רפובליקת מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפובליקת מצרים
جمهورية مصر
Flag of the Egyptian Revolution (1952).svg Coat of arms of Egypt (1953–1958).svg
דגל סמל
Egypt 1953(orthographic projection).svg
יבשת אפריקה
עיר בירה קהיר
הקמה
תאריך
מהפכת הקצינים החופשיים
1953
פירוק
תאריך
הקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת
1958
ישות קודמת Flag of Egypt (1922–1958).svg ממלכת מצרים
ישות יורשת Flag of Syria.svg הרפובליקה הערבית המאוחדת
Flag of Sudan (1956–1970).svg רפובליקת סודאן (1956–1969)
שליטים בולטים מוחמד נגיב
גמאל עבד אל נאצר
מטבע לירה מצרית

רפובליקת מצריםערבית: جمهورية مصر) היה שמה הרשמי של מצרים מביטול ממלכת מצרים וסודאן בשנת 1953 ועד האיחוד בין מצרים לסוריה לרפובליקה הערבית המאוחדת בשנת 1958. ההכרזה על הרפובליקה באה בעקבות מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952, אשר נבעה מחוסר הפופולריות של המלך פארוק, אשר נתפס כחלש מדי מול הבריטים, ומהאכזבה מהתבוסה המצרית במלחמת העצמאות הישראלית.

מיד עם הכרזת הרפובליקה, מוחמד נגיב הושבע כנשיא הראשון של מצרים, ושירת בתפקיד זה במשך קצת פחות משנה וחצי, בטרם אולץ להתפטר על ידי חבריו למהפכה. לאחר התפטרותו של נגיב, תפקיד הנשיא היה ריק עד בחירתו של גמאל עבד אל נאצר ב-1956.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מהפכת הקצינים החופשיים

הרוחות הלאומיות כנגד השלטון הבריטי, וההתמרמרות על התבוסה שנחלה מצרים מידי ישראל במלחמת העצמאות הובילה למהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952. התנועה הדיחה את מלך מצרים פארוק הראשון, שנשלח לגלות, והעלתה לשלטון את מוחמד נגיב כנשיא. שיטת השלטון המצרית עברה משיטה מלוכנית לשיטה רפובליקנית, אם כי נשארה לא דמוקרטית. נגיב נותר נשיא מצרים למשך זמן קצר בלבד. עד מהרה הדיח אותו גמאל עבד אל נאצר ונבחר כנשיא בבחירות בהן היה המועמד היחידי. מהפכת הקצינים החופשיים, שגרמה לשינויים נרחבים במצרים, השפיעה גם על שאר מדינות העולם הערבי.

ב-1 בינואר 1956 הכריזה סודאן על עצמאותה, והכוחות המצריים פינו את המדינה.

נאצר הוביל קו של לאומנות ערבית סוציאליסטית וקשרים חמים עם ברית המועצות (למרות השתייכות רשמית לקבוצת המדינות הבלתי מזדהות). ב-26 ביולי 1956 הכריז בתגובה על ביטול הסיוע הכספי של הבנק העולמי לבניית סכר אסואן על הלאמת תעלת סואץ על מנת להשתמש ברווחיה לבניית הסכר. בתגובה רקחו בריטניה צרפת וישראל תוכנית לפיה ישראל תתקוף את מצרים ואילו בריטניה וצרפת יכנסו לאזור כדי להפריד כביכול בין הניצים, ובכך ישתלטו על אזור התעלה. מבצע קדש החל בנחיתת צנחנים ישראלים במעבר המיתלה שבחצי האי סיני ב-29 באוקטובר, כוחות בריטניה וצרפת הצטרפו ב-1 בנובמבר, ותוך כמה ימים נכבש כל חצי האי סיני. אולם בלחץ ברית המועצות וארצות הברית נאלצו הכוחות הפולשים לסגת (ראו: נסיגת צה"ל מסיני ועזה (1956 - 1957)), והתעלה הוכרה כרכוש מצרים.

בשנת 1958 התאחדה מצרים עם סוריה ליצירת "הרפובליקה הערבית המאוחדת - רע"ם". המילה "רעם", שהייתה לה גם משמעות סמלית, לא נראתה ראויה בישראל, ובעיתונות הכתובה ובשידורי קול ישראל כונה האיחוד בשם "קע"מ" (קהילייה ערבית מאוחדת).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.