורי חיל ההנדסה שטחים נרחבים מאוד בצפון ודרום הרצועה והרסו (לפי מספרים של ארגוני זכויות אדם) אלפי בתים. זירות העימות העיקריות ברצועה הן (מצפון לדרום) מעבר ארז, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה, חאן יוניס, ציר כיסופים, רפיח וציר פילדלפי.

בשנת 2005 פיקוד דרום היה מעורב בביצוע תוכנית ההתנתקות שחלקה העיקרי היה פינוי כל ההתנחלויות ברצועת עזה. ב-12 בספטמבר יצא אחרון החיילים מרצועת עזה וצה"ל נערך מחוץ לגדר המערכת.

אחרי האינתיפאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה, מבצע עופרת יצוקה, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן, הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן, מבצע צוק איתן

כיום מקובל לציין את סוף האינתיפאדה השנייה ב-2005. אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות באוגוסט-ספטמבר 2005 המצב ברצועת עזה רק הסלים. קצב ירי הרקטות גבר, וצה"ל חזר לתקיפות אוויריות של פעילי טרור ומחסני אמל"ח. ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט ובעקבותיו יצאה ישראל למבצע גשמי קיץ שגרם נזק ואבדות לארגוני הטרור, אך לא השיג את מטרתו, בין השאר בעקבות פרוץ מלחמת לבנון השנייה בחזית הצפונית. בשנים שלאחר מכן התנהל עימות מוגבל ביישובי עוטף עזה שספגו פגיעות רקטות ופצמ"רים וברצועת עזה שם תקף צה"ל את ארגוני הטרור. ב-2008 הגיעו ישראל וחמאס להסכם רגיעה "תהדיאה", אך הוא נשבר בנובמבר 2008 ובעקבות הסלמה נוספת יצא צה"ל בסוף דצמבר למבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 - ינואר 2009). ההיבט הצבאי של המבצע נוהל על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף יואב גלנט. במבצע גרמה ישראל נזק כבד ואבדות רבות לארגוני הטרור ובראשם לחמאס (למעלה מ-700 מחבלים נהרגו במבצע) תוך ספיגת מעט מאוד אבדות. מנגד, ישראל ספגה ביקורת בעולם על הנזק הרב שגרמה ברצועת עזה. בעקבות המבצע קטן ירי הרקטות באופן ניכר.

עד סוף 2010 שרר באזור שקט יחסי, אך המצב הסלים שוב בדצמבר 2010, אז ירה חמאס טיל נגד טנקים מדגם קורנט אל עבר טנק ישראלי. סבב הלחימה ידע הסלמות ורגיעות, כאשר באפריל 2011 רשמה מערכת כיפת ברזל יירוטים מוצלחים של רקטות גראד 122 מ"מ תקניות שנורו אל עבר אשקלון, אשדוד ובאר שבע.

ב־18 באוגוסט 2011 התרחשה מתקפת הטרור בדרום ישראל, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, בסמוך לגבול ישראל-מצרים. מחבלים מצרים פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392) בכביש 12, ובהמשך פתחו באש (לרבות שיגור טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות של אזרחים ישראלים ובכך רצחו שישה אזרחים ישראלים, ופצעו 40. בחילופי האש במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ. ישראל הגיבה לפיגועים בהתקפה של חיל האוויר לעבר מטרות של ועדות ההתנגדות העממית ברצועת עזה, אותו האשימה ישראל בתכנון הפיגוע. הפלסטינים הגיבו בירי רקטות לעבר יישובי הדרום שגרר חילופי אש שנמשכו מספר ימים.

בשנת 2012 היו שני סבבים של הסלמה:

פיר מנהרת טרור שאותר במהלך מבצע צוק איתן

אחרי מבצע עמוד ענן שרר שקט יחסי, שהופר מדי פעם בשיגורי רקטות ופצמ"רים ובהתקפות על ציר הוברס. צה"ל הגיב באופן נקודתי להפרות וכמעט שלא ביצע פעילות צבאית התקפית בהיקף משמעותי. בחודש מרץ 2014 החל המצב להתדרדר, בירי של למעלה מ-60 רקטות על ישראל. הירי נמשך עד לתחילת יולי 2014, אז בעקבות ההסלמה והירי הגובר יצאה ישראל למבצע צוק איתן. המבצע החל ב-8 ביולי 2014, והסתיים ב-26 באוגוסט עם הפסקת אש. המבצע החל בעקבות ירי רקטי הולך וגובר מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל, כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם ב-12 ביוני. בשלב הראשון כלל המבצע בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי, חיל השריון וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון, במטרה להרוס את מנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה"ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו בידי חיל ההנדסה הקרבית.[2]

בצד הישראלי נהרגו 67 חיילים ו-5 אזרחים, ונפצעו 1,620 חיילים ו-837 אזרחים. מבחינת הפלסטינים, מבצע צוק איתן היה קטלני ביותר: 2,203 פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, מתוכם, בין 1,068 ל-1,408 פעילי טרור ובין 805–1473 אזרחים הרוגים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל. במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם.

מפקדי הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

       דיוקן        שם תקופת כהונה צעדים עיקריים הערות
Yigal Allon.jpg אלוף יגאל אלון 1948 - 1949  
Rabin Northern Command1957.jpg סגן אלוף יצחק רבין 1949 כיהן כממלא מקום לימים הרמטכ"ל ה-7 וראש הממשלה
Flickr - Israel Defense Forces - Lt. Gen. Moshe Dayan During Briefing.jpg אלוף משה דיין 1949 - 1951   לימים הרמטכ"ל ה-4
Logo padam.png אלוף משה צדוק 1951 - 1954  
Yaacov prulov.jpeg אלוף יעקב פרי (פרולוב) 1954 כיהן כממלא מקום
צבי גילת הורביץ.jpg אלוף משנה צבי גילת 1955
Meir Amit.jpg אלוף מאיר עמית 1955 - 1956   לימים ראש המוסד
Asaf Simchoni 1953.jpg אלוף משנה אסף שמחוני 1956 כיהן כממלא מקום בתקופת מבצע קדש, נספה בתאונת מטוס ב-1956, והועלה לדרגת אלוף לאחר מותו
Chaim Laskov.jpg אלוף חיים לסקוב 1956 - 1958 תקופת מבצע קדש לימים הרמטכ"ל ה-5
Chaim herzog.jpeg אלוף חיים הרצוג (ממלא מקום) 1958   לימים נשיא המדינה
Avraham Yoffe1960.jpg אלוף אברהם יפה 1958 - 1962  
A P 132475 0.jpg אלוף צבי זמיר 1962 - 1964   לימים ראש המוסד
Gavish 1967.jpg אלוף ישעיהו גביש 1965 - 1969 תקופת מלחמת ששת הימים
Ci-Club12.jpg אלוף אריאל שרון 1969 - 1973 מלחמת ההתשה, מיגור הטרור ברצועת עזה לימים ראש הממשלה
Shmuel gonen.jpg אלוף שמואל גונן (גורודיש) 1973 תקופת מלחמת יום הכיפורים
Zvi Zur - Haim Bar-Lev1961.jpg רב-אלוף חיים בר-לב 1973 כיהן כמפקד חזית הדרום בתקופת מלחמת יום כיפורים (כשהיה רמטכ"ל בדימוס), אחר היותו הרמטכ"ל ה-8
GeneralIsraelTal 1970 forWikipedia.jpg אלוף ישראל טל 1973 - 1974   אחר היותו סגן הרמטכ"ל
Flickr - Government Press Office (GPO) - ALUF AVRAHAM ADAN.jpg אלוף אברהם אדן 1974  
Kuti.jpg אלוף יקותיאל אדם 1974 - 1976 מימוש הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975 לימים סגן הרמטכ"ל
A P 136766 0.jpg אלוף הרצל שפיר 1976 - 1978   לימים מפכ"ל משטרת ישראל
Dan Shomron.png אלוף דן שומרון 1978 - 1982   לימים הרמטכ"ל ה-13
Logo padam.png אלוף חיים ארז 1982 - 1983  
Moshe bar kochba.jpg אלוף משה בר כוכבא (בריל) 1983 - 1986  
Uri Sagi 2015.jpg אלוף אורי שגיא 1986  
Yitzhak Mordechai (cropped).jpg אלוף יצחק מרדכי 1986 - 1989  
Matan Vilnai.jpg אלוף מתן וילנאי 1989 - 1994 מימוש הסכמי קהיר - נסיגת צה"ל מעזה לימים סגן הרמטכ"ל
Shaul Mofaz.jpg אלוף שאול מופז 1994 - 1996   לימים הרמטכ"ל ה-16
Logo padam.png אלוף שלמה ינאי 1996 - 1997  
Logo padam.png אלוף יום טוב סמיה 1997 - 2000 פריצת האינתיפאדה השנייה
Logo padam.png אלוף דורון אלמוג 2000 - 2003 תקופת האינתיפאדה השנייה
Dan Harel.jpg אלוף דן הראל 2003 - 2005 תקופת האינתיפאדה השנייה ותוכנית ההתנתקות לימים סגן הרמטכ"ל
Flickr - Israel Defense Forces - Celebration of Rosh ha'Shana in the Southern Command (1).jpg אלוף יואב גלנט 2005 - 2010 מבצע עופרת יצוקה
Tal Russo Aug-2011.JPG אלוף טל רוסו 2010 - 2013 מבצע עמוד ענן
Samitur.jpg אלוף סמי תורג'מן 2013 - 2015 מבצע צוק איתן
Flickr - Israel Defense Forces - Maj. Gen. Gadi Eisenkot of North. Cmd. and Brig. Gen Eyal Zamir of Division 36 this morning at Hila Lookou.jpg אלוף אייל זמיר 14 באוקטובר 2015 -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

IDF new.png
צבא הגנה לישראל
זרועות, פיקודים ואגפים
אגפים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע היםזרוע הסייבר (בהקמה)
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומק
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל השלישותחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן שי, ביטחון 50 : צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון, אלפא תקשורת, 1998
  2. ^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של "צוק איתן", באתר דובר צה"ל