פורטל:ערכים מומלצים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

Bullet grey.svg מועמדוּת למומלץ - הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

Bullet grey.svg הצבעה - לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם

670 ערכים מומלצים מתוך 205,224 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 306 ערכים (0.33%) הוא ערך מומלץ.

Article1 B.svg

ערכים מומלצים נבחרים

תיאור התמונה

מושבת הכף ההולנדית הייתה מושבה בדרומה של יבשת אפריקה. לאורך רוב שנות קיומה הייתה המושבה תחת חסותה הישירה של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בראשיתה שימשה המושבה כתחנת אספקה לספינות בקייפטאון המודרנית, בסמוך לכף התקווה הטובה, אך במהלך השנים הוקמו בה מאות משקים חקלאיים לצד יישובים חדשים. במקביל, התיישבו בה מהגרים אירופאים רבים. הם התפזרו ברחבי הארץ ועקב כך גדלה המושבה לכדי שליש משטח דרום אפריקה המודרנית. צביונה של החברה הלבנה שהתגבש בשטחי המושבה היה של חברת איכרים נוצרית ושמרנית. בדרך כלל הגיעו תושביה מהשכבות הנמוכות בחברה האירופאית, וגם אם החיים במושבה שיפרו לעתים את רמת חייהם, הם חיו בדרך כלל בדלות.

התרחבות המושבה במרחבים שיהפכו לימים לדרום אפריקה, הביאה להתנגשויות רבות בין המתיישבים האירופאים לבין האוכלוסייה השחורה המקומית. ההתנגשויות הסתיימו תמיד בניצחון המתיישבים, ולרוב אף בניצחון מכריע. בתקופת קיומה של מושבת הכף ההולנדית התגבשו גם כמה מהתהליכים החברתיים והתרבותיים החשובים ביותר בתולדות דרום אפריקה, לרבות התהוות החברה האפריקאנרית, הצבעונית והאסייתית במקום. לבסוף, לקראת סופה של המאה ה-18, עקב קשייה המדיניים של הולנד במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות, עברה המושבה לידיה של האימפריה הבריטית, אשר הקימה בה מושבה בעלת שם זהה.

שמה של המושבה נגזר מהשם כף התקווה הטובה, המצוק הסלעי שנמצא בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, שממנו החלה ההתיישבות האירופית. העיר קייפטאון הסמוכה לכף התקווה הטובה שימשה כבירת המושבה.


תיאור התמונה

גמר גביע ה-FA‏ 1923 היה משחק הגמר ה-48 של גביע ה-FA, שנערך ב-28 באפריל 1923 באצטדיון ומבלי שבלונדון, ובו התמודדו וסטהאם יונייטד ובולטון וונדררס. היה זה המשחק הראשון שנערך באצטדיון זה. המלך ג'ורג' החמישי נכח בין הצופים על מנת להעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת.

לפני פתיחת המשחק התרחשו אירועים שגרמו למהומה גדולה כיוון שהקהל פרץ לאצטדיון, ועבר את התכולה הרשמית המותרת שעמדה על 125 אלף צופים. ההערכה הייתה שכ-300 אלף צופים הצליחו להיכנס ליציעים, כך שמרוב צפיפות הגיעו חלק מהצופים עד כר הדשא. שוטרים רכובים על סוסים נאלצו לפנות את הקהל מהמגרש על מנת לאפשר את פתיחת המשחק. שוטר אחד שהיה רכוב על סוס אפור, הפך לסמל המשחק לאחר שבתמונות שחור-לבן שהתפרסמו בתקשורת מאוחר יותר, נראה הסוס לבן ובלט במיוחד. המשחק מכונה לעתים "גמר הסוס הלבן", ועל שמו קרוי "גשר הסוס הלבן" שנבנה באצטדיון ומבלי החדש.

המשחק התחיל באיחור של 45 דקות. בולטון ניצחה בתוצאה 2 - 0 משערים של דייוויד ג'ק וג'ק סמית'. בעקבות האירועים שקדמו למשחק נערכו מספר דיונים בבית הנבחרים, וכתוצאה מהם נקבעו מספר אמצעי בטיחות לקראת משחקי הגמר הבאים.

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

ספרות, לשון ושפות: בלשנות · השפה העברית

Bastille.jpg

Spanish Armada.jpg

טרור ופשע: די. בי. קופר

אפריקה ואירופה: החוק להגנת האומה - צרפת החופשית

גרמניה: חומת ברלין

האיים הבריטיים: מפעלי עמק דרוונט

ביוגרפיה: דאהר אל-עומר - אלכסנדר הגדול - פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה - יון אנטונסקו - לאונרדו דה וינצ'י - וילהלם השני, קיסר גרמניה - מטאו ריצ'י - רוברט לה פולט - סמנתה סמית' - ג'ורג' קנאן - קרול הראשון, מלך רומניה - אלקיביאדס


מטבע ממרד בר-כוכבא

תולדות עם ישראל: העלייה מרומניה - יהדות בוקרשט - יהדות פלובדיב - יהדות קראית - ישיבת טלז - מרד החשמונאים - מערכות המסתור של בר כוכבא - גלות בבל

השואה: אושוויץ - יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה - מאוטהאוזן - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי

תולדות היישוב: ארגון צבאי לאומי - גדר הצפון - הגדודים העבריים - ההגנה - ההעפלה - היישוב הישן - העלייה לביריה - הרכבת המנדטורית - חי"ש - פרשת הסרג'נטים - פרשת הרצח בחולות תל נוף - קול ירושלים

מדינת ישראל: גבולות מדינת ישראל - דגל ישראל - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הכנסת - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מדיניות לשונית בישראל - נצרת - עכו - שדרות רוטשילד - תל אביב-יפו - תל אביב במלחמת העצמאות

ארץ ישראל: ג'וב יוסף - דיג בארץ ישראל - הר כרכום - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - חמת גדר - כוכב הירדן - כפר סבא - מצדה - מרכז הכרמל

הכרזת העצמאות

צבא הגנה לישראל: חיל ההנדסה הקרבית - יהל"ם - מבצע ערצב 19 - מצעד צה"ל - נגמ"שים כבדים בצה"ל - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - ספינות שרבורג - שייטת ספינות הטילים

ירושלים: אוריינט האוס - אספקת המים לירושלים - האמה התחתונה - הגן הארכאולוגי ירושלים - היציאה מן החומות - המושבה האמריקאית בירושלים - ויה דולורוזה - ימין משה - בית כנסת ישורון - ירושלים בתקופה הממלוכית - ירושלים בתקופה הצלבנית - ירושלים בתקופת בית שני - מלון המלך דוד - מנהרות הכותל - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - קריית עיריית ירושלים - תלפיות

ביוגרפיה: אברהם אבולעפיה - לוי אשכול - שמחה בלאס - מנחם בגין - יוסף בכור שור - ישראל בר - יוסף בכור שור - ישראל דה האן - משה דיין - איסר הראל - נפתלי הרץ וייזל - זאב ז'בוטינסקי - אבא חושי - הורקנוס לבית טוביה - יצחק בר לווינזון - שמואל דוד לוצאטו - אליעזר ליבנה - מהר"ל מפראג - משה מנדלסון - טובה סנהדראי - שלמה פיינגולד - שמעון פרס - אברהם יצחק הכהן קוק - ישראל קסטנר - נחמן קרוכמל - אברהם ישעיהו קרליץ - שבתי צבי - הרמן שטרוק - יצחק שמיר - מוזס וילהלם שפירא - ארתור שפנייר