כירכוכ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כירכוכ
كه‌ركووك
KirkukQala.jpg
מצודת כירכוכ
מדינה / טריטוריה Flag of Iraq.svg  עיראק
מחוז כירכוכ (א-תאמים)
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

755,700‏  (נכון ל-2003)
קואורדינטות 35°28′N 44°24′E / 35.467°N 44.400°E / 35.467; 44.400קואורדינטות: 35°28′N 44°24′E / 35.467°N 44.400°E / 35.467; 44.400
אזור זמן UTC +3

כירכוכ (ערבית: كركوك, טורקית: Kerkük, כורדית: كه‌ركووك, ארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ, כרכ סלוכ) היא עיר בצפון עיראק, בירת מחוז כירכוכ (א-תאמים). כירכוכ שוכנת בתחומי האזור הגאוגרפי של כורדיסטן, במקום שבו ניצבה בימי קדם העיר חוריה וכן עיר הבירה החורית ערפה. העיר נמצאת על גדת נהר ח'סה. העיר ערפה הייתה עיר מרכזית באשור במאות ה-10 וה-11 לפני הספירה. הודות למיקומה האסטרטגי של העיר, כירכוכ הייתה לזירת קרבות בימי שלוש אימפריות: אשור, בבל ומדי, אשר שלטו בעיר בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה.

כירכוכ מהווה מרכז חשוב בתעשיית הנפט העיראקית. אוכלוסייתה של כירכוכ מגוונת ויושבים בה אשורים, כורדים, ערבים, טורקמנים עיראקים וארמנים. העיר נמצאת במרחק של 250 ק"מ מצפון לבגדד. מצפון-מזרח לעיר שוכנים הרי זגרוס, ממערבה נהרות הזב הגדול והחידקל, מדרומה הרי חמרין ומדרום-מזרח נהר דיאלא. על פי הערכות בשנת 2003 מנתה אוכלוסיית העיר 755,000 נפש.

הכורדים והטורקמנים העירקים רואים בה עיר בירתם מבחינה תרבותית. היא כונתה "בירת התרבות של עיראק" על ידי שר התרבות של עיקר בשנת 2010.

רפרנדום בנושא האם כירכוכ צריכה להצטרף לכורדיסטן העיראקית היה אמור להיערך בנובמבר 2007 אך נדחה שוב ושוב.

לאור החמרה באלימות אסלאמית באזור ומתקפה של דאעש על מוסול ואתרים נוספים שבשליטת ממשלת עיראק כבשו כוחות כורדיים ביוני 2014 את העיר מידי המדינה האסלאמית. מאז כירכוכ תחת שליטת הממשלה האזורית של כורדיסטן

קבוצות אתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליהודים היסטוריה ארוכה בכירכוכ. רשומות של האימפריה העות'מאנית מראים כי בשנת 1560 היו בעיר 104 בתי אב יהודיים. ב-1896 היו 760 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, גדלה משמעותית האוכלוסייה, בעיקר לאחר שכירכוכ הפכה למרכז נפט. ב-1947 נרשמו במפקד 2,350 יהודים. מרבית היהודים בעיר עסקו במסחר, במלאכות זעירות ובחקלאות. הקהילה ישבה בשכונה היהודית בתוך המצודה וניהלה חיי קהילה ערים ומוסדות דת וחברה. עד עלייתם לישראל של יהודי כירכוכ, היה נציג של הקהילה בפרלמנט העיראקי.

בשנת 1951 עזבו כמעט כל היהודים ועלו לישראל.

שדה הנפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1927 התגלתה פריצת נפט ענקית בשדה הנפט באבא גורגור סמוך לעיר כירכוכ. הפקת נפט החלה משדה זה בשנת 1934 על ידי חברת הנפט העיראקית (IPC – Iraq Petroleum Company, שלמרות שמה הייתה תאגיד-על של מספר חברות מערביות ולא מקומיות) ומאז הוא המקור העיקרי להפקת נפט בצפון עיראק. בשנת 1998 נמצאו בשדה רזרבות נפט של למעלה מעשרה מיליארד חביות נפט. לאחר כשבעים שנות הפקת נפט, שדה הנפט בכירכוכ עדיין מפיק כמיליון חביות ביום, כמעט מחצית מכמות הנפט המיוצאת מעיראק. מעת שפרצו הקרבות בעיראק היה שדה הנפט מוקד לחבלות חוזרות.

לדעת מומחי נפט, ניהול כושל של השדה בימי שלטונו של סדאם חוסיין פגע קשות בתפוקתו של השדה.

בתקופה שבין אפריל 2003 ודצמבר 2004 היו לפי הערכות 123 התקפות על מתקני הנפט בעיראק, כולל על רשת צינורות הנפט במדינה שאורכה למעלה מ-6,000 ק"מ. התקפות אלה גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים בהפסדי הכנסות מנפט ובתיקון הנזקים לתשתיות. צבא ארצות הברית הקים כוח משימה מיוחד להגנה על תשתיות האנרגיה בעיראק ובאופן מיוחד על קו צינור הנפט מכירכוכ לקיהאן השוכנת בטורקיה לחוף הים התיכון.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האתרים הראויים לציון בעיר נימנים:

  • מצודת כירכוכ הניצבת על תל עתיק.
  • בניין הקישלה אשר שימש כמפקדה לצבא העות'מאני.
  • קברם של הנביאים דניאל, חנניה, מישאל ועזריה.
  • שוק קייסריה.
  • מינארט נאקשלי המפואר (בטורקית: Nakışlı Minare).
  • חורבות קלעת ג'רמו הנמצאות בשולי העיר המודרנית.
  • עתיקות העיר האכדית נוזי (Yorghan Tepe), כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לעיר כירכוכ המודרנית.

האתרים הארכאולוגיים בעיר ובסביבותיה סבלו נזקים כבדים במהלך מלחמת העולם הראשונה וכן לאחרונה בעת מלחמת עיראק

דמויות בולטות מכרכוכ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר כירכוכ הייתה עד שנת 1951 קהילה יהודית גדולה של למעלה מ-3,000 נפש. מרבית היהודים בעיר עסקו במסחר, במלאכות זעירות ובחקלאות. הקהילה ישבה בשכונה היהודית בתוך המצודה וניהלה חיי קהילה ערים ומוסדות דת וחברה. עד עלייתם לישראל של יהודי כירכוכ, היה נציג של הקהילה בפרלמנט העיראקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]