לדלג לתוכן

פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 738 ערכים מומלצים מתוך 385,783 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 523 ערכים (0.19%) הוא ערך מומלץ.

ערכים מומלצים נבחרים

הדף הראשון בחוברת הרשמית של החוק להגנת האומה
הדף הראשון בחוברת הרשמית של החוק להגנת האומה

החוק להגנת האומה היה חוק גזע אנטישמי, שהיה בתוקף בממלכת בולגריה מ-23 בינואר 1941 עד ביטולו ב-5 בספטמבר 1944. החוק דמה במתכונתו לחוקי נירנברג והגביל את זכויותיהם של יהודי בולגריה. הוא תאם את מדיניותו של בוריס השלישי, מלך בולגריה, שבאמצעות ממשלתו והעומד בראשה בוגדאן פילוב נקט צעדי התקרבות לגרמניה הנאצית, במטרה לזכות בתמיכתה ולהשיב למדינה את השטחים שנגרעו ממנה במסגרת חוזה ניי, שסיים את מלחמת העולם הראשונה.

החוק אושר בפרלמנט הבולגרי ברוב גדול למרות מחאות רמות מצד חלקים באליטה האינטלקטואלית הבולגרית, ובמסגרתו הופסקה פעילותם של ארגונים יהודיים ועל בני הקהילה הוטלו מגבלות עיסוקים ותנועה, וכן נומרוס קלאוזוס במוסדות להשכלה גבוהה. רכוש רב הוחרם, כספים הופקדו בחשבונות בנק מוגבלים, בני הקהילה נשלחו לעבודות כפייה ובהמשך חויבו לענוד כוכב צהוב. רדיפת יהודי בולגריה הגיעה לשיאה בראשית מרץ 1943 עת גירשו הבולגרים לטרבלינקה את 11,343 יהודי תראקיה, מקדוניה הווארדארית ופירוט. ניסיון גירושם של לפחות 6,365 מיהודי "בולגריה הישנה" נכשל בשל מאבק עיקש שניהלו בני הקהילה היהודית, תוך שהם מסתייעים בקומץ פוליטיקאים ובראשי הכנסייה.

נטיית החזית המזרחית לרעת הגרמנים ומותו הפתאומי של המלך בוריס הובילו לשינוי מדיניותה של בולגריה כלפי יהודי הממלכה. ב-30 באוגוסט 1944 אישר הפרלמנט הבולגרי הצעת חוק שיזם ממשלו של איוון בגריאנוב במסגרתו בוטל רשמית החוק להגנת האומה, וב-5 בספטמבר פורסם הביטול ברשומות הממלכה.

הכרזת העצמאות של רודזיה הייתה הכרזת העצמאות הרשמית שאימצה ממשלת רודזיה הדרומית ב-11 בנובמבר 1965. הכרזת העצמאות בישרה את עצמאותה והקמתה של מדינת רודזיה, אשר השתרעה בשטחי זימבבואה המודרנית. בטרם עצמאותה הייתה רודזיה הדרומית מושבה בריטית בליבה של אפריקה הדרומית שאוכלסה באותן השנים בכרבע מיליון לבנים, מרביתם ממוצא בריטי. הכרזת העצמאות החד צדדית אשר סימנה את התנתקותה של רודזיה מבריטניה, הייתה תולדה של סכסוך מתמשך בין ממשלת בריטניה לממשלתה הנבחרת של רודזיה הדרומית. תהליך זה הגיע לשיאו בשנת 1964, עם עלייתו של הפוליטיקאי הרודזי איאן סמית לראשות הממשלה.

ממשלת רודזיה הדרומית, אשר החל מהכרזת העצמאות כינתה עצמה "ממשלת רודזיה", התבססה על המיעוט הלבן במדינה, ששלט בה באופן כמעט בלעדי. הלבנים ברודזיה חששו מתהליכי הדה-קולוניזציה אשר שטפו באותן השנים את יבשת אפריקה, לנוכח כוונת ממשלת בריטניה לסיים את השליטה הבריטית ברודזיה ולהעביר את השלטון לרוב השחור. לבסוף, לאחר שהמשא ומתן בין הממשלות עלה על שרטון, ולאחר משאל עם שערכו בנושא, הכריזו הלבנים על עצמאות רודזיה באופן חד-צדדי.

עם בידוד בינלאומי נרחב ועל רקע מלחמה קשה ועקובה מדם, תחת מנהיגותו של סמית התקיימה רודזיה כחמש עשרה שנים נוספות לאחר הכרזת העצמאות, בעיקר בתמיכת משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והמשטר הרודני בפורטוגל.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

טרור ופשע: גברילו פרינציפ - די. בי. קופר - פרשת תמאם שוד

אירופה: המהפכה הצרפתית - החוק להגנת האומה - צרפת החופשית - חומת ברלין - מפעלי עמק דרוונט - פרשת דרייפוס

אפריקה: הטרק הגדול - הכרזת העצמאות של רודזיה - מושבת הכף ההולנדית

ביוגרפיה: אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא
מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - שדרות רוטשילד - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: איליה קפיטולינה - אספקת המים לירושלים - הגן הארכאולוגי ירושלים - ירושלים בתקופה הצלבנית - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - משה דיין - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - אברהם ישעיהו קרליץ - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - ארתור שפנייר