משתמש:Crocodile2020/טיוטה/אוטרנטו

אוטרנטו ( באנגלית: Otranto ) היא עיירת חוף, נמל ועיר במחוז לצ'ה (אפוליה, איטליה), באזור פורה שפעם היה מפורסם בזכות זן הסוסים שגדלו בו. היא זכתה לתואר האיטלקי שנקרא I Borghi più belli d'Italia (אנ') ("הכפרים היפים ביותר של איטליה"). ^[1]

העיירה ממוקמת בחוף המזרחי של חצי האי סלנטו. מיצר אוטרנטו, שהעיר מעניקה לו את שמה, מחבר את הים האדריאטי עם הים היוני ומפריד בין איטליה לאלבניה. הנמל קטן ויש בו מעט מסחר. ^[2]

המגדלור Faro della Palascìa, נמצא במרחק של כ- 5 קילומטרים דרומית מזרחית לאוטרנטו, מסמן את הנקודה המזרחית ביותר של חצי האי האיטלקית ("העקב" של המגף האיטלקי).

כ-50 קילומטרים דרומית לעיירה, נמצא צוק סנטה מריה די לאוקה (שנקרא כך מאז ימי קדם בגלל הצוקים הלבנים שלו, ( leukos ביוונית פירושו לבן). ^[3] זהו הקצה הדרום מזרחי של איטליה, הפרומונטוריום Iapygium או Sallentinum העתיק. המחוז בין הצוק הזה לאוטרנטו מיושב בצפיפות ופורה מאוד. ^[2]

האזור השוכן בין אוטרנטו לסנטה מריה די לאוקה הוא חלק מפארק החוף הטבעי האזורי שנקרא "קוסטה אוטרנטו - סנטה מריה די לאוקה ובוסקו די טריקאסה" המתוייר ביותר באזור אפוליה בשנת 2008. בטריטוריה זו נמצאות אטרקציות טבעיות והיסטוריות רבות כגון, Ciolo, שהוא מפרץ סלעי.

היסטוריה

אוטרנטו נבנתה על העיר היוונית העתיקה Magna Graecia Hydrus (ביוונית: Ὑδροῦς) או Hydruntum (בלטינית), הידועה גם בשם Hydrunton, Hydronton או Hydruntu. אוטרנטו הייתה עיירה ממוצא מסאפי (אילירי), אשר במלחמות פירוס וחניבעל צידדה בכוחות שלחמו נגד רומא.

בתקופה הרומית העיירה הייתה במעמד עיר. מכיוון שהנמל שלה היה הקרוב ביותר לחוף המזרחי של הים האדריאטי האיטלקי. הנמל היה חשוב יותר מברונדיסיום (ברינדיזי בהווה). תחת הקיסרים הרומאים הנמל שימש כנקודת יציאה למזרח, לכוון אפולוניה, (באלבניה הנוכחית ). ^[2]

במאה ה-8, העיירה הייתה זמן מה ברשות הדוכס ארצ'יס השני מבנבנטו (אנ').

ב-17 באוגוסט 928, העיר נכבשה ונבזזה על ידי צי פאטימי בפיקודו של סאביר אל-פאטה (صابر الفتى) ותושביה נלקחו כעבדים לצפון אפריקה. בהמשך, היא נשארה בידי קיסרי האימפריה הביזנטית והייתה בין הערים האחרונות במחוז פוליה שנכנעו לרובר גיסקאר דה אוטוויל ב-1068 ולאחר מכן הפכה לחלק מנסיכות טרנטו (אנ'). בימי הביניים ליהודים היה בית ספר במקום.

הפלישה העות'מאנית

בשנת 1480, שלח הסולטן מהמט השני צי עות'מאני לפלוש לרומא בפיקודו של גדיק אחמד פאשה (אנ'). הכוח הגיע לחופי אפוליה ב-28 ביולי 1480 והעיר נכבשה תוך שבועיים ב-11 באוגוסט 1480. כל הגברים נטבחו על ידי העות'מאנים המנצחים. מתוך 22,000 התושבים נותרו בחיים רק 10,000. כ-800 אזרחים, נערפו לאחר שסירבו להתאסלם, באותו אירוע גם הארכיבישוף סטפנו פנדינלי (אנ') נהרג. הם הוכרזו על ידי האפיפיור פרנציסקוס ב-12 במאי 2013, כ"אנוסי אוטרנטו". ^[4]

בין אוגוסט לספטמבר 1480, הממלכות האיטלקיות והאירופיות לא הצליחו לעזור למלך פרדיננדו מנאפולי ולאחר מכן גם לא הצליחו לעזור לרפובליקה של גנואה. ^[5] בשנת 1481, האפיפיור, בבהלה, קרא למסע צלב שיובל על ידי המלך פרדיננדו הראשון מנאפולי ואליו הצטרפו חיילי המלך ההונגרי מתיאס קורווינוס. העות'מאנים שלטו בעיר במשך 13 חודשים. מהמט השני מת בדרכו לכבוש את שאר איטליה. ^[6] יורשו, הסולטן באיזיט השני, הורה לתלות את הגדיק אחמד פאשה. ב-11 בספטמבר 1481, העות'מאנים נטשו את העיר.

בשנת 1537, ח'יר א-דין פאשה, המכונה "ברברוסה" ( ‏1478–1546), שהיה שודד ים, מדינאי ואדמירל עות'מאני ^[7] בשירות הסולטאן סולימאן הראשון ואביו, שפעל בים התיכון, ניסה לכבוש מחדש את אוטרנטו ואת מבצר קסטרו, אך הוא נהדף מהעיר ומשאר חלקי אפוליה.

מלחמות נפוליאון

בשנת 1804 נאלצה העיר להקים חיל מצב צרפתי שהתיישב שם כדי לצפות בתנועות הצי האנגלי. שם חיל המצב נקרא בצרפתית אוטרנטה ( Otrante ) חיל המצב הוקם על ידי אצולת הקיסרות הצרפתית הראשונה, בממלכת נפוליאון של נאפולי עבור ג'וזף פושה, שר המשטרה של נפוליאון (1809). באותה שנת 1809 נפוליאון העניק לפושה את תואר האצולה הדוכס ד'אוטרנטה (אנ') (Duc d'Otrante).

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה צי האיטלקי-צרפתי-בריטי של בעלות הברית ארגן את סגר אוטרנטו. ההסגר הימי שהטילו מדינות ההסכמה במצר אוטרנטו התפרש מברינדיזי שבאיטליה לאי קורפו שבצד האלבני של הים האדריאטי ומטרתו הייתה למנוע מהצי האוסטרו-הונגרי לצאת לים התיכון ולאיים על פעילות כוחות מדינות ההסכמה. הצי האוסטרו-הונגרי בראשות הקפטן מיקלוס הורטי תקף את ספינות הסגר הימי (13 -15 במאי 1917) בקרב טובעו מספר ספינות בריטיות וצרפתיות ( קרב מיצר אוטרנטו 1917). ^[8]

מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה הצי הבריטי פשט על מצר אוטרנטו (11-12 בנובמבר 1940) כתמרון הסחה. ^[9]

גאוגרפיה

אקלים

אוטרנטו חווה אקלים סובטרופי לח ( סיווג אקלים Köppen Cfa ) עם קיץ ארוך וחם וחורפים קצרים וקרירים.

אקלים בCrocodile2020/טיוטה/אוטרנטו
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר

אתרים מרכזיים

האתרים המרכזיים של אוטרנטו כוללים:

הקסטלו אראגונזי (טירה), שחוזקה על ידי הקיסר פרידריך השני ונבנתה מחדש על ידי אלפונסו השני מנאפולי בשנים 1485–98.
הקתדרלה של אוטרנטו, שנחנכה בשנת 1088, יצירה של הרוזן רוג'ר הראשון שעוטרה מאוחר יותר (בערך 1163), על ידי הבישוף ג'ונתס, ברצפת פסיפס, עם ייצוגים הכוללים נושאים מהברית הישנה ואחרים. ^[2] הספרייה שלה נקנתה כמעט כולה על ידי בסריון (אנ').
כנסיית סן פייטרו, עם ציורי קיר ביזנטיים.
הקטקומבות של טורה פינטה .
Idro, נהר קטן שממנו נגזר השם אוטרנטו.

תרבות

אוטרנטו מהווה תמונת רקע לספרו של הוראס וולפול " טירת אוטרנטו", שבדרך כלל נחשב לרומן ההגותי הראשון. וולפול בחרה את העיירה על בסיס מפה של ממלכת נאפולי משום שהשם "נשמע טוב"; היא לא הייתה מודעת לכך שבאוטרנטו הייתה טירה עד 1786. ^[10]

אוטרנטו מוזכר גם ברומן "גברת התכריכים" של בראם סטוקר.

יחסים בינלאומיים

ערים תאומות - ערים אחיות

לאוטרנטו יש הסכם שיתוף פעולה במסגרת ערים תאומותם עם:

Sarandë, Albania

ראו גם

קישורים חיצוניים

Media related to Otranto at Wikimedia Commons
Otranto travel guide from Wikivoyage
archdiocsan website (in Italian)
Adrian Fletcher's Paradoxplace – Otranto Cathedral Mosaics Photo Page
Otrano Video in English

הערות שוליים

^ kootj, Puglia, I Borghi più Belli d'Italia, ‏2017-01-10 (ב־)
^ ¹ ² ³ ⁴ Ashby 1911.
^ Nicolaos Lorentis: Lexicon ton archaion kyrion onomaton tis mythologias, istorias kai geographias. "Λευκά, τα, Leuca. Πόλις της Καλαβρίας χωρας έν τή Κάτω Ιταλία, τανύν S. Maria di Leuca. Leucá, town of Calabria in southern Italy, present-day Santa Maria di Leuca", Vienna 1837, page 179
^ "Pope canonises 800 Italian Ottoman victims of Otranto". BBC. 12 במאי 2013. נבדק ב-12 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
^ G. Conte, Una flotta siciliana ad Otranto (1480), in "Archivio Storico Pugliese", a. LXVII, 2014
^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2012. נבדק ב-11 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
^ Barbarossa | Meaning, Biography, Pirate, & History | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-06-29 (באנגלית)
^ Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Paul G. Halpern, The Battle of the Otranto Straits (controlling the Gateway to the Adriatic in WWI) (Bloomington, I.U.P. 2004).
^ Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7, Thomas P. Lowry, The Attack on Taranto (Stackpoole Books paperbacks, 2000)
^ Walpole, Horace; Clery, E.J. (2008). Lewis, W.S. (ed.). The Castle of Otranto (Oxford World's Classics ed.). Oxford: Oxford University Press. p. 117. ISBN 9780199537211., Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7

[1] tj, Puglia, I Borghi più Belli d'Italia, ‏2017-01-10 (ב־)

[FOOTNOTEAshby1911-2] ¹ ² ³ ⁴ Ashby 1911.

[3] Nicolaos Lorentis: Lexicon ton archaion kyrion onomaton tis mythologias, istorias kai geographias. "Λευκά, τα, Leuca. Πόλις της Καλαβρίας χωρας έν τή Κάτω Ιταλία, τανύν S. Maria di Leuca. Leucá, town of Calabria in southern Italy, present-day Santa Maria di Leuca", Vienna 1837, page 179

[4] "Pope canonises 800 Italian Ottoman victims of Otranto". BBC. 12 במאי 2013. נבדק ב-12 במאי 2013. {{cite news}}: (עזרה)

[5] G. Conte, Una flotta siciliana ad Otranto (1480), in "Archivio Storico Pugliese", a. LXVII, 2014

[6] "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2012. נבדק ב-11 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)

[7] Barbarossa | Meaning, Biography, Pirate, & History | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-06-29 (באנגלית)

[8] Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Paul G. Halpern, The Battle of the Otranto Straits (controlling the Gateway to the Adriatic in WWI) (Bloomington, I.U.P. 2004).

[9] Carlo Stasi, Otranto e l'Inghilterra (episodi bellici in Puglia e nel Salento), in Note di Storia e Cultura Salentina, anno XV, pp. 127–159, (Argo, Lecce, 2003), Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7, Thomas P. Lowry, The Attack on Taranto (Stackpoole Books paperbacks, 2000)

[10] Walpole, Horace; Clery, E.J. (2008). Lewis, W.S. (ed.). The Castle of Otranto (Oxford World's Classics ed.). Oxford: Oxford University Press. p. 117. ISBN 9780199537211., Carlo Stasi, Otranto nel Mondo. Dal "Castello" di Walpole al "Barone" di Voltaire (Editrice Salentina, Galatina 2018) מסת"ב 978-88-31964-06-7

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]