חנוך בן אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוך בן אליהו
תא"ל חנוך בן אליהו
תא"ל חנוך בן אליהו, 1982.
לידה 29 ביוני 1937 (בן 81)
כ' בתמוז ה'תרצ"ז
במושבה נס ציונה
כינוי "חבא"
השתייכות צה"לצה"לצבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
תקופת שירות 1956 - 1984
דרגה תת-אלוף (ים) תת-אלוף
תפקידים צבאיים
קצין מכונה של אח"י נגה (ק-22)
קצין מכונה בפלגה הטכנית של שייטת ספינות הטילים
רמ"ד מכונות בענף הנדסה ימית
ראש ענף ציוד 3
מפקד הפלגה הטכנית של זירת ים סוף.
מפקד הפלגה הטכנית של בסיס חיפה
מפקד מספנת חיל הים
ראש מספן הציוד.
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
מנהל נמל חיפה
סמנכ"ל טכני ברכבת ישראל
יועץ עצמאי בנושא נמלים, מערכות ימיות ותחבורה.

חנוך בן אליהו (נולד ב-29 ביוני 1937 בבית יוסף) היה קצין בדרגת תת-אלוף בחיל הים הישראלי, שירת כקצין מכונה של אח"י נגה (ק-22) היה קצין מכונה בפלגה הטכנית של שייטת ספינות הטילים, בעת מלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד הפלגה הטכנית של זירת ים סוף. לאחר מכן פיקד על מספנת חיל הים והתקדם לראש מספן הציוד בדרגת תת-אלוף, תפקיד הבכיר ביותר בתחום הטכני בחיל הים. לאחר שחרורו מצה"ל שימש כמנהל נמל חיפה ברשות הנמלים, סמנכ"ל טכני ברכבת ישראל וכיום הוא בעל חברה פרטית לייעוץ בנושא נמלים וסוכנות למנופים ומכשירים ימיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנס ציונה בשנת 1937 ליעקב וחנה בן אליהו, שעלו ארצה מפולין בשנת 1925. ההורים היו חלק מגרעין התיישבותי שהקים את מושב בית יוסף בעמק הירדן בשנת 1937, במסגרת חומה ומגדל.

במלחמת השחרור פונו הנשים והילדים מהמושב בתחילה לכפר יחזקאל, ואחר כך למושב כפר יהושע. לאחר כיבוש חיפה עברו לעיר הצפונית, והתמקמו במושבה הגרמנית בבתים שננטשו על ידי עשירי חיפה הערבים. בגמר המלחמה חזרו חלק מהמשפחות לבית יוסף.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוך למד בכיתות א-ז בבית יוסף. בכיתה ח' למד בבית הספר הכרמל בתל אביב. והצטרף לאגודת יורדי ים זבולון סניף תל אביב. את כיתה ט' למד בבי"ס תיכון מחוזי בעפולה. תחביביו היו ספורט וספרות צבאית.

ב-1 בספטמבר 1952 הצטרף לבית הספר הימי במגמת מכונה ימית. בשנה השנייה הפך בית הספר הימי ל"בית הספר לקציני ים" והמחזור בו למד נקרא מחזור א' - במתכונת החדשה. החל מהשנה השלישית של לימודיו עבר בית הספר לעכו ונקרא "בית הספר לקציני ים עכו". הלימודים בבית הספר ארכו ארבע שנים ושנה חמישית בקורס חובלים.

בשנת 1954, בתום הפלגה באח"י מזנק (ק-32) סיכם קצין המכונה את הערכתו במילים אלו: "אפשר לסמוך על עצמאותו במילוי תפקידו... מראה תכונות בולטות של קצין מכונה למופת בעתיד."[1] הלימודים במגמת מכונאות ימית נמשכו עד 1 ביולי 1956.

שירות בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באוקטובר 1956 התגייס בן אליהו, יחד עם כל המחזור איתו למד בבית הספר הימי, לקורס קצינים בבה"ד 1, אז במחנה סירקין. במהלך הקורס פרצה מלחמת סיני.

בסיום הקורס עברו הבוגרים לבסיס ההדרכה של חיל הים, והחלו בקורס חובלים (מחזור ה'), שהסתיים ב-1 דצמבר 1957. אז הוסמך בן אליהו כקצין מכונה בחיל הים.

אח"י נגה (ק-22)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמר קורס חובלים הוצב בן אליהו כסגן קצין מכונה באח"י נגה (ק-22) שבאותו זמן שמשה כאניית אם של שייטת 13 ויצאה איתם לאימונים והפלגות ארוכות. לאחר כשנה התמנה לצ'יף והמשיך לשרת באנייה כארבע שנים.

בה"ד חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 הוצב כמדריך בקורס חובלים שהתקיים בה"ד חיל הים, כמפקד כיתת המכונאים של מחזור י' ולאחר מכן כמפקד מחזור י"א. בנוסף להדרכה בחובלים, שימש כמנחה מקצועי עליון לנגדי וקציני מכונה. ובשנת 1963 יצא ללימודי הנדסת מכונות בטכניון.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך תקופת לימודיו בטכניון בתקופת ההמתנה, לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, הוצב בן אליהו בבסיס נמל חיפה כקצין אחזקה של ספינות הדיג המגויסות.

ספינות הדיג שגויסו היו "שקמונה", של המכון לחקר ימים ואגמים בפיקודו של אלוף יוחאי בן נון, ו"גלים", ספינה קיבוץ מעגן מיכאל בפיקודו של יוסף דרור, ששימשה לנשיאת אמצעי לחימה וחזירים של שייטת 13. בגמר ההכנות הצטרף בן אליהו ל"שקמונה" ויצא איתה לים מספר ימים לפני פרוץ המלחמה במטרה לבצע תקיפה של נמל טרטוס בגזרת החוף הסורי. במהלך הלילה הראשון לא יצאו התקיפות בסוריה לפועל ולמחרת בוטלו לחלוטין והספינות המגויסות חזרו לנמל חיפה.

בהמשך המלחמה התלווה ליוחאי בן נון ולאלוף מאיר זורע לחיפוש אחרי יונתן זורע, שהיה טייס קרב בחיל האוויר, בנו של זורע שנפל עם מטוסו ברמת הגולן. בעת תקיפת שדה תעופה של דמשק.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שייטת ספינות הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספינות סער

בשנת 1968 סיים בן אליהו את לימודיו בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והוצב כקצין מכונה בפלגה הטכנית של שייטת ספינות הטילים. עיקרי העיסוק היו קליטת ספינות סער חדשות המגיעות לארץ לאחר בנייתן בשרבורג, הכשרת צוותי המכונה והסמכת צ'יפים. במסגרת זו ריכז את ביצוע שיפורים במנועי ספינות הטילים שסבלו ממחלת ילדות של סדיקת ראשי הצילינדרים במנועי ה'מייבך'. בן אליהו ריכז גם את המחקר לאיתור הסיבות לתקלה החוזרת.
עם הקמת בסיס חיפה במבנה ארגוני חדש הפכה הפלגה הטכנית של שייטת 3 בפיקודו של רס"ן זאב בר זאב, ובכללה בן אליהו כקצין המכונה, לפלגה הטכנית של הבסיס. עיקר עיסוקיו המשיכו להיות עם ספינות הטילים. בין היתר ניהל את הכנות באוניות הסוחר לתדלוק ספינות שרבורג
בעת מלחמת ההתשה הוטבעו אניות חיל הים על ידי הקומנדו הימי המצרי ופיקוד חיל הים החליט על הקמת יחידת הנצלה ימית. משימת ההקמה הוטלה על מפקד בסיס חיפה אל"ם יצחק גזית וכללה אנשי מקצוע במילואים בפיקוד רס"ן (מיל) יצחק ברוקמן. בן אליהו היה איש הקבע היחידי בצוות ההקמה.

תפקידי מטה חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף הנדסה ימית - רס"ן בן אליהו עבר למטה בתפקיד ראש מדור מכונה, מרכז נושא תכנון מערכת הנעה בספינות סער 4, קליטת דבורים, וניהל את הקמת בית מלאכה למנועים במספנת חיל הים כולל בניית מתקן הרצת מנועים. זאת על פי התכנון המפורט שבוצע על ידי משרדי מהנדסים חיצוניים.

ענף ציוד /3 – בשנת 1971 הועלה בן אליהו לדרגת סא"ל כראש ענף התפעול של מחלקת ציוד, תפקיד זה דורש מעקב אחרי הפעלת כושר התיקונים וההספקה של חיל הים ומתן מענה לתקלות שוטפות. בשירותו בענף יזם בן אליהו ומיסד עריכת ביקורות מרוכזות של מחלקת ציוד, בכלי שיט ויחידות חיל הים.

פלגה טכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

זירת ים סוף - בשנת 1972 הוצב בן אליהו לתפקיד ממפקד פלגת אחזקה במפקדת 'זירת ים סוף' שנמצאה בשארם א-שייח'. בין עיסוקיו היו שמירת הכושר הטכני של כלי השיט בזירה והכנות לקליטת ספינות הטילים סער 4 שנבנו במספנות ישראל ויועדו לשרת באזור הים האדום. פעילותו כלל השתתפות באפיון המעגן, בתי המלאכה לתיקונים, בית מלאכה לטילים ואחסון חלקי חילוף.
בנוסף יזם בן אליהו ופיקח על ביצוע: מרכז טכנולוגיסטי זירתי, פתרון להחלפת מדחפים שנפגעו בספינות דבור על ידי צוללים בלא צורך בהספנה.

הערכה - על הכנות הזירה וביצוע תרגיל הנחיתה הגדול 'מדקדק' זכה בן אליהו למכתב הערכה ממפקד חיל הים אלוף בנימין תלם 8 באוגוסט 1973. מלחמת יום כיפור – בן אליהו פיקד על פעילות הטכנית בתקופת המלחמה. ספינות טילים עוד לא היו בזירה. מערכות ירי טילים הותקנו על אניות מגויסות: הגוררת 'שי' ואניית הסוחר 'נהריה'. ספינות דבור שנפגעו בקרבות הוחזרו לכשירות מבצעית. כולל החלפת מדחפים במעגנים אבו טור וראס סודר. כלי שיט של שייטת 13 קיבלו סיוע טכני. התקנת עמדה לתול"ר קרגו בדבורים וספירות מחץ של שייטת 13. בנתיבי מעבר בין האיים במפרץ סואץ הותקנו מחזירי הד מכ"ם שיוצרו בבתי המלאכה.
בתחילת שנת 1974 החלו ספינות סער 4 להגיע ל'זירת ים סוף'. ולאחר מכן סיים בן אליהו את תפקידו ועבר לבסיס חיפה.

פלגה טכנית של בסיס חיפה בשנים 1974 -1976 שימש כמפקד הפלגה הטכנית של בסיס חיפה. על תפקידו זה קיבל בן אליהו מכתב הערכה מראש מספן הציוד, אל"ם עקיבא פגי, 28 בפברואר 1975.

מספנת חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 הועלה בן אליהו לדרגת אל"ם וקיבל פיקוד על מספנת חיל הים. בן המשימות המיוחדות שבוצעו על ידו בתקופה זו היו:

  • אפיון, תכנון והעברת המספנה למקומה החדש במערב נמל חיפה.
  • הערכות המספנה לתחזוקת צוללות מסדרת גל.
  • תיקון נזק גוף משמעותי באח"י גל שנחבטה בתחתית בעת צלילה. ייחודי בעולם
  • הקמת בית ספר לריתוך והקניית מקצוע לחיילים ולנוער שגויס ללא השכלה מקצועית

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מספן הציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון הראשונה

בשנת 1979 הועלה בן אליהו לדרגת תא"ל וקיבל את תפקיד ראש מספן הציוד של חיל הים. ייסוד והקמת מרכז שליטה טכנולוגיסטי מרכזי ( מטל"מ ) אפיון פרויקט הצוללות מסדרת דולפין, התקנת מערכות חילוץ לצוללות בהידרוצין., אפיון ומפרט טכני לספינות סער 4.5 מסדרת נושב, השלמת יצור וקליטת ספינות טילים זיוונית.
מבצע הולנדי מעופף בלילה ספטמבר 1981 כתותאה מתקלה טכנית וחוסר תשומת לב רגעית, עלתה ספינת טילים אח"י געש (סער 3) שהייתה בדרכה לאילת על החוף הסעודי. חילוץ ספינה מהחוף נעשה בפיקודו הישיר של חנוך בן אליהו, באתר הגבורה ועל כך קיבל מכתב הערכה ממפקד חיל הים.
מלחמת לבנון - במהלך שירותו בתפקיד זה פרצה מלחמת שלום הגליל ובן אליהו ניהל את כל פעילות הטכנית של חיל הים באותה עת.
לאחר המלחמה המשיך בן אליהו בתפקיד ראש מספן הציוד ובין הנושאים עליהם פיקח נכללו. קליטת תותחי וולקן פלנקס, שיפורי הנחיה בטילי הרפון (טיל), אפיון טכני טיל ברק, אפיון בנייה וקליטת סירות מחץ לשייטת 13 'זהרון'. הכנסת נושא אמל"ח שייטת 13 למספנת חיל הים מיסוד מסלול קידום קצינים במערך הטכנו-לוגיסטי וגיבוש כלל המערך הטכנו-לוגיסטי בחיל הים.
תמונות

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל נמל חיפה בשנת 1983 קיבל בן אליהו את תפקיד מנהל נמל חיפה ברשות הנמלים תפקיד אותו מילא עד שנת 1989.
ראש מנהל ביצוע פרויקטים ברשות הנמלים והרכבות בשנים 1989 - 1990

רכבת ישראל – בשנת 1990 קיבל תפקיד סמנכ"ל טכני ברכבת ישראל. בתפקיד זה נשאר עד שנת 1995.

ייעוץ הנדסי בשנת 1995 הקים בן אליהו חברה משפחתית לייעוץ הנדסי, ניהול פרויקטים וייצוג בארץ של חברות מחוץ לישראל בנושאים ימיים, נמלים ותחבורה

תמונות

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 1960 נישא בן אליהו לבחירת לבו כלילה לבית ליובושיץ שנעשתה מפקחת משרד החינוך לזוג נולדו 3 ילדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חנוך בן אליהו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רס"ן איצוך יצחק במכתב סיכום הפלגה 8 אוגוסט 1954, בתיק האישי בבית הספר לקציני ים עכו.