שמחה בונים אלתר

הרב שמחה בונים אלתר מגור

רבי שמחה בונים אלתר. מאחוריו נראה בנו האדמו"ר הנוכחי, רבי יעקב אריה.
לידה	6 באפריל 1898 כ"ד בניסן ה'תרנ"ח גורה קלוואריה, האימפריה הרוסית
פטירה	7 ביולי 1992 (בגיל 94) ז' בתמוז ה'תשנ"ב ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות בהר הזיתים
מקום מגורים	עיירת גור פולין, וורשה, ירושלים.
תקופת הפעילות	? – 6 באוגוסט 1992
רבותיו	אביו האדמו"ר האמרי אמת
חיבוריו	לב שמחה
בת זוג	יוטה הענא בת הרב נחמיה אלתר
אב	רבי אברהם מרדכי אלתר
אם	מרת חיה ראדא יהודית בת ר' נח שחור
צאצאים	רבי יעקב אריה אלתר רבקה פייגא לב חיה ראדא יהודית אלתר
אדמו"ר מחסידות גור ט' באדר ה'תשל"ז – ז' בתמוז ה'תשנ"ב → ישראל אלתר פינחס מנחם אלתר ←

הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי

רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה האדמו"ר של חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.

תולדות חייו

נולד בעיירה גורה קלוואריה שבפולין, לרבי אברהם מרדכי אלתר בעל האמרי אמת. ונקרא בהוראת סבו השפת אמת על שם הרבי רבי שמחה בונם מפשיסחא, בראש חודש ניסן תרע"א (1911) בא בקשרי שידוכין עם מרת יוטא הענא אלתר בת דודו הרב נחמיה אלתר חתן האדמו"ר רבי צבי הירש מורגנשטרן מלאמאז נכד רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק. כשלושה שבועות לאחר ה'תנאים', באסרו חג של פסח נחוגה שמחת ה'בר מצווה'. שמחת הנישואין נערכה בא' דראש חודש אלול תרע"ה (1915)

בצעירותו היה מלמדו הרב ברוך מרדכי טרייסטמן מחבר הספר 'ברכת אברהם' בהמשך מגיל שתים עשרה ועד לנשואיו היה נמנה עם תלמדיה הבולטים של ישיבת 'דרכי נועם' אשר הוקמה בשנת ה'תרס"ה בנשיאות אביו האמרי אמת ובראשות דודו רבי מנחם מנדל אלתר מפאביניץ. כמו כן היה לומד בצוותא עם אביו בשעות מיוחדות

עלייתו הראשונה לארץ ישראל הייתה לאחר חג הפסח שנת ה'תרפ"ז. בחודש אב ה'תרפ"ו עברה הרבנית ניתוח קשה, ובי"ג באדר ראשון ה'תרפ"ז נסעה לבית החלמה 'מעראן' בעיירת המרפא אוטבוצק, לקראת חג הפסח הגיע לשם רבי שמחה בונם, ומשם עלו לארץ ישראל, והיו בארץ עד לשנת ה'תרפ"ט.

בחודש אלול תרצ"ד (1934) עלה שוב לארץ ישראל והתגורר בה עד שנת תרצ"ח (1938) בחודש ניסן תרצ"ח חזר לפולין עם הרבנית ובתם בת השש על מנת להביא את אביו ואמר 'אני נוסע להביא את אבא, העיכובים רבים - אך אני לא אנוח'.בשנים שלאחר השואה אמר ה'לב שמחה' שמנעו מאביו לעלות ארצה כרצונו בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה, אילו הוא היה עולה כרצונו בעת ההיא היו אלפי חסידים צועדים בעקבותיו והיה קטן חורבן יהדות פולין.

בכ"ט אייר שנת ה'תרצ"ט נולד בנו יחידו ולפי ציווי אביו בעל האמרי אמת נקרא יעקב אריה על שם זקנו רבי יעקב אריה מראדזמין ונאלץ להמשיך ולשהות בפולין. בשנת ת"ש, נמלט מפולין יחד עם אשתו ושני ילדיו.

לאחר פטירת אביו בשנת תש"ח - 1948, נבחר אחיו בעל הבית ישראל לאדמו"ר. ה'לב שמחה' יצא למשך תקופה עם משפחתו מארץ ישראל, לסן ז'רמן על יד פריז ואחר כך התיישב באנטוורפן שבבלגיה. עסק בתחום הנדל"ן בישראל ובין היתר רכש קרקעות שיועדו להקמת אזור קיט חרדי במקום שבו שוכן היום היישוב ארסוף.

בשנת תשל"ז - 1977, עם פטירתו של אחיו האדמו"ר, הוכתר על ידי חסידי גור כרבם, בגיל 79. בספטמבר 1985 חלה ואיבד את היכולת לתקשר עם הסובבים. לעיתים נדירות נלקח להופעות פומביות. בשנים אלה הובילו את החסידות מי שיועדו להיות יורשיו, אחיו מאב הרב פינחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", ובנו הרב יעקב אריה אלתר.

נפטר בז' בתמוז תשנ"ב - 1992 ונטמן ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו מילא אחיו למחצה, הרב פינחס מנחם אלתר.

פועלו הציבורי

במשך השנים שבהן הנהיג את חסידי גור פרסם תקנות מחמירות לצמצום הוצאות על חתונות ושמחות משפחתיות בקרב חסידיו. בנוסף, פתח במלחמת חורמה בעישון הסיגריות, הפציר בחסידיו המבוגרים להפסיק לעשן ואסר על צעירים את העישון לחלוטין. אסר לחלוטין חתונות מתחת לגיל 18. הוא הביא להקמת קריות חסידיות של חסידי גור בפריפריה ( בערד ובאשדוד), על מנת להוזיל את עלויות הדיור. הרב אלתר הוביל את המאבק החרדי נגד הקמת האוניברסיטה המורמונית על הר הצופים וכן המאבק נגד קבורתה של הנוצרייה תרזה אנגלביץ בבית הקברות היהודי בראשון לציון. נטל חלק גם במאבקים נגד אל על ובנק לאומי.

הלב שמחה הידק את הקשרים בין חסידותו וחסידות חב"ד, תוך הסתייגות פומבית והפגנת קו עצמאי ממנהיגותו של הרב שך. כן הוביל קו קרוב לזה של הימין הפוליטי בישראל, והביע חיבה ליישוב ארץ ישראל. תמך רבות בתנועת גוש אמונים ^{[דרוש מקור]} ועודד את חסידיו לסייע להם בהתיישבות ביהודה ושומרון, נהג לשמור על קשר פתוח גם עם רבני גוש אמונים הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב משה לוינגר. התנגד נחרצות לנסיגה מסיני ולפינוי ימית, ואף נפגש עם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין על מנת לנסות למנוע את הפינוי. החוקר בנימין בראון הגדיר את מנהיגותו: "תמהיל של רכות, שהתבטאה בדאגה אבהית לשלומם ולצורכיהם של חסידיו, עם נוקשות, שהתבטאה בעקשות ובעמידה על כבוד חצרו במאבקי הכוח הפוליטיים בתוך העולם החרדי ומחוצה לה".

הרב אלתר דרש כי תתקיים רוטציה בין נושאי המשרות הציבוריות באגודת ישראל. בזמנו נוצר פילוג בין האשכנזים החרדיים לעדות המזרח, מה שהביא להקמת תנועת ש"ס, וכן בין המגזר החסידי למגזר החרדי ליטאי, פילוג שהוביל להקמת מפלגת דגל התורה.

לקט מחידושיו בטישים שערך כונסו בספר לב שמחה.

הרב אלתר נודע בחיבתו לתלמוד הירושלמי, ובשנת תש"ם יזם את לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי. שני מפעלים של פרשנות הירושלמי נקראו על שמו: פירושי "נטיעה של שמחה" ו"בנין של שמחה", ומפעל "דרכי שמחה", שפירושו קרוי "אור שמחה".

משפחתו

בנו היחיד, רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור הנוכחי.

בתו הראשונה, חיה ראדא, נפטרה מספר חודשים אחר לידתה, בשנת תרפ"ה (1925).

בתו השנייה, רבקה פייגא, הייתה נשואה למאיר מנדל, מחסידי גור בלונדון, והתגרשה ממנו, ואחריו נישאה לחזקיהו לב. נפטרה בי"א באב תשנ"ז (1997) והותירה בן יחיד, הרב נחמיה מַנדל, ראש כולל "בית ישראל" של חסידי גור באשדוד.

לקריאה נוספת

• בן ציון קלוגמן אור זרוע לצדיק, שלושה כרכים, ירושלים, ה'תשס"א
• מרדכי גרליץ - ברוך וידסלבסקי לבם של ישראל, שלושה כרכים ה'תשנ"ה-ה'תשס"א.

קישורים חיצוניים

• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• שמחה בונם אלטר (1898-1992), דף שער בספרייה הלאומית
• נח זבולוני, מאמרים בנושא האדמו"ר מגור - הרב שמחה בונים אלתר