משתמש:קודקוד צהוב/ארגז חול/ אח"י געש (סער 3)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה

פרמטרים [ גובה התורן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אח"י געש (ס-333)
סמל אח"י געש כפי שעוצב על ידי מ' אריה,
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי,
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 3
סדרה קודמת סער 2
סדרה עוקבת סער 4
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה אפריל1966
הושקה מאי1969
תקופת הפעילות 1970–פורקה
אחריתה נמכרה לצי הצ'ילני.
נתונים כלליים
הֶדְחֶק 220 טון, מרבי 250 טון
אורך 45 מטר
רוחב 7 מטר
שוקע 2מטר
מהירות 40 קשר (מרבי), מהירות מבצעית 30 קשר
גודל הצוות 40 איש
הנעה 4 מנוע דיזל MTU 538 16v סה"כ 12800 כוח סוס. שלושה גנרטורים.
צורת הנעה 4 מדחפים.
כמות הדלק 54,000 ליטר מכסימום.
מתקני התפלה 50 ליטר ליום.
חימוש מקורי 6 טילי גבריאל, תותח אוטו מלרה 76 מ"מ ו-2 מקלעי 0.5, בשנות השמונים 4 טילי הרפון, ושלושה טילי גבריאל תותח

אח"י געש הינה ספינת טילים דגם סער 3 נושאית מספר צי ס-333.

הספינה לקחה חלק בפעילות בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים והשתתפה בקרב הטילים הראשון. באמצע שנות התשעים הוצאה אח"י געש מהשירות ונמכרה לצי הצ'יליאני.

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חימוש שנות ה-70 מערכת בקרת אש גבריאל 6 טילי גבריאל. תותח אוטו מלרה 76 מ"מ, שני מקלעי 0.5.

חימוש שנות השמונים נוספה מערכת טילי הרפון 4 טילי הרפון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אח"י געש ספינת סער נבנתה במספנות CMN בשרבורג. כספינה תשיעית והשלישית מדגם סער 3. הינה הספינה הראשונה בחיל הים שנקראה בשם זה. הושקה במאי 1969 יצאה לדרכה לארץ במבצע ספינות שרבורג בדצמבר 1969. וסיימה את השירות... במסגרת חידוש סדר הכוחות הוחלפה בספינה מדגם סער 4.5 הנושאית אותו שם.


מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה הספינה כשירות והשתתפה כבר בלילה הראשון בקרב לטקיה .

אחרי מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקרית החפה בחוף הסעודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1981 תוכננה הספינה לשיפוץ חמש שנתי. אף כי לא הוחזקו יותר ספינות סער בים סוף שאף חיל הים לקיים יכולת תחזוקה לספינות טילים באילת. הספינה יצאה לדרכה מנמל אשדוד ב 24 לספטמבר עברה בתעלת סואץ ומפרץ סואץ. בשעת לילה מאוחרת בהיות הספינה במחצית מפרץ אילת קרתה הפסקת חשמל כללית למספר דקות עד שהניעו גנרטור והחשמל חודש. שררה עלטה מוחלטת והחוף המדברי לא אפשר התמצאות. צוות הגשר לא קלט שהמצפן החשמלי יצא מכיוון. הספינה סטתה מהמסלול ובמהירות הגבוהה שלה עלתה על החוף הסעודי. ההחפה היתה בשעת הגיאות הספינה החליקה מעל השונית מבלי חבלות למפליגים וכמעט ללא נזק לגוף הספינה.

החילוץ מהחוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לצמצם את התקרית הופעלו הקשרים של ארצות הברית לסעודיה והסבר שהספינה הגיעה בטעות ותרד בהקדם האפשרי. מסוקי קרב הועמדו בכוננות. הופעלו מסוקים לפינוי הנספחים להפלגה וחלק מאנשי הצוות. טילי הגבריאל והמוצבים פורקו והובלו במסוקים לחוף המערבי.

משימת החילוץ הוטלה על ראש מספן הציוד תא"ל חנוך בן אליהו ובחוף הופעל חפ"ק מנהלתי בחוף דהב. המומחה לחילוצים מיחידת הנצלה קבע שמשיכה ע"י גוררת הנמל מאילת לא תספיק ויש צורך בטרקטורים לדחיפת הספינה למים. הטרקטורים הושאלו מהחברה האמריקאית שבנתה את שדה עובדה. לצורך הובלה והנחתה הוכנסה לפעולה נחתת 36 מטר שנמצאה מושבתת באילת. לאחר שלושה יממות של עבודה רצופה נדחפה הספינה למים ונגררה לאילת.

השיפוץ ארך חצי שנה ולאחריו חזרה הספינה לבסיסה בחיפה.

במלחמת לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין אנשי הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך אנשי הצוות שאיישו את הספינה במשך השנים הגיעו לתפקידים בכירים בחיל הים. ברשימה חלקית:


מפקדי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות
קרן גיל 1969 - יציאה משרבורג
דוד הרפזי 1971 1972
אריה שפר 1972 - 1973 מלחמת יום הכיפורים
ניר מאור
גבי חי שילה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם רבינוביץ, "ספינות שרבורג" הוצאת אפי מלצר בע"מ 2001.
  • משה אימבר (תחקיר, כתיבה ועריכה), "שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים", ההוצאה לאור של משרד הביטחון - אריק נצר, התשס"ה - 2005.
  • מייק אלדר, שייטת 11, הד ארצי הוצאה לאור ספרית מעריב, 1996, ע' 185 - 197.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטגוריה:ספינות טילים ישראליות]] קטגוריה:אמצעי לחימה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]