משתמש:Danny-w/חרטה על חזרה בתשובה

חזרה מאורח חיים של חזרה בתשובה נצפתה באנשים ממגוון רקעים חברתיים וגילאים; הן באנשים שהחלו בתהליך חזרה בתשובה בבגרותם, והן באנשים שהחלו בתהליך בגיל ההתבגרות.

מחקר

המחקר על התופעה מועט ושכיחותה משתנה ואינה ברורה. עם זאת, מדובר בתופעה נפוצה. בסרט התיעודי "בחברה החרדית יש הרבה חסד, אבל אין רחמים", לדוגמה, נטען כי ברוב משפחות החוזרים בתשובה, יש חרטה על עצם החזרה בתשובה אצל לפחות אחד מתוך הילדים.

רקע - תהליך החזרה בתשובה

החוזר בתשובה לחיים דתיים חווה שינוי קיצוני במערכת המושגים שבתוכה הוא חי, כפי שזו באה לידי ביטוי בהלכות חייו, דפוסי התנהגותו, דרכי החשיבה שלו, הופעתו ודיבורו. האדם דוחה זהות אחת שלו, ויוצר לעצמו זהות אחרת. רבים מהחוזרים בתשובה מפחיתים את עיסוקיהם הקודמים, או מפסיקים לחלוטין את עיסוקם הקודם, תוך שהם מקדישים זמן ניכר ללימוד תורה. הפסקת העבודה מביאה לעתים לירידה ברמת החיים מבחינת צריכה כלכלית, גם אם בשלב ראשון הם מדווחים כי חייהם החדשים הפכו מלאי משמעות וסיפוק בהשוואה לחייהם טרם החזרה בתשובה.

הסביבה החילונית

תהליך החזרה בתשובה (כמו לחלופין תהליך של יציאה בשאלה) יוצר לעיתים קרעים במשפחת החוזר בתשובה, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג, או בן או בת חוזרים בתשובה, כאשר אחרים במשפחתם אינם מעוניינים ללכת בדרכם. במקרים של חזרה בתשובה של בן זוג, עשוי העימות להגיע עד כדי גירושין בין בני זוג ומאבק על אופי חינוך הילדים אחרי הגירושין. במקרים של חזרת בן או בת בתשובה, נוצר לעיתים נתק בין הילד והוריו. לעיתים ביוזמת ההורים, שמבחינתם הילד "חצה את הקווים". בני משפחה שונים מדווחים על הקושי הרב בשינוי הקשר החוזר בתשובה. החל בקושי להזמינו לאכול בבית כאשר המשפחה המורחבת אינה שומרת כשרות, או בהליכה למסעדות אהובות על המשפחה, שכיום לא ניתן ללכת אליהן בגלל בעיות כשרות, בקושי לצאת לסרט בסוף השבוע כמו בעבר בגלל שמירת השבת, ועוד.

השתלבות בחברה החרדית

על אף הרטוריקה היהודית הדתית המחשיבה את החוזרים בתשובה, היחס של החברה החרדית האשכנזית (בניגוד לחברה החרדית ספרדית ולחברה הדתית-לאומית) הוא אמביוולנטי. מחד החברה החרדית מתגאה בחוזרים בתשובה, מאידך לא תמיד תקבל אותם כשווים. הסיבה לכך, בדרך כלל, היא כי החוזר בתשובה מגיע מרקע שונה, מושגים ומנטליות אחרים, ותהליך הכרת מושגי החברה החרדית שהיא סגורה ובעלת קודים משלה עלול לארוך שנים רבות. לעיתים החוזרים בתשובה מגיעים ממשפחות קשות יום, ללא אפשרות להתפתח כלכלית או מקצועית, ואולי אף בעלי רקע פלילי ומתנחמים בחזרה בתשובה כעולם המספק להם חיי שלווה, אופציות קידום והתנתקות מהעולם הקודם בו חיו.

בתחום השידוכים, למשל, ניתן לראות אמביוולנטיות זו. לא תמיד ירצו משפחות חרדיות "שורשיות" להשתדך עם ילדי חוזרים בתשובה וקל וחומר עם בעלי תשובה ממש. אחת הסיבות היא כאמור, רקע שונה ומנטליות אחרת, קרובי המשפחה החילוניים של החוזר בתשובה, לעיתים מתוך חשש לגירושים בעתיד, לאור ההיסטוריה החילונית של החוזר בתשובה. נוסף לכך, לא ידוע תמיד על שורשיו של החוזר בתשובה (דבר הנוגע לנישואים אסורים, יהדות וכדומה). בנוגע לבעלי תשובה יש חשש שבעל התשובה גם יחזור בו וישוב לאורח חייו החילוני, דבר שאינו מקובל או קביל באוכלוסיות אלו ועלול לפגוע בעתיד הילדים. ככלל, מעטים הם בעלי התשובה המשתדכים עם חרדים ותופעה זו נובעת בדרך כלל מרצון הדדי של שני הצדדים.

למרות הניסיונות, פערי המנטליות עמדו לעיתים בעוכרי החוזרים בתשובה. לעיתים קרה שמשפחות של חוזרים בתשובה, שניסו להשתלב בקהילות החרדיות ,לא הפנימו את קודי ההתנהגות החרדים, דבר שגרם חיכוך בינם לבין הקהילה. בנוסף לכך, העובדה שחלק מהחוזרים בתשובה שמרו על קשר עם ידידים מהעבר ועם קרובי משפחה לא דתיים חשפה אותם ואת ילדיהם להשפעות זרות. בנוסף לכך, היו טענות מצד חוזרים בתשובה כי מפלים אותם בקבלה למוסדות חינוך בשידוכים ולעיתים אף בקבלה לערים חרדיות.

תהליך החרטה

ישנם מקרים, אם כי יתכן שמספרם קטן, בהם מגלים החוזרים בתשובה חרטה על התהליך שחזרו. לעתים קורה הדבר לאחר צפייה מצידם שעם החזרה בתשובה ישתפר מצבם בתחום הזוגי או האישי, והדבר לא קרה. לעתים, עם חלוף הזמן, חלפה תחושת הרוחניות, ובמקומה ניכרת יותר תחושת המחסור הכלכלי, והניתוק מהחברים והמשפחה. במקרים אחרים, משפיעה ההידרדרות במצב כלכלי, שבה עשויים החוזרים בתשובה, בעיקר אם הפסיקו לעבוד. באותם מקרים הם עשויים לעבור מרמת חיים של מעמד הביניים לחיים בעוני ובמצוקה כלכלית. מבחינה חברתית, נמצאים החוזרים בתשובה בתחתית המדרג החברתי, בקהילות חרדיות. ילדיהם אינם מועמדים אידאליים לשידוכין, וההתרועעות איתם אינה בהכרח מקובלת על כל אחד.

גם מבחינה חברתית, ההתנתקות ממעגל החברים הקודם, ולעתים גם ההתנתקות מהמשפחה הקרובה, עשויה להשפיע בסופו של התהליך, ולהביא לחרטה על עצם החזרה בתשובה.

במידה רבה, דומה תהליך החרטה על חזרה בתשובה, לתהליך של יציאה בשאלה.

סיבות לחרטה על חזרה בתשובה

הפסקת האמונה היהודית

כאשר האדם שבחר בחזרה בתשובה, בגלל מאפיינים שנראו בעיניו מושכים, מגיע למסקנה שאין אלוהות, או שהפרשנות היהודית לרעיון האלוהות שגויה, או שאלוהי היהדות אינו מחייב את שמירת המצוות הכתובות בתורה במתכונתן, הוא עשוי להפסיק לקיים את המצוות או חלקן, כצו אלוהי או בכלל.

סיבות אמוניות-מוסריות

המתחרטים על חזרה בתשובה, בדומה ליוצאים בשאלה רבים, מדווחים שהספק באמונתם התעורר כאשר נתקלו בדבר מה שלא תאם את אמונתם הדתית, כגון הלכה שנתפסה בעינייהם כבלתי מוסרית או טקסט בתורה או בתלמוד שנתפס בעינייהם כנוגד את ההגיון. הדבר פגע באמונתם באמיתות הדת וכתבי הקודש שלה ושימש טריגר לבחינה ביקורתית של היבטים נוספים בהם.

לעיתים, אדם הסובר שהדתיים פחות מוסריים מהחילוניים יכול לנטוש את הדת מתוך הנחה שכשל במאמינים הוא כשל באמונה. שופט בית המשפט העליון חיים כהן ציין את היתקלותו בהתנהגות לא ראויה אצל דתיים כדבר שזירז את עזיבתו את הדת. פן אחר של אותו מטבע הוא התרשמות לטובה מהחברה החילונית, באופן שסותר את ההנחה המוקדמת של מאמינים מסוימים, המקשרת בין חילוניות להיעדר מוסריות.

דתיים אשר הפסיקו להאמין מפתחים תחושת דיסוננס קוגניטיבי בין תודעתם להתנהגותם, והיא זו המובילה אותם לזנוח את הדת. במילים אחרות, כאשר בתודעתם הם מפסיקים לשים מבטחם באמונות הדת הבסיסיות, ציות לדת נתפס בעיניהם כצביעות וכעיכוב ביטוי העצמי, שמסב להם סבל רב.

משיכה לאורח החיים החילוני והכמיהה לעצמאות

האדם הדתי מוקף באיסורים ובחובות הלכתיים המחייבים אותו בכל אשר יפנה, עשוי לראות באורח החיים החילוני אלטרנטיבה אשר אינה כובלת אותו לחובות ולאיסורים רבים - בנוסף, השתחררות מהקהילה הדתית והחרדית, דבר המאפשר ליוצא וליוצאת בשאלה להשתלב בכלכלה ובתעסוקה, מעבר ללימודי התורה התמידיים וגידול הילדים שהחברה החרדית והדתית מחייבת אותם לכך. לא מעט יוצאים בשאלה מדווחים שעזבו את הדת כי חשו שהיא פוגעת בעצמאותם ובחירותם הבסיסית. לתפיסתם, הדת דורשת ציות מוחלט, שוללת את תחושת ה"אני" והרצון האישי, ואינה מאפשרת חקירה חופשית וביטוי אישיות. בהקשר זה מוזכרים גם האיסורים וההגבלות בנוגע למין ומיניות, אשר לעיתים אינם עומדים בקנה אחד עם צרכיו ורצונותיו הטבעיים והבסיסיים של הפרט.

כאשר פרט בחברה הדתית חש שאין תכלית לאיסורים המוטלים עליו או שאינו מעוניין או יכול לעמוד עוד במצופה ממנו בחברתו, הוא לעיתים עוזב את קהילתו ומהגר לסביבה חופשית יותר. הוא עשוי להתערות בקרב החילוניים ולאבד את מנהגי הדת, אך לעיתים אין אמונתו מתערערת ורק בחירותיו משתחררות מהשפעת הסמכות הדתית. ישנם הטוענים שבקרב אנשים המצהירים על נטייה מינית שונה, דוגמת הומוסקסואלים ולסביות, יש אחוזי יציאה בשאלה גדולים יותר מאשר בקרב הטרוסקסואלים, בגלל האיסור המוחלט בתורה על משכב זכור. עם זאת, קיימות כיום קבוצות של הומוסקסואלים ולסביות דתיים המשלבים בין הנטייה המינית ואורח החיים הדתי, או לפחות, עמדות ומנהגים המקובלים בציבור הדתי הכללי, כמו למשל ההתארגנויות "בת קול", חברותא והו"ד.

חזרה בתשובה מסיבות שאינן אמוניות

בעקבות חשיפה לתרבויות רוחניות שונות, לדוגמה במסע להודו, יש הנחשפים ליופי לכאורה שברוחניות והיעדר החומריות. ההלם התרבותי בהודו, הרגשת הזרות, החברה ההודית המגובשת באמונתה, הצורך בשייכות, ובתי חב"ד החמימים והמזמינים, כל אלה עשויים לשלוח צעירים החשים אבודים, היישר לחיק היהדות המוכר והקורץ להם. במקרים מסוג זה, כאשר לא עומדת מאחורי החזרה בתשובה מסכת אמונית משמעותית, וכאשר קיימים קשיים נוספים, עשוי החוזר בתשובה להתחרט לאחר מעשה.

טראומה והיעדר קהילה תומכת

אלימות קשה, התעללות מינית, אונס והתעללות פסיכולוגית שאדם עבר מצד רב או אדם אחר שהוא מזהה עם מסגרת דתית, עלולה לגרום טראומה ולהוביל את הקורבן לייחס לדתו של המתעלל את האשמה להתעללות, ובעקבות כך לזנוח אותה ואף לפתח שנאה לה ולמאמיניה. גם התעללות מצד הקהילה כלפי חוזרים בתשובה, התייחסות מזלזלת או לא שיוויונית כלפיהם, לאורך זמן, עשויה לגרום לחרטה.

סיבות אישיות וחברתיות

במקרים מסוימים, נוטשים החוזרים בתשובה את החברה החרדית או הדתית מסיבות חברתיות או אישיות, ולא בגלל אופיה של החברה עצמה. לעיתים חשים יוצאים בשאלה כי שינוי באורח החיים יהווה מעין קרש הצלה או פתרון לבעיות אישיות וחברתיות מסוימות. יש מקרים בהם ההתחזקות הדתית מונעת ממניע רגשי, ומהווה פיצוי רגשי לסיבות אישיות, כגון אבל כבד ומשברים. תהליך כזה עשוי להביא את האדם לחזרה בתשובה מהירה ומיידית, ובעקבותיה עשיה להופיע חרטה.

משבר ושיקום

ההצטרפות לחברה חרדית, תוך ניתוק קשרים חברתיים והתנתקות מאורח החיים הקודם, עשוי להביא את החוזר בתשובה למצב של מצוקה נפשית. במקרים של נשים החוזרות בתשובה, עשויה להצטרף גם מצוקה עקב שינוי הסטטוס החברתי, לסטטוס של היעדר שיוויון מובנה. אישה בחברה החרדית מוגבלת הן בלבושה, הן במקומות בהם מותר לה לשהות ובחברה עמה מותר לה לשהות, והן בהתנהגותה. לדוגמה, אישה חרדית מתבקשת שלא לשבת בקדמת האוטובוס, אינה רשאית לשיר להנאתה בחברה מעורבת, ומצופה ממנה להתחתן וללדת ילדים כלחץ חברתי. כל אלה עשויים להביא למצוקה רגשית מתמשכת. קושי דומה קיים כאשר מדובר בהומואים שחזרו בתשובה. לעתים במקביל לטיפול המרה לא מוצלח שגרם להם למצוקה רגשית קשה, ולעתים מאחר שהחזרה בתשובה חייבה אותם להיכנס לארון ולחיות באופן שקרי השונה מזהותם המקורית, דבר העשוי לגרום למצוקה.

עצם ההחלטה להתחרט מהחזרה בתשובה, היא החלטה שאינה פשוטה, המעמידה את האדם בפני ביקורת משני הקצוות. במקרים שונים מדובר בתהליך, שבתחילתו, החוזר בתשובה ממשיך לקיים מצוות, אך בסתר ליבו חש בפקפוק הולך וגדל. תקופה זו דומה לעתים לתקופה המקבילה אצל יוצאים בשאלה, בה חדלים להאמין אך עדיין שומרים על אורח חיים חרדי. . בהמשך אוזרים המתחרטים אומץ ועוזבים את הקהילה החדשה בה החלו לחיות. תהליך זה של התנתקות מהקהילה המוכרת, תוך סיכון שיהוו מושא ללעג מסביבתם, עלול להקשות אף יותר על התהליך. ממדי התופעה לא נחקרו במידה מספקת.