משתמש:EzraMoshe/גינטר גוטשאלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גונתר גוטשאלק
Günter Gottschalk
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 במאי 1940
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית רוטנבורג על הטאובר, גרמניה הנאצית
פטירה 14 בספטמבר 2019 (בגיל 79)
ישראלישראל מגדל, ישראל
מקום קבורה חלקת "בני נח", המושבה מגדל
תאריך עלייה 1966
ידוע בשל קהילת הגינטרים
מקצוע בנאי

גונתר (גינטר) גוטשאלקגרמנית: Günter Gottschalk,‏ 30 במאי 19402019) הוא יזם ובנאי גרמני-ישראלי. גוטשאלק עלה מגרמניה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה במטרה לסייע להתיישבות היהודית ולעם היהודי וסביבו התפתחה קהילת הגינטרים, גרמנים חובשי כיפות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גונתר גוטשאלק נולד ב-30 במאי 1940 ברוטנבורג על הטאובר, עיירה בגרמניה הנאצית, למשפחת איכרים נוצרים פרוטסטנטים. היה ילדם השני של וילהלם ומרתה גוטשאלק, למעט אחותו הגדולה. אביו של גוטשאלק גויס בכפייה לוורמאכט ושירת בחזית הרוסית, בה נהרג ב-1944 בגיל 25.[1] בבגרותו למד באוניברסיטה לימודי בניין והתפרנס כפועל בניין.[2]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריו התעמק בכתבי הברית החדשה והברית הישנה כך התוודע לעם היהודי ולמדינת ישראל, והצטרף לתנועות של צעירים גרמנים שרצו לכפר על מעשי בני עמם בדור הקודם מתוך בושה. ב-1966 הגיע לראשונה לישראל, במסגרת קבוצת צעירים גרמנים מתנדבים מטעם ארגון "ידידי ישראל" שהועסקה בהקמת הכפר החינוכי כפר תקווה בקריית טבעון. אחרי שלושה חודשים חזר לגרמניה.[1][2][3]

גוטשאלק חזר לישראל בשנית, במטרה להקים את בית הארחה לניצולי שואה בשבי ציון, ובזכות ניסיונו כבנאי מונה לניהול בית ההארחה. אז פגש את אשתו לעתיד גוּדרוּן, שהייתה מתנדבת גרמנייה נוספת בקבוצה. הזוג עזב את הכנסייה והגיעו לירושלים. גוטשאלק פנה למשרד הרווחה והציע את כישוריו כבנאי, נשלח למושבה מגדל לעבודה במעון ממשלתי לאנשים עם מוגבלויות. במכון החליט למצוא תעסוקה לחוסים במעון על ידי הקמת מפעל לרהיטי גן.[1]

בתחילת שהותם במגדל התקבלה משפחתו של גוטשאלק בחשדנות, עקב פרשת קהילת בית אל בזכרון יעקב שהתקיימה באותם ימים, ונחשד כי מטרתו האמיתית הייתה להסב לנצרות את תושבי המושבה, אך מעשיו של גוטשאלק במעון הוכיחו לתושבי המושבה את מהות כוונותיו.[1]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העמותה בשפה הגרמנית

במהלך חייו במגדל עסק רבות לעשייה ציבורית במושבה ובישראל. גוטשאלק גייס תרומות מחו"ל והקים נגריה במושבה שייצרה שולחנות ותחנות המתנה לשימוש האגודה למען החייל, וכן יזם שתילת בוסתן עצי פרי והקמת דיר עיזים במושבה. בנוסף יזם הקמת בית אבות "שבת אחים" במושבה, כל אלו תחת עמותה, "וחי אחיך עימך בישראל", שבה פועלים חברי קהילת ה"גינטרים".[1][2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נשא לאישה את גודרון אותה הכיר כמתנדבת גרמנייה בישראל, הזוג התחתן בחתונה נוצרית בגרמניה והוליד חמישה ילדים.[2] גוטשאלק עצמו מעולם לא עבר הליך גיור, מכיוון שלא האמין שהוא ראוי לכך מתוקף כך שנולד לעם הגרמני. אך היה משתתף קבוע בתפילות בבית הכנסת בשבת ובחגי ישראל, ובגיל 8 ימים העביר את בניו ברית מילה ע"פ המסורת (יהדות).

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטשאלק נפטר ב-14 בספטמבר 2019 לאחר התקף לב, ונטמן בעפר המושבה מגדל, בחלקת 'בני נח'.[1] לאחר לכתו ממשיכה משפחתו את מורשתו ופועלת במסגרת עמותת "וחי אחיך עימך בישראל" שהקים למען מימוש חזונו.[2]

קהילת הגינטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת הגינטרים היא קהילה שמקורה בגרמנים שהתגיירו אחרי מלחמת העולם השנייה. הקהילה מונה כמה עשרות חברים, שרובם מתגוררים במושבה מגדל. הקהילה נבנתה סביב דמותו של גוטסלאק ומשפחתו שהתגוררו במושבה. אנשי הקהילה חובשים כיפות סרוגות.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 וה-70, עם חשיפת ופרסום פרטים נוספים על זוועות השואה, הרגיש גוטשלאק שאינו יכול לשאת את המחשבה שמעשים אלו בוצעו על ידי מאמינים בנצרות, התנתק מהכנסייה והחליט להתמסר בעזרה לעם היהודי באופן עצמאי.[1]

התפתחות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורה של הקהילה במשפחתו הגרעינית של גונתר (גינטר) גוטשאלק, שמנתה 7 נפשות. משפחות גרמניות נוספות עברו להתגורר במושבה מגדל והתקהלו סביב דמותו של גוטשאלק, גם הן, בדומה לו, התביישו במעשי הדור הקודם ורצו לכפר עליהן ונאלצו להתמודד עם קשיי הקליטה והקבלה בקרב האוכלוסיה היהודית במושבה,[1] חלק מהמבוגרים עבר תהליך גיור, דבר שהקל על קבלתם במושבה.[2]

ב-1995 צולם סרט דוקומנטרי גרמני על הקהילה, "The People from Migdal ", שעסק ברובו בקורות חייו של גוטשאלק. במאי הסרט היה מ. ואן הוגנבמט.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 רונן פרלמוטר, התיקון שלו, באתר ישראל היום, 28 במאי 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 רבקי גולדפינגר, בשבע 453: המושבה הגרמנית, באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2011
  3. ^ רונית ורד, 24 Hours in Tiberias, אתר הארץ, 24 במאי 2007 (באנגלית)
  4. ^ "The People from Migdal", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)