אדם זרטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם זרטל
זרטל, 2005
זרטל, 2005
זרטל, 2005
לידה 3 בדצמבר 1936
חדרה, פלשתינה (א"י)
פטירה 18 באוקטובר 2015 (בגיל 78)
תל אביב-יפו, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Adam Zylbertal עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אמרי זרטל עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות בהר עיבל, סקר הר מנשה ואל-אחוואט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אדם זרטל מימין בביקור בחפירות בתל אסור אוקטובר 2010
מראה פנימי של הנוראגה בארוביו
קברו של אדם זרטל בבית הקברות בעין שמר

אדם זֶרטָל (3 בדצמבר 193618 באוקטובר 2015) היה ארכאולוג, פרופסור לארכאולוגיה של ארץ ישראל והמזרח הקדום באוניברסיטת חיפה, וראש החוג לשעבר. מרצה במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, והוביל במשך שנים רבות את סקר הר מנשה. התפרסם בציבור הרחב בעקבות גילוי מזבח הר עיבל. בנוסף גילה זרטל והגדיר אתרי כף רגל בבקעת הירדן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרטל הוא בן קיבוץ עין שמר, בנו של משה (מְיֶיטֶק) זרטל (זילברטל), ממנהיגי "השומר הצעיר" בוורשה ובארץ ישראל, מבקר ספרות, עיתונאי ועורך.

למד כלכלה וחקלאות מטעם הקיבוץ, ומילא בו תפקידים מרכזיים. בשנת 1963 היה ראש קבוצת החטיבה הצעירה בקיבוץ[1] ובשנת 1966 היה מרכז המשק[2]. בשנות ה-60, הוא כתב סיפורים ותסריטים לסרטים[3] שפורסמו בעל המשמר[4][5][6] ובאמות[7]. בינואר 1969 זכה סיפור שלו לציון לשבח בתחרות סיפורים של פרס קשת[8]. בשנת 1969 יצא לאור קובץ של סיפוריו בהוצאת הקיבוץ הארצי. בתחילת 1972 הוא קיבל מענק יצירה מהמדור לתיאטרון ולספרות[9]. בשנת 1979 יצא לאור ספר "השנים" של וירג'יניה וולף בעברית, בתרגומו של זרטל[10].

השתתף בשיחות העדות, לאחר מלחמת ששת הימים, שכונסו בקובץ "שיח לוחמים".

לפני מלחמת יום הכיפורים שהה בשליחות באפריקה, חזר לישראל וסייע בניהול צליחת תעלת סואץ במבצע אבירי לב. נפצע כקצין הנדסה בכיר על הגשרים מפגז מצרי. פציעתו הייתה קשה והוא שהה כשנה בבית חולים. לאחר שחרורו מבית החולים החל ללמוד ארכאולוגיה. במסגרת לימודיו ביצע החל משנת 1978 ולמשך מעל 11 שנים, את סקר הר מנשה[11][12] כשהוא מהלך על קביים. לימים הגדיר את הסקר הזה כ"שיקום שלי"[13]. בשנים 1980–1982 חפר יחד עם אנשי קיבוצו, עין שמר, בח'ירבת אל-חמאם בשומרון, אותו גילה בסקר וזיהה עם נרבתא[14][15]. בשנים 1982–1983 חפר את מזבח הר עיבל[16]. סיים את הדוקטורט בבית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב. עבודתו הייתה בנושא "ההתנחלות הישראלית בהר מנשה", בהדרכת הפרופסורים משה כוכבי ונדב נאמן והיא אושרה בשנת 1987.

זרטל ביצע סקר ארכאולוגי שני בהר אפרים. הוא חפר בלכיש עם דוד אוסישקין, באל-אחוואט שבנחל עירון (1992-1995) ובתל אסור (2001-2003).

אחותו הצעירה היא הסופרת והחוקרת עדית זרטל. בנו אמרי זרטל הוא מעצב גרפי ומעצב עטיפות ספרים.

בשנת 2008 יצא לכבודו הספר "בהר ובשפלה", הוצאת אריאל. הספר בפורמט אלבומי כולל מאמרים ומחקרים על ארץ ישראל, והוא יצא לכבוד 30 שנה לסקר הר מנשה[17].

נקבר עם קביו.

מזבח הר עיבל - מזבח יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מזבח הר עיבל

זרטל התפרסם בציבור הרחב בעקבות חפירת האתר בהר עיבל, בו זיהה מזבח ישראלי. על פי פרשנותו, זהו המזבח סביבו נערך טקס הברית המוזכר בספר יהושע ולכן הוא כינה את המזבח הזה - מזבח יהושע. בראשית החפירות, עם חשיפת אבני המזבח הראשונות, הוא עצמו לא האמין בהיתכנות שימורן והקשר שלהן לסיפור המקראי[18], ולדבריו "נלחמתי נגד הרעיון שזה יכול להיות מזבח". אך ככל שהתרבו העובדות והממצאים התואמים את הכתובים, הכריע כי אכן זהו המזבח המוזכר במקרא. בין הממצאים בשטח שהביאו להכרעה זו היו מציאת כבש מאבנים לא מסותתות בהתאמה להוראות המקרא[19], ובצדו קירות המתאימות להוראות העלייה למזבח המפורטות במשנה, ובעיקר שכבת אפר גדולה של עצמות חרוכות שנמצאה מתחת לריצוף. האפר נלקח לבדיקת פחמן 14 ותיארוכו התאים לעיתוי בניית המזבח (1200 שנים לפני הספירה). עוד נמצא בבדיקות המעבדה כי האפר הורכב מבעלי חיים כשרים זכרים צעירים, בהלימה להוראות הנוגעות לקורבנות בספר ויקרא. בשונה מאתרי פולחן אחרים, לא נמצאו בו כל עצמות חזיר או עצמות לא כשרות אחרות. יחד עם הזואו-ארכאולוגית ד"ר ליאורה הורביץ, הגיע למסקנה כי לא ניתן לברוח מהשוואה לתורה, בשל ההתאמה המדויקת לדיני הקרבנות[20].

עם השלמת החפירות הציע שהר עיבל הוא אכן הר הקללה, אלא שהר הברכה הוא הר כביר שממזרח לו, ולא הר גריזים של היום, בו יושבים השומרונים. את קורות התגלית והתייחסות הממסד האקדמי אליו סיכם זרטל בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל".

בהרצאה בשדמה שנשא ב-2013[21] אמר כי הטקסט התנ"כי נמצא תחת מתקפה חריפה של האקדמיה בארץ ובעולם, הטוענת שאין גרעין היסטורי בכל ראשית ישראל שכן אין לו כל הוכחות ארכאולוגיות, אך ממצאי הר עיבל מוכיחים את אירועי התנ"ך החל ממעמד הר סיני לפחות. לדבריו יש הבדל מהותי בין הטקסט התנ"כי המעביר את מסריו דרך סיפורים אנושיים ללא כחל ושרק ומבלי להסתיר חולשות אנושיות ואת חטאי גיבוריו, לבין קובצי חוקים וטקסטים קדומים של עמים אחרים שאינם מזכירים זאת. עוד הוסיף ואמר כי הממצאים בשטח שמתאימים באופן כה הדוק לטקסט המקראי, ובעיקר מדגם עצמות כה ייחודי כמו שמצא בחפירות מזבח הר עיבל (היעדר עצמות לא כשרות ומציאת רק חיות קרבן כשרות, שכולן זכרים צעירים) מוכיחים את הנכתב במקרא, ושומטים את הקרקע מתחת לתאוריות שגרסו עד אז כי האמונה באל אחד התחילה רק בימי בית ראשון.

לדבריו, סקר הר מנשה שביצע במשך 35 שנה וייצר מפה ארכאולוגית של מרחב השומרון ובקעת הירדן מוכיח את כניסת בני ישראל לארץ[22]. הסקר התפרס על השטח שמבית שאן ועמק יזרעאל ועד ים המלח, על פני 2500 קמ"ר. עבודת המיפוי התבצעה בעזרת כלי מדידה, ובמהלכו נמצאו 1300 אתרים שלא היו ידועים עד אז. המיפוי העלה כי מספר האתרים מן התקופה הכנענית המאוחרת - ערב כניסת בני ישראל לארץ, עומד על שמונה בלבד, ואך 50 שנה קדימה, באותו תא שטח בו היו שמונה אתרים כנעניים בלבד נמצאו כ-300 אתרים ישראלים (משנת 1200 לפני הספירה והלאה). מדובר בקפיצה של למעלה מ-1000 אחוזים, אשר מבחינה סוציולוגית אין לה היתכנות כתוצאה מגידול אורגני אלא אך ורק מגידול של אוכלוסייה הבאה מבחוץ. זרטל הסביר כי הדבר תואם את תיאור התנ"ך את כניסת בני ישראל לכאן מנדודי המדבר. זאת בניגוד לתפיסת "המוצא הפנימי" שרווחה באקדמיה ולפיה מוצא בני ישראל מהעם הכנעני[22].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענתו לגבי מזבח יהושע זכתה להתנגדות מצד מספר ארכאולוגים, בין השאר משום שהיא מנוגדת לטענות של גישת ביקורת המקרא באשר לתאריך חיבורו של ספר דברים ולמידת מהימנותו ההיסטורית. כך, למשל, ישראל פינקלשטיין התנגד לשחזור האתר ולייחוסו ליהושע. היו שטענו כי המזבח שייך לאחד מעממי כנען. בתגובה אמר זרטל כי אכן קשה לאנשי האקדמיה לקבל את העובדות בשטח אשר סותרות את תפיסתם כי מעמד הר סיני וסיפור הכניסה לארץ הם לא יותר ממיתוס, אך כל המתנגדים לא הגיעו בעצמם לראות בעיניהם את הממצאים בשטח[23]וכי העובדות בשטח מוכיחות באופן חד משמעי את סיפור המזבח המקראי. מאידך, גם תומכי גישתו העלו טענות כנגדו, בהקשר אחר. זרטל "הזיז" את הר גריזים ממקומו הנוכחי הידוע, להר כביר הסמוך, משום שלדעתו כתוב במקרא שבני ישראל בהנהגת יהושע ראו מהר עיבל את הר גריזים, דבר בלתי אפשרי גאוגרפית ממקום המזבח. זאב ח' ארליך סבור, כי אין כל צורך "להזיז" את הר גריזים ממקומו, כפי שזרטל עושה. עיון בפסוקי ספר יהושע יראה כי לא אמור להיות כל קשר בין מיקומו של המזבח בהר עיבל לבין הר גריזים. קשר העין בין ההרים הללו היה רק בעת הקראת הברכות והקללות, שכאמור, לא היו בהכרח באזור המזבח, אלא באזור אחר בהר, הצופה על הר גריזים[24].

אתר "אל-אחוואט" וההשערות סביבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סקר הר מנשה הגיע זרטל בין השאר לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות", או "החצרות" בעגה מקומית.

לדעת זרטל מדובר בחרושת הגויים, האתר המקראי המוכר לנו מספר שופטים בקשר למלחמת ברק בן אבינועם בסיסרא, שר הצבא של יבין מלך כנען אשר מלך בחצור (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים וחומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הירבו באכילת דגים[25]. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקבילות בארץ, מלבד ארבעה אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם קבוצות מאוניברסיטת קליארי בסרדיניה[26], והסתבר כי כ-7,000 אתרים דומים המכונים נוראגיםסרדו עתיקה - "ערימת אבנים") נמצאו באי סרדיניה שבאיטליה. המבנים נראים כערימות אבנים בעלות כיפות שטוחות, והחוקרים משערים כי היו אלה מקומות מגורים של משפחה אחת או יחידת לוחמים. גם בסרדיניה נמצאו מבני-כיפות כמו באתר "אל-אחוואט" וכן מסדרונות צרים אל חדרי המגורים.

אדם זרטל הוסיף בנושא זה:

"כבר אולברייט העלה את ההשערה שגויי הים ישבו באזורים של צפון השרון, ובראשם עמד הגנרל סיסרא. הקשר של סיסרא לגויי הים נזכר על ידי חוקרים רבים, ואנו סבורים כי אפשר – על פי דמיון השם - שמוצאו מהעיר סאסארי, העיר השנייה בגדלה בסרדיניה. הדבר מקרב אותנו להסבר חדש לקרב בין הכנענים לישראלים, הנזכר בשופטים ד-ה (שירת דבורה). האפשרות שבראש הקואליציה עמד מצביא שרדני (השבט מסרדיניה) הועלתה כבר בעבר, ובחינה גאוגרפית-פוליטית של הקרב מורה כי תמציתו הייתה השליטה בעמק יזרעאל, צומת דרכים וחוליית הקשר בין השומרון לגליל, שני המוקדים של ההתנחלות הישראלית בתחילת תקופת הברזל."[27]

תמיכה בהשערה מובאת גם במאמרו של אריה בורנשטיין מאוניברסיטת בר-אילן. מקור שמו של סיסרא היה מהמילה "סרא" בסרדינית עתיקה = קצין, והוא נקרא על ידי יבין להילחם בישראל, שכן יהושע חיסל את הכוח הצבאי הכנעני בחצור.[28]

זאב ארליך מוסיף תמיכה להשערה משמות האתרים. אתרים רבים בסרדיניה מתחילים באותיות: "סא", "סי", "סיסי". יעל אשת חבר הקיני מגישה לסיסרא "ספל אדירים". ובשירת דבורה נכתב: " שריד לאדירים עם" (שופטים ה יג). ייתכן כי זהו רמז לגויי הים מסרדיניה בני ה"שרדנה".

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר אחיה כהן-תבור מציג את הספר סקר הר מנשה בתחילת טיול במעלה הסרטבה

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדם זרטל בוויקישיתוף

ראיונות וכתבות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב שובל, נוסעי הסנפירית: הגרוע ביותר היה שאנשי הצוות הסתגרו בתאם ולא מסרו הסברים, על המשמר, 28 ביולי 1963
  2. ^ מפעל אזורי לטיהור מי שופכין נחנך בעין שמר, על המשמר, 15 ביוני 1966
  3. ^ הופיע גליון 72 של "הדים" רבעון הקיבוץ הארצי, על המשמר, 17 בינואר 1963
  4. ^ אדם זרטל, יום אחד במדבר, על המשמר, 4 באוגוסט 1961
  5. ^ אדם זרטל, עפר דרכייך, ארצי, על המשמר, 30 באפריל 1968
  6. ^ אדם זרטל, טבלת הישימון, על המשמר, 28 במרץ 1969
  7. ^ אמות, למרחב, 14 באוגוסט 1964
  8. ^ פרס "קשת" לשבתאי יעקב, מעריב, 24 בינואר 1969
  9. ^ מענקים למחזאים וסופרים, דבר, 10 בפברואר 1972
  10. ^ השנים הטובות והשנים הרעות, מעריב, 2 בנובמבר 1979
  11. ^ צבי אילן, יושבי הארץ מני קדם, דבר, 2 ביוני 1980
  12. ^ ראובן בן צבי, אבר־מין זכרי נימול נתגלה בחפירות קדום בשומרון, מעריב, 18 בספטמבר 1989
  13. ^ הרצאה בשדמה
  14. ^ חברי עין שמר חפרו בנרבתא, דבר, 20 באוקטובר 1980
  15. ^ צבי אילן, נרבתא, פרשת גילויה של עיר עלומה, דבר, 23 בינואר 1981
    שאול הון, תעלומת הפרק החסר, מעריב, 13 באוקטובר 1982
  16. ^ דבי הירשמן, הזבח והרווח, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
  17. ^ בהר ובשפלה ובערבה, בהוצאת אריאל
  18. ^ הרצאה בשדמה, ‏2013
  19. ^ שמות כ' כ"א, ספר שמות
  20. ^ פרופ' אדם זרטל, הרצאה בשדמה, ‏2013
  21. ^ הרצאה בשדמה 2013
  22. ^ 1 2 שישי בשדמה עם אדם זרטל, ‏2013
  23. ^ הרצאה ב-2013
  24. ^ זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?, מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון
  25. ^ דבר שמעיד על מוצאם, שכן האתר אינו שוכן על שפת הים
  26. ^ אדם זרטל - בראשית ישראל - עם נולד - עמותה סקר שומרון ומזבח הר עיבל
  27. ^ אתר עם נולד
  28. ^ דרך הים, "אבן העזר", אפק