משתמש:רכזת ידע/מדד פעמונים

מדד פעמונים לחוסן כלכלי של יחידים ומשפחות בישראל - טיוטה נכון 2 באפריל 2023

מדד פעמונים הוא מדד שפותח על ידי ארגון פעמונים במטרה לאפשר ייצוג מספרי של מידת החוסן הכלכלי של יחידים ומשפחות בישראל, ובכך לאפשר לזהות את מידת החוסן ולחלופין השבירות הכלכלית של משקי בית בישראל. בנוסף, המדד מאפשר לזהות פערים במידת החוסן בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.

המדד מבוסס על מספר מקורות מידע:

1. מדדים שפותחו בפעמונים להערכת המודעות, ההתנהגות והחוסן הכלכלי של משפחות ויחידים הפונים לפעמונים. מדדים אלה נמצאים בשימוש שוטף של הארגון במהלך כעשר שנים.
2. שאלונים מתוקפים מהעולם ומישראל.
3. ספרות מחקרית מהארץ והעולם.

המדד מייצג את רמת החוסן הכלכלי כמספר בין 0 ל-100, כאשר 0 מייצג את המידה הפחותה ביותר של יכולת להתמודד עם זעזועים כלכליים עתידיים ו-100 את המידה הגבוהה ביותר. הציון מבוסס על סקר שבו יחידים נשאלים שש שאלות לגבי יכולתם להתמודד עם זעזועים, מצבם הכלכלי, תחושתם הסובייקטיבית והתנהגותם הכלכלית (הימנעות מצריכה). המדד יושם בפעם הראשונה במסגרת דוח פעמונים 2022.

הסבר כללי למבנה המדד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסן כלכלי של משקי בית מוגדר לצורכי המדד כיכולת להתאושש מאירועים כלכליים שליליים, להסתגל לנסיבות כלכליות משתנות ולהתמודד עם לחצים הנובעים מנושאים כלכליים.

מדד החוסן של פעמונים נבנה על בסיס שאלון אוריינות ומסוגלות פיננסית, שנוסח ביחידת המחקר של ארגון פעמונים, על ידי יובל אזולאי, חוקר לשעבר ביחידה (בתחום הכלכלה ומדע הנתונים), בהתייעצות עם ד"ר אייל כרמל, מומחה לאוריינות ומסוגלות פיננסית וחבר הנהלה במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המדד כולל שני מרכיבים מרכזיים, כל אחד מהם כולל שלושה מרכיבי משנה:

1. איתנות פיננסית, הכוללת בתוכה יכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות, יכולת להתמודד עם זעזוע בהוצאות והפרשה לחיסכון.

2. מאזן חודשי, הכולל בתוכו מרכיב של מינוס (משיכת יתר בחשבון), תחושת ביטחון ביכולת לנהל את העניינים הכלכליים והימנעות מצריכה.

דגשים לחוסן כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לסגור את החודש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

משק בית שמתקשה לסיים את החודש בצורה מאוזנת ומתנהל עם גירעון, מגלה שבירות פיננסית ונמצא פגיע למול זעזוע כלכלי, הן מצד ההכנסות הן מצד ההוצאות.

תחושת מסוגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחושת מסוגלות של משק הבית היא מרכיב משמעותי ביכולת של משק בית להתאים את עצמו למציאות כלכלית חדשה ולנסיבות חיים משתנות. החשיבות ביכולת להסתגל עלתה למודעות עם פרוץ משבר הקורונה והשינוי באורחות החיים שנכפו על משקי בית רבים. לא רק משבר בסדר גודל של הקורונה כופה על משקי בית להשתנות ולהסתגל. אירועי חיים אישיים כגון פיטורים, מחלה או שינוי המצב המשפחתי יוצרים סיטואציות כלכליות הדורשות יכולת התאמה והסתגלות.

חיסכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסכון לטווח קצר וארוך מגביר את החוסן הפיננסי של משק הבית ומכין אותו לקראת משבר עתידי. במקרה של ירידה בהכנסה או בהיווצרות הוצאה חריגה, כספי חירום זמינים מאפשרים למשק הבית להתמודד טוב יותר ולהימנע מלקיחת הלוואות מיותרות ולהיכנס לסחרור כלכלי. ברוב משקי הבית, הדרך לצבור כספי חירום הוא בעזרת חיסכון קבוע המיועד לטווח קצר.

ציון מדד פעמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון המדד הוא בטווח שבין 0 ל-100, משום שהוא משקלל ומשקף את החוסן הכלכלי של המשיב, על בסיס ששת מרכיבי המדד (יכולת להתמודד עם זעזוע בהכנסות, יכולת להתמודד עם זעזוע בהוצאות, והפרשה לחיסכון. גרעון חודשי (משיכת יתר בחשבון), תחושת ביטחון ביכולת לנהל את העניינים הכלכליים והימנעות מצריכה).

שיטת ניקוד זו מאפשרת לתפוס את המורכבות היחסית של חוסן כלכלי, בניגוד לציון בינארי המפשט את עולם התוכן לכדי תשובה פשוטה של כן או לא.

ציון מדד פעמונים לחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון מדד פעמונים לחוסן כלכלי של משפחות ויחידים בישראל לשנת 2022 עומד על 66 נקודות. בשנת 2022, ענו על הסקר 706 משפחות ויחידים בישראל המהווים מדגם מייצג של ציבור גולשי האינטרנט בישראל, כולל החברה הערבית והחרדית. לפי מחברי הדוח, ציון זה מעורר חשש לשבירות כלכלית של משפחות ויחידים בישראל, וכניסה לסחרור כלכלי, תלות בסביבה הקרובה וצורך בסיוע מהרשויות או כניסה למעגל העוני במשבר הכלכלי הבא.

בשנת 2023, מדד פעמונים לחוסן כלכלי של משפחות ויחידים בישראל, עומד על ציון של 65 נקודות, זאת ירידה קלה לעומת השנה שעברה. הציון נקבע על בסיס סקר של מדגם מייצג של החברה הישראלית, הכולל 700 איש שענו באופן אינטרנטי ו300 איש נוספים, אשר ענו טלפונית, לפי הפילוח הבא: 100 ערבים, 100 חרדים ו100 מבוגרים מעל גיל 65. זאת על מנת לתת ייצוג הלם לאוכלוסייה שפחות גולשת באינטרנט.

התייחסות לקבוצות בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדד פעמונים לחוסן כלכלי מצביע על קבוצות אוכלוסייה מובחנות המאופיינות בשבירות ובפגיעות כלכלית רבה יותר.

תוצאות המדד העלו קשיים בהתנהלות הכלכלית בקרב אוכלוסיית בעלי הכנסות נמוכות. לא רק שאוכלוסייה זו מתמודדת עם קשיים גדולים יותר בהווה (כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות נמנעים מצריכת מוצרים חיוניים), אלא שהיא מתקשה לתכנן ולפעול למען העתיד. כשליש מבעלי ההכנסות הנמוכות ציינו כי המטרה הפיננסית שלהם היא סגירת חובות. ממצא זה מדאיג במיוחד כיוון שסגירת חוב באמצעות הלוואה עלולה בקלות להביא לסחרור כלכלי ולהעמקת המשבר הכלכלי של המשפחה.

בחברה הערבית המצב גרוע יותר מאשר בכלל הציבור היהודי. האוריינות הפיננסית נמוכה יחסית, תחושות הלחץ והחרדה בהקשר לכסף גבוהות יותר, ולנושא הכספי יש השפעה שלילית על מערכות היחסים במשפחה.

קבוצה פגיעה נוספת היא קבוצת הנשים. פגיעותה של קבוצה זו באה לידי ביטוי בעיקר בשאלות האוריינות הפיננסית. שאלות אלה העלו פער משמעותי בין גברים ונשים. נשים, יותר מגברים, העריכו את רמת הידע הפיננסי שלהן מתחת לממוצע בני גילן, וביטאו פחות מעורבות כלכלית לעומת גברים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

• דוח פעמונים לחוסן כלכלי, מתוך אתר פעמונים
• לאופר, ס', הרן-רוזן, מ' וסומך, ס' (ינואר 2021). שימוש משקי הבית בישראל במשאבים פיננסיים ובעזרה הממשלתית בזמן מגפת הקורונה. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.
• לאופר, ס' והרן-רוזן, מ' (2021). אוריינות פיננסית וגישה לכספי חירום בקרב משקי בית בישראל בתחילת מגפת הקורונה, וההשפעה על עמידותם הפיננסית של משקי הבית. מכון מאיירס ג‘וינט ברוקדייל.
• Yakoboski, P. J., Lusardi, A., & Hasler, A.(2020). The 2020 TIAA Institute-GFLEC Personal Finance Index. 29. TIAA Institute and the Global Financial 3. Literacy Excellence Center Special Report.
• שחר אילן, "סקר: 70% מהציבור יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה", כלכליסט, 21 במרץ 2022.
• בגנו יובל, "מעל חמישית מהציבור נמנע לפחות פעם בשנה מצריכת מוצרים בסיסיים בשל מצב כלכלי קשה", מעריב, 21 במרץ 2022
• מערכת ICE, "מינוס בבנק: הדו"ח המטריד חושף את ההוצאות של הישראלים", 24 במרץ 2022
• "יובל אזולאי: מדד פעמונים חושף את אלה שאין להם מוצרים בסיסיים בשל מצב כלכלי קשה", ראיון של יובל אזולאי עם ד"ר מיכאל מירו, 21 במרץ 2022
• גיאוקרטוגרפיה, "מדד החוסן הכלכלי", 21 במרץ 2022.
• תקציר דוח פעמונים לחוסן כלכלי 2023, מתוך אתר פעמונים
• ברון איילת, "מדד פעמונים: 44% מהישראלים ויתרו על תרופות בשנה החולפת מסיבות כלכליות", 20 במרץ 2023
• פורשר אפרת, "דו"ח: 41% מהישראלים ישרדו בקושי שלושה חודשים במקרה של איבוד הכנסה", ישראל היום, 20 במרץ 2023
• וולינסקי ג'ניה, "משבר יוקר המחיה: 22% מהישראלים ויתרו על קניית תרופות ומזון בשנה האחרונה", TheMarker | חדשות, 20 במרץ 2023
• שלום יתח ינון, "מדד פעמונים: 22% מהישראלים נאלצים לוותר על רכישת תרופות", וואלה, 20 במרץ 2023
• ערוץ 7, "מדד "פעמונים": 44 אחוז ויתרו על שירותי רפואה", 20 במרץ 2023
• השיטה עם איציק מצרפי, "מדד פעמונים למשקי בית משקף תמונת מצב כלכלית למשקי בית בישראל וכי 41 אחוזים ישרדו בקושי רב 3 חודשים", רדיו גלי ישראל, 20 במרץ 2023
• איציק יצחקי, "מדד פעמונים: 41% לא ישרדו אם יפוטרו, 45% לא סוגרים את החודש", bizportal, 20. במרץ 2023,
• מערכת ICE, "מדדים ומחקרים: מדאיג: כשליש מהישראלים נמנעים מרכישת תרופות בגלל מצבם הכלכלי", 20 במרץ 2023
• חדשות כיפה, "מתרגלים למצב: חמישית מהישראלים נמצאים במינוס כדרך חיים", 20 במרץ 2023
• חזקי גולדמן, "נתונים מדאיגים: בעקבות המצב הכלכלי, 44 אחוז ויתרו על שירותי רפואה; כמה נמצאים במינוס?", חדשות JDN, כ״ז באדר ה׳תשפ״ג, 20 במרץ 2023
• בן מרדכי אבירם, "ארגון פעמונים מתריע: 45% מהישראלים מוציאים מדי חודש יותר מהכנסתם", עכשיו 14, 21 במרץ 2023
• אדמקר וישראל כהן, "נתונים עגומים: “שליש מהאוכלוסייה לקחו הלוואה ונכנסו למינוס”, קול ברמה, 21 במרץ 2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^ OECD/INFE, OECD/INFE TOOLKIT FOR MEASURING FINANCIAL LITERACY AND FINANCIAL INCLUSION 2022, www.oecd.org, ‏2022
2. ^ Lusardi, A., Hasler, A., & Yakoboski, P. J., Building up financial literacy and financial resilience., Mind & Society, 2021, עמ' 20(2), 181–187. doi: https://doi.org/10.1007/s11299-020-00246-0
3. ^ דוח פעמונים לחוסן כלכלי, ספטמבר 2022 עמ' 54
4. ^ דוח פעמונים לחוסן כלכלי, ספטמבר 2022
5. ^ Abbott-Chapman, J., Denholm, C., & Wyld, C., Social support as a factor inhibiting teenage risk-taking: Views of students, parents and professionals, Journal of Youth Studies 11, 2008, עמ' 611–627
6. ^ Demertzis, M., Domínguez-Jiménez, M., & Lusardi, A, The financial fragility of European households in the time of COVID-19, The Brussels-Based Economic Think Tank, 2020 doi: https://www.bruegel.org/policy-brief/financial-fragility-european-households-time-covid-19
7. ^ Kaiser, T., Lusardi, A., Menkhoff, L., & Urban, C, Financial education affects financial knowledge and downstream behaviors, Journal of Financial Economics, 2021 doi: https://doi.org/10.1016/j.jfineco.2021.09.022
8. ^ Demertzis, M., Domínguez-Jiménez, M., & Lusardi, A, The financial fragility of European households in the time of COVID-19, The Brussels-Based Economic Think Tank, 2020