משתמש:ATDoron/אשוט השני, מלך ארמניה
.jpg) | |||||
| לידה | 881 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 929 (בגיל 48 בערך) | ||||
| מדינה |
ארמניה  | ||||
| בת זוג | מריה | ||||
| |||||
אָשׁוֹט הַשֵּׁנִי, מֶלֶךְ אַרְמֶנְיָה (ארמנית: Աշոտ Բ․ Երկաթ) היה למלכה השלישי של שושלת בגראטוני אשר שלטה בארמניה בין המאה ה-9 למאה ה-11 לספירה. שלטונו היה מלא במלחמות פנימיות, מרידות, מלכים חקיינים, פלישות מאויבים חיצוניים ועוד אשר מכולם הגן אשוט על ממלכתו. הוא זכור באפיתט של יֶרְקָּט (ארמנית: Երկաթ), משמעו ברזל.[1]
שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשוט ירש את סמבט הראשון עם מותו של האחרון בשנת 914. סמבט לחם נגד פלישה לארמניה מאמיר אזרבייג'ן, יוסוף אבן אביל-סאג'. לבסוף סמבט וכוחותיו נכנעו, סמבט נלקח לאזרבייג'ן, שם עונה ונערף ראשו. יוסוף החל בתוכניתו לכבוש את ארמניה לגמרי והחל סכסוך על הצלוכה בינו לבין אשוט. בשנת 914, בעת ביקר בקונסטנטינופול, עוצרת הכס של קיסר האימפריה הביזנטית, קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס, זואי קרבונופסינה[2], הבטיח למלך הארמני את תמיכתו מול האמיר האזרי. שנה אחר כך, אשוט בראש כוח ביזנטי נע על עבר צפון נהר הפרת ואל עבר הקווקז. הכוחות המאוחדים של יוסוף ושל מתנגדי אשוט לא יכלו לעצור את כוחות הביזנטיים הקרבים. לבסוף הכוחות הביזנטיים הוכיחו את עליונותם באזור ואשוט עלה לכס הארמני.
לאחר יציאת הביזנטים מארמניה החלו מרידות חוזרות ונשנות נגד אשוט עד לשנת 920. בינתיים, האמיר יוסוף פעל למרוד בבית עבאס ולאחר שנכשל הוחלף בידי סובוק למושל ארמניה. סובוק הוכר בידי החליף העבאסי לאחר מלחמותיו בארמניה כמלכה של ארמניה ובתמורה סובוק הוכיר בחליף בתור שאהנשאה (מלך המלכים)[3]. בצורה אירונית, לאחר שצפו במצבו הרעוע של הארמנים, הביזנטים החליפו צד נגד אשוט ושלחו גנרל ממוצא ארמני בראש חיל ביזנטי לפעול לצד מתנגדי אשוט. בשנת 923, לאחר מלחמות בבית, החליף העבאסי שחרר את האמיר יוסוף נגד הארמנים[4]. לבסוף אשוט צלח והביס פעם אחר פעם את יוסוף, הערבים והאזרים שנשלחו נגדו. לבסוף כשנפטר ללא יורש, נפלה ממלכת ארמניה למאבק כוחות. הביזנטים תחת הקיסר רומאנוס הראשון לקפאנוס הפנו את תשומת ליבם נגד הערבים בסוריה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר, שם ] חסרים , , (in French) Adontz, Nicholas, "Ašot Erkat' ou de fer roi d'Arménie de 913 à 929," Annuaire de l'Institute de philologie et d'histoire orientales et slaves 3 (1935), pp. 13-35. - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים ', Runciman, Steven (1929), The Emperor Romanus Lecapenus and His Reign: A Study of Tenth-Century Byzantium. Cambridge: Cambridge University Press, pp. 129-33, 154-56. - ^ Garsoïan. "The Independent Kingdoms of Medieval Armenia," p. 160.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-ספר
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים ', Runciman. Romanus Lecapenus, p. 134.