משתמש:ATDoron/הפדרציה של רפובליקות ערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ATDoron/הפדרציה של רפובליקות ערב
اتحاد الجمهوريات العربية
דגלסמל
ממשל
משטר רפובליקה ערבית (קונפדרציה)
ראש מדינה נשיא
נשיא

חאפז אל-אסד, אנואר סאדאת,

מועמר קאדפי
שפה נפוצה ערבית
עיר בירה

דמשק, טריפולי,

קהיר
גאוגרפיה
יבשת אסיה, אפריקה
העיר הגדולה ביותר קהיר
היסטוריה
הקמה  
  • משאל העם בנושא האיחוד
  • הקמת האיחוד
  • 1 בספטמבר 1971
  • 1 בינואר 1972
  • פירוק  
    • פירוק האיחוד
  • 19 בנובמבר 1977
  • ישות קודמת

    מצרים (1952-1958)מצרים (1952-1958) רפובליקת מצרים, הרפובליקה הסוריתהרפובליקה הסורית הרפובליקה הסורית,

    לוב (1977-2011)לוב (1977-2011) לוב
    ישות יורשת

    מצריםמצרים מצרים, סוריהסוריה סוריה,

    לוב (1977-2011)לוב (1977-2011) לוב
    שטח בעבר 2,947,171 קמ"ר
    אוכלוסייה בעבר 52,703,600
    דמוגרפיה
    דת אסלאם סוני
    כלכלה
    מטבע

    פדרצית הרפובליקות הערביות (ערבית: اتحاد الجمهوريات العربية) הייתה מדינה קצרת יום בין 1972-1977 והיוותה ניסיון לאיחוד פאן-ערבי של שליטי סוריה, מצרים ולוב; חאפז אל-אסד, אנואר סאדאת ומועמר קדאפי לאיחוד מדינותיהם למדינה ערבית סוציאליסטית שתהיה הדומיננטית בין ארצות ערב ותהווה מאזן כוחות אל מול ממלכת ערב הסעודית ושאר חברות מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הערבי.

    היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

    בשנת 1969 תפסו קציני צבא ערבים לאומניים את השלטון בלוב מידי אידריס הראשון, מלך לוב. מיד ניכרה השפעתו האידיאולוגית של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר על ממשלת לוב החדשה. הממשל הוכר בצורה מיידית על ידי ממשלות ערב הלאומיות במצרים, עיראק, סודאן וסוריה. ההכרה התבטאה כאשר מצרים שלחה מומחים לסייע לממשלה הלא מנוסה של לוב. קדאפי הציג רעיונות פאן-ערבים והכריז על הצורך במדינה ערבית יחידה המשתרעת על פני צפון אפריקה והמזרח התיכון.

    בדצמבר 1969 ייסדה לוב את החזית המהפכנית הערבית עם מצרים וסודאן כצעד לקראת איחוד פוליטי, ובשנת 1970 הצהירה סוריה על כוונתה להצטרף. לאחר מותו של נאצר בנובמבר 1970, הציע יורשו, אנואר סאדאת, כי במקום מדינה מאוחדת, הם ייצרו פדרציה פוליטית. הרעיון יושם באפריל 1971 ואיפשר מיזוג בין מצרים, סוריה וסודאן, אך הוא מעולם לא יושם כאשר היחסים התפרקו בשנה שלאחר מכן עקב מהפכות.

    סאדאת נזהר יותר ויותר מהכיוון הרדיקלי של לוב, ותאריך היעד של ספטמבר 1973 ליישום הפדרציה עבר ללא כל פעולה. באוקטובר 1973 מצרים וסוריה, מבלי להתייעץ עם לוב, פתחו במתקפה מתואמת על ישראל, יוזמת את מלחמת יום הכיפורים. סאדאת הסכים לפתוח במשא ומתן עם ישראל, בבקשה להחזיר את חצי האי סיני לידי מצרים בתמורה להבטחה שהאחרונה לא תמשיך בהתקפות נוספות על מדינת ישראל.

    קדאפי כעס על היעדים מוגבלים של המלחמה והפסקת האש, והאשים את סאדאת בפחדנות, ומתוך ערעור בתוכנית הפדרציה הוא גינה אותו כבוגד בערבים. סאדאת הגיב בחשוף שהתערב מוקדם יותר באותה השנה כדי למנוע מלוב להטביע ספינת נוסעים אזרחית הנושאת תיירים יהודים בים התיכון. לאחר מכן התאפיינו היחסים בין מצרים לוב על ידי האשמות תכופות של מנהיגי המדינות אחד נגד השני, ודיונים נוספים בנוגע לאיחוד ננטשו לאחר מכן בצורה סופית.