משתמש:DascyllusM/פואבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פואבי
𒅤𒀜
המלכה פואבי עם משרתים, על חותם צילינדר עשוי לפיס שנמצא בקבר המלכותי באור
המלכה פואבי עם משרתים, על חותם צילינדר עשוי לפיס שנמצא בקבר המלכותי באור
מקום קבורה אור (עיר)
השושלת הראשונה של אור
תואר מלכת אור
2600 לפניה"ס

תוכנית הקבר PG 800, שצוירה על ידי הארכיאולוגית קתרין וולי
שרשראות כיסוי ראש שומריות משוחזרות שנמצאו בקברה של פואבי על שלושה מלווים שלה. נמצאות במוזיאון הבריטי

פואבי ( באכדית : 𒅤𒀜 pu3-AD או Pu-abi "מילה של אבי"), המכונה גם שובד עקב פרשנות שגויה של סר צ'ארלס לאונרד וולי[1], הייתה אישה חשובה בעיר השומרית אור, במהלך השושלת הראשונה של אור (בערך 2600 לפני הספירה).[2] מעמדה של פואבי שנוי במקצת במחלוקת, אם כי מספר חותמות גליל בקברה, שכותרתו קבר PG 800 בבית הקברות המלכותי באור, [3] מזהים אותה בתואר "נין" או "ארש", מילה שומרית המציינת מלכה או כוהנת, ולכן היא נקראת בדרך כלל "המלכה פואבי"[1][4]. החותם של פואבי אינו מציב אותה בהקשר לאף מלך או בעל, ומכאן שיתכן שהיא שלטה בזכות עצמה.[1] יש שהציעו שהיא הייתה אשתו השנייה של המלך מסקלמדוג.[3] העובדה שפואבי, בעצמה אכדית שמית, הייתה דמות חשובה בקרב השומרים, מעידה על רמה גבוהה של קשרי תרבות והשפעה בין השומרים הקדמונים ושכניהם השמים. למרות שמעט ידוע על חייה של פואבי, גילוי קברה פואבי חושף מידע חשוב וכן מעלה שאלות על החברה והתרבות המסופוטמית.[5]

הקבר של פואבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכיאולוג הבריטי לנרד וולי גילה את קברה של פואבי. הקבר נחפר בין השנים 1922-1934 במספר משלחות על ידי צוות משותף בחסות המוזיאון הבריטי ומוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה[6][7][8][9][10][11][12][13][14]. הצוות של וולי כלל את עמיתתו, קתרין וולי (אנ') (שהפכה לאשתו במהלך אחת המשלחות כדי להשקיט את החשש של מנהל מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה מפני רווקה שמשתתפת במשלחת), שציירה את התרשימים המפורטים של האתר[15]. קברה של פואבי נמצא יחד עם כ-1,800 קברים נוספים בבית הקברות המלכותי באור. קברה של פואבי היה ייחודי בבירור בין שאר החפירות, לא רק בגלל המספר הרב של חפצי קבורה איכותיים ושמורים היטב, אלא גם בגלל שקברה לא נבזז על ידי שודדים במשך אלפי השנים.

חפצים בקבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר חפצי הקבר שחשף וולי בקברה של פואבי היה מדהים. הם כללו כיסוי ראש כבד וזהוב עשוי עלי זהב, טבעות ודיסקיות; לירה (כלי נגינה) עם ראש שור מזוקן משובץ בזהב ובאבן החן לפיס לזולי; שפע של כלי שולחן מזהב; חרוזים גליליים עשויים מזהב, אבני קרנליאן ולפיס לזולי המשמשים בשרשראות וחגורות; מרכבה מעוטרת בראשי לביאות עשויות כסף, ושפע של כסף, לפיס לזולי, וטבעות וצמידים מזהב, וכן כיסוי ראשה, חגורה עשויה טבעות זהב, חרוזי קרנליאן ולפיס, ועוד טבעות ועגילים שונים. כיסוי הראש של פואבי שאב השראה מהטבע במוטיבים הפרחוניים שלו והוא מורכב מסרטים ועלים מזהב, חרוזי לפיס וקרנליאן ופרחי זהב. [16]

"בור המוות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר "בורות מוות" נמצאו גם מחוץ לחדרים וכן מעל הלשכה של פואבי, מה שמעלה שאלות לגבי הייחוס הראשוני של בורות המוות דווקא לפואבי.[17] בור המוות הגדול והידוע ביותר הכיל 74 מלווים, 6 גברים ו-68 נשים, כולם מעוטרים בעיטורי זהב, כסף ואבני לפיס שונים, ואישה אחת שנראתה מעוטרת יותר מהאחרות.[18] היא נקברה יחד עם 52 מלווים: משרתים, שומרים, אריות, סוס, מרכבה ועוד כמה גופות - שומרים שנחשדו על ידי החופר לאונרד וולי שהרעילו את עצמם (או הורעלו על ידי אחרים) כדי לשרת את המאהבת שלהם בהעולם הבא. בחדרה של פואבי נמצאו שרידיהן של שלוש נשים נוספות, ולמשרתות אישיות אלה היו עיטורים קלים משלהן. הבור שנמצא מעל לשכתה של פואבי הכיל 21 מלווים, נבל או לירה, מרכבה, ומה שנשאר מארגז גדול של פריטי טיפוח אישיים. בשל מיקומם של הבורות והעדר כללי של ראיות, לא ברור לגמרי אם בורות המוות קשורים ישירות לפואבי.[17]

תיאוריות של סיבת המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות שנגזרו מסריקות CAT של מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה מצביעות על כך שחלק מקורבנות האדם הוקרבו באופן אלים. דפוסי הניפוץ על הגולגולות מתאימים לפגיעת כלי מחודד וכבד. כלי קטן דמוי פטיש נמצא על ידי וולי במהלך חפירתו המקורית. הגודל והמשקל של הכלי מתאימים לנזק שנגרם לשני גופות שנבדקו על ידי אוברי באדסגארד, דוקטורנטית באוניברסיטת פנסילבניה. כמו כן נמצא שם צינובר, או שאריות אדי כספית, שהיה בשימוש למניעת או האטת פירוק הגופות עד להשלמת טקסי הקבורה הדרושים.[19]

מיקום הממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים הפיזיים של פואבי, כולל חלקים מהגולגולת שניזוקה קשות, נמצאים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון.[20] הממצאים שנחפרו מהמשלחת של וולי חולקו בין המוזיאון הבריטי בלונדון, מוזיאון אוניברסיטת פנסילבניה, פנסילבניה, והמוזיאון הלאומי בבגדד. כמה חלקים מהאוצר נבזזו מהמוזיאון הלאומי לאחר מלחמת המפרץ השנייה ב-2003. כמה מהיצירות המרהיבות יותר מקברה של פואבי הוצגו בסיור מוצלח ביותר במוזיאון לאמנות והיסטוריה דרך בריטניה וארצות הברית.

חפצי אמנות מהקבר המלכותי[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Queen Puabi's Headdress from the Royal Cemetery at Ur - Penn Museum, The Penn Museum Website
  2. ^ Diakonoff, I. M. (2013). Early Antiquity (באנגלית). University of Chicago Press. pp. 78–79. ISBN 9780226144672.
  3. ^ 1 2 Reade, Julian (2003). Art of the First Cities: The Third Millennium B.C. from the Mediterranean to the Indus (באנגלית). Metropolitan Museum of Art. p. 96. ISBN 978-1-58839-043-1.
  4. ^ 1 2 Edited by Richard Zettler and Lee Horne, Treasures from the Royal Tombs of Ur, University of Pennsylvania Museum of Archaeology and Anthropology, 1998, ISBN 978-0-924171-55-0. (באנגלית)
  5. ^ Sarah Durn, The Most Lavish Mesopotamian Tomb Ever Found Belongs to a Woman, Atlas Obscura, ‏2022-02-10 (באנגלית)
  6. ^ C. Leonard Woolley, The excavations at UR of the Chaldees, 1922–23, Journal of The Royal Central Asian Society 10, 1923-01, עמ' 297–305 doi: 10.1080/03068372308724849
  7. ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1924–1925, The Antiquaries Journal 5, 1925-10, עמ' 347–402 doi: 10.1017/S0003581500009161
  8. ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1926–7, The Antiquaries Journal 7, 1927-10, עמ' 385–423 doi: 10.1017/S0003581500057176
  9. ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1926–7. Part II, The Antiquaries Journal 8, 1928-01, עמ' 1–29 doi: 10.1017/S0003581500057565
  10. ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1928–9, The Antiquaries Journal 9, 1929-10, עמ' 305–343 doi: 10.1017/S0003581500009471
  11. ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1927–8, The Antiquaries Journal 8, 1928-10, עמ' 415–448 doi: 10.1017/S0003581500012518
  12. ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1929-30, The Antiquaries Journal 10, 1930-10, עמ' 315–343 doi: 10.1017/S0003581500049192
  13. ^ C. Leonard Woolley, Excavations at Ur, 1931–2, The Antiquaries Journal 12, 1932-10, עמ' 355–392 doi: 10.1017/S0003581500044097
  14. ^ C. Leonard Woolley, The Excavations at Ur, 1933–4, The Antiquaries Journal 14, 1934-10, עמ' 355–378 doi: 10.1017/S0003581500046771
  15. ^ Ur Digitization Project-Penn Museum & British Museum, UrOnline - The Digital Resource for the Excavation of Ur, www.ur-online.org (באנגלית)
  16. ^ Hafford, William B. (Spring 2018). "A Spectacular Discovery: Burials Simple and Splendid". Expedition: 62–63.
  17. ^ 1 2 Hafford, William B. (Spring 2018). "A Spectacular Discovery: Burials Simple and Splendid". Expedition: 65.
  18. ^ "The Death Pit" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-03-28.
  19. ^ Baadsgaard, A., Monge, J., Cox, S., & Zettler, R. L. (2012).
  20. ^ Jennifer Y. Chi, Pedro Azara (22 במרץ 2015). From Ancient to Modern: Archaeology and Aesthetics. p. 51. ISBN 9780691166469. {{cite book}}: (עזרה)
  21. ^ British Museum notice WA 121544
  22. ^ Crawford, Harriet (2013). The Sumerian World (באנגלית). Routledge. p. 622. ISBN 9781136219115.
  23. ^ James, Sharon L.; Dillon, Sheila (2015). A Companion to Women in the Ancient World (באנגלית). John Wiley & Sons. p. 9. ISBN 9781119025542.
  24. ^ Seal and transcription: "CDLI-Archival View". cdli.ucla.edu.
  25. ^ B. Ed., Illinois State University. "Artifacts of the Royal Cemetery of Ur". ThoughtCo (באנגלית).
  26. ^ Pr, Univ Of Pennsylvania; Anthropology, University of Pennsylvania Museum of Archaeology and; Hansen, Donald P.; Pittman, Holly (1998). Treasures from the Royal Tombs of Ur (באנגלית). UPenn Museum of Archaeology. p. 78. ISBN 978-0-924171-54-3.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]