Greetings, earthlings. אני ראובן. יליד 1984. עורך בוויקיפדיה כך וכך שנים (ראו משמאל[1]), בתחילה מחשבון המשתמש nevuer ובהמשך (בערך מסוף 2012) מחשבון זה. אני סולד מכתיבה על נושאים אקטואליים, ובאופן כללי סבור שתקופת צינון ויישון בחביות עץ אלון לאלף או אלפיים שנה יכולה רק להועיל לידע המבקש לבוא בשערינו, וכל המרבה הרי זה משובח (בהקשר זה ראוי לציין שלישני עפר לא אכפת במיוחד מה נכתב עליהם, אבל אני לא בעסקי הביוגרפיות). בהתאם לכך, בשנים האחרונות אני מתמקד בעיקר בערכים בנושאי מקרא, תחום מחקר (!) אהוב עליי מאוד ומוזנח למדי בוויקיפדיה. מתעניין בייחוד בסיפורת המקראית, כשאת רוב הידע שלי בתחום רכשתי כאוטודידקט. על פי מקורות זרים, יש לי בובת קש מנומנמת בחשבון ראובן מבוקב"ק (אם כי טכנית היא ממולאת בקלקר), ועוד מספר לא ידוע של חשבונות רדומים שממתינים ליום פקודה.
^כנקודת התחלה (שרירותית מעט) בחרתי את התאריך 20.4.2007, שממנו והלאה התחלתי לערוך באופן רצוף יחסית. הדיוק הכפייתי מחייבני לציין שנרשמתי כבר בפברואר 2006 וביצעתי אז 2 עריכות.
רבי ראובן בן יגאל היה מדבר על עצמו בגוף שלישי. הוא היה אומר: כל טענה בתוך הערך שנסמכת על קישור חיצוני – בטל קישור, בטלה טענה. ושאינה נסמכת על קישור חיצוני, אלא על מקור מודפס, ועדיף אקדמי – אינה בטלה לעולם. או לפחות עד שהמקור יתיישן. או שכל העותקים שלו בכל הספריות בעולם יושמדו.
בסדרה "הפיג'מות", ישנו פרק בו אילן רוזנפלד מדבר על אדגר אלן פו ועושה סצנה דומה לשיר. הבדיחה בפרק היא על שמו של אדגר אלן פו, בתור משחק מילים (עם המילה פֹה): כשבכל פעם אילן אומר את שמו, עודד פז אומר "איפה?".
Begg ,Christopher T. "Babylon in the Book of Isaiah". Pages 121–125 in The Book of Isaiah; Le livre d'Isaïe: Les oracles et leurs relectures unité et complexité de l'ouvrage. Edited by Jacques Vermeylen. Bibliotheca Ephemeridum Theologicarum Lovaniensum 81. Leuven: Leuven University Press; Peeters, 1989
