משתמש:שכל ישר/הפילוג בחסידות גור

המרידה בגור

הפילוג בחסידות גור, הוא מרידה שאירע בסוף שנת תשע"ט, ותחילת תש"פ, בו קבוצה של חסידי גור בראשות הרב שאול אלתר, בן דודו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר, פרשו ומרדו בחסידות גור המרכזית, והקימו לעצמם קהילה נפרדת.

התחלה

מתיחות בין הקבוצות היו כבר שנים רבות לפני כן, אולם התפוצצות הפרשה אירע כאירוע מתגלגל מפרשת "ברלינר" בקיץ תשע"ט, עד לפיצול הסופי בעריכת תפילה והקפות נפרדות בחג שמחת תורה תש"פ.

הפילוג

גרעין הפילוג החל מאז פטירת אביו של שאול אלתר האדמו"ר בעל הפני מנחם מגור, שהשאיר צוואה מפורשת שהאדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר ינהיג אחריו, אולם הרב שאול אלתר סירב דה פקטו לקבל על עצמו את מרות האדמו"ר, והיה מעין אופוזיציה פנימית שקטה לאדמו"ר, אולם כל עוד זה היה בשקט הייתה הבלגה והעלמת עין, בדרך כלל.

בתשס"ג היה הפיצוץ הגלוי הראשון, שנסב בעיקר סביב ביטול עיון בישיבות, שבה התבלט מאוד הרב אלתר, לטובת לימוד הבקיאות, שבה דוגל האדמו"ר מגור. אולם ההדורים יושרו אז, בוודאי כלפי חוץ, והרב אלתר אף פרסם מכתב פומבי ובו הזים את השמועות כאילו והוא מתנגד לאדמו"ר. ומעמדו בחצר גור נשמר אז.

אולם מתחת לפני השטח, נוצרו שני מחנות בחסידות גור, ואלה לעולם לא חזרו להתאחות בחזרה. הרב אלתר ניהל מיני חצר עצמאית, התפלל בחגים ובשבתות בנפרד, ולא התחשב בהשקפת האדמו"ר בנושאים הרלוונטים. בגור העלימו עין כל עוד זה נשאר בשקט.

פרשת ברלינר

הפיצוץ הגדול אירע ביולי 2019 בו התערב בפומבי הרב אלתר, עם הרב מנדל שפרן, שגם הוא שייך לקבוצת המורדים, והוציאו מכתב נגד כל רבני גור שקראו להחרים את העסקן דוד ברלינר, שהיה מנהל קעמפ גור בארה"ב, בגלל שלטענת רבני גור, הוא סירב בעקביות לציית להוראה שקיבל מהאדמו"ר מגור, שהקעמפ שבמקורו יועד לבנים יופעל לבנות, וכן ענייני ניהול ובעלות על הנכס, שלטענת גור ברלינר ניסה לנשל את הקעמף, לרכושו הפרטי. הסכסוך הזה נודן כעת בערכאות השונות בארה"ב.

הרב אלתר במכתבו גיבה את העסקן. ואף האשים את חסידי גור באלימות, של אנשי שוליים, ויצא נגד הרבנים והחרם שהופעלו נגד אותו עסקן. מכתב זה נתפס בקרב אנשי הזרם המרכזי בחסידות כחתירה גלוייה ובלתי נסלחת נגד סמכות האדמו"ר והדבר הוביל להחרפת המתיחות.

הפילוג הסופי

בסוכות תש"פ (אוקטובר 2019), לאחר ניסיון פיוס שכשל בינו ובין האדמו"ר מגור, הוכרז בבתי הכנסת של גור כי מי שישתתף בתפילות החג בבית הכנסת של הרב אלתר מנתק את עצמו מכל מוסדות החסידות.

במהלך החג השתתפו רק כמה מאות מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות, וגרם לרבים מהם לחזור לגור, חלקם התקבלו בחזרה וחלקם לא. ולאחריו הוכרז על הקמת קהילה נפרדת מהחסידות המרכזית.

תוכן חילוקי ההשקפה

בחסידות גור רואים במרידה זו מעשה חמור ומזעזע שלא היה בהיסטוריה, וזה בשני רובדים :

א. הרובד האישי. הרב אלתר שנים מתבטא נגד האדמו"ר מגור, וכן מלקט ומאגד תחתיו אנשים שנפלטו מהמסגרת של גור, חלקם ששנים רבות מחזיקים בבלוגים ואתרים נגד האדמו"ר מגור. מה שנחשב כדבר חמור ביותר במשנת החסידות ששמו את ערך "אמונת חכמים" בראש מעייניה.

ב. רובד רוחני כללי. כיוון שלטענתם הרב אלתר מתנגד גם לשאר אדמו"רי גור, ובמיוחד נגד משנתו החסידית של האדמו"ר הבית ישראל מגור, וטוען שהוא עודד 'פולחן אישיות', שהנהיג תקנות מיוחדות לאברכי החסידות, ואלו קודש הקודשים של תורת גור, ובהתנגדותו של הרב אלתר לכך, לטענת חסידי גור, הרב אלתר פוגע "בעקרי הדת", וראוי לחרם.

לבהירות העניין, פורסמו מספר הקלטות רבות, בו שומעים את הרב אלתר אומר באופן מפורש שאינו מאמין שלאחר סבו האמרי אמת מגור, היו בגור "אדמורים" אלא מכנה אותם "ראשי חבורה", והוא רשאי לחלוק על עמדותיהם.

מה שהעלה עוד יותר את סלידתם של רבבות חסידי גור ברב אלתר, הם רואים בכך שחצנות קיצונית, וחוסר "אמונת חכמים", ופגיעה עמוקה באדמור"י גור לדורותיהם.

עמדה זו של הרב אלתר משתלבת בהיותו יותר "פתוח" "וליברלי" בענייני הריחוק מאינטרנט, ואינו דוגל ביחסי אישות "מצומצמים" כפי תקנות הבית ישראל.

וכן, הצורך של הרב אלתר להוריד מדרגת דודיו הבית ישראל, הלב שמחה, ואביו הפני מנחם, כיוון ששלושתם הורו אם בכתב אם בעל פה, שממשיך שולשלת גור תהיה האדמו"ר מגור הנוכחי. אז כדאי לעקוף את הוראתם, הרב אלתר סבור שהם לא בדרגת "אדמו"רים" שכל מילתם קודש בלי לפקפק, אלא "ראשי חבורות" - כלומר דרגה יותר נמוכה, היכולים לטעות במינוי הממשיך.

לצד טענות חצר הרב אלתר על חסידי גור שנוהגים באלימות, מה שמוכחשת מהם, שמדובר בשוליים בקצה מציבור כה גדול של חסידות גור המונה כ-15000 אלף משפחות. נשמעו גם טענות על כך שאנשי הרב אלתר פועלים באלימות, ואף פורסמה הקלטה בו הרב אלתר מסרב לגנות את האלימות, ומבטל אותה כליל כאילו לא אירע דבר.

מחאה ופגיעה "בעיקרי הדת"

אנשי החסידות הגיבו במחאה חריפה על מעשי המרידה, שלטענתם לא היה כדוגמתה בהיסטוריה החסידית, ( פילוגים ומחלוקות ירושה בעת חילופי משמרות היו לא מעט, אולם לא מרידה ) באדמו"ר מכהן לאחר 23 שנה, תוך חתירה תחתיו בשקט שנים לפני זה, אולם הזהירו הלוך והזהר את בני הקהילה לבל ינהגו באלימות כלל, ואכן למעט מקרי קצה שוליים, לא ההתקיימו אירועים אלימים בכלל, וכן לטענת חסידי גור גם אנשי הרב אלתר נהגו באלימות.

חסידי גור ראו בעמדה זו פגיעה "בעקרי הדת" ויצאו חוצץ נגד הרב אלתר, ומכנים אותו 'ראש כת', חשובי הרבנים, זקני החסידים והמשגיחים, שנחשפו לחומר שאגרו חברי הוועדה נגד הרב אלתר, הוציאו מכתבים חריפים, ונשאו דרשות נלהבות, ואכן קרוב ל-99 אחוז מציבור החסידים נשארו נאמנים לאדמו"ר מגור, ולמעט כמאתיים חמישים משפחות ( לפי אלפון קהילת הרב שאול אלתר לשנת תשפ"א) שזה כאחוז מחסידות גור המונה בערך חמש עשרה אלף משפחות, כולם נשארו בגור.

האדמו"ר מגור בעצמו אינו מתבטא בעניין כלל, ומינה וועדת רבנים מיוחדת המורכבת מרבנים ואישי חינוך שונים, שמוסמכת להחליט בעניין. ואלו מנהלים את המערכה.

בחסידות גור נכנסו למגננה ופיטרו את בעלי המשרה במוסדות הנמנים על תומכי הרב שאול ובסילוק ילדיהם ממוסדות. אולם אלה עירבו את בתי המשפט ומשרד החינוך, בטענה לאפליה לא מוצדקת, ומובילים מאבק להשאירם.

בגור זעמו על הפנייה לערכאות. ועל הצביעות, לטענתם, שמצד אחד המורדים הם נגד החינוך והמהות של גור, ומאידך הם נלחמים להישאר בתוך המוסדות של גור.

אחד מהתלמידים הבולטים של הרב שאול אלתר, הוא הדיין הרב ישראל טויב, שהתרחק מהרב אלתר, ואף הוציא שתי קונטרסים חריפים נגדו תחת השם : מדבר שקר תרחק.

תגובות

בתגובה אומרים אנשי הרב אלתר, שכל החומר שנאגר נגדו, מניפולטיבי ואף מפוברק, ולא ניתן להתבסס עליו. והעושים ומקשיבים לזה עוברים על איסורים חמורים של לשון הרע ופגיעה בתלמיד חכם.

הדיין הרב יידל פרנקל, מחשובי וזקני הרבנים בגור, קרע קריעה בבגדו שנחשף לחומרים, ואמר "גם אם אחוז אחד אמת מהנאמר עוד לא מחינו מספיק".