משתמש:Hagaymosko/תיכון חדרה
 סמל בית הספר | |
 | |
| בית ספר תיכון | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1937–הווה (כ־87 שנים) |
| מיקום | |
| מיקום | רחוב לבזובסקי, חדרה |
תיכון חדרה הוא בית הספר התיכון המרכזי בחדרה ומהווה כיום חלק מעמותת תיכון חדרה. הוקם ב-1937.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניסיונות להקים מוסד שיחנך את תלמידי המושבה חדרה החלו בראשית ה'תרנ"ד (1894). בעקבות כך, הוחלט באותה השנה, כי הגיע הזמן להקים בית ספר במושבה. בית הספר הראשון בחדרה הוקם בפינה הדרומית-מערבית של החאן. בפינה זו היו שני ספסלים לתלמידים ודוכן למורה.
בשנים הראשונות הופסקו הלימודים בבית הספר לעתים קרובות עקב מחלת הקדחת שהתפרצה בבית הספר ועקב מיעוט צוות ההוראה. בבית הספר הלימודים היו בעלי אופי דתי-מסורתי מובהק, כאשר פנו ההורים לרב אי"ה קוק וביקשו את התערבותו לחיזוק החינוך הדתי. הרב קוק אמנם פנה אל ועד המושבה וביקש "מלמד הגון מיוחד לענייני הקודש בשביל ילדי המושבה", אך ועד המושבה לא יכל לעמוד במשימה זו. מספר התלמידים היה מועט, ומורה אחד נאלץ ללמד שתיים או שלוש כיתות, כך שמספר השעות השעות שהועמד לכל כיתה היה מצומצם.
בעקבות מאורעות תרצ"ו (המרד הערבי הגדול), הורים שרצו לשלוח את בניהם ללימודי המשך מחוץ לחדרה הרגישו צורך עז בבית ספר תיכון מקומי. דוגמאות לפגיעה של המאורעות בתלמידי המושבה הייתה חדירת כנופיה ערבית לגבעת עדה, חטיפת משפחה בעתלית ויהודים שנרצחו בכל אתר, גם בפרדסי הסביבה ובדרך מחדרה לכפר חוגלה.
לקראת שנת ה'תש"א הציע ד"ר נוח שפירא לסגל המורים לעבוד בתנאים קואופרטיביים. המורים הסכימו להצעת דוקטור נח שפירא (שבבעלותו הייתה הגימנסיה הפרטית "עתיד"). בסוף שנת ה'תש"ב הודיע דוקטור שפירא על התפטרותו מהנהלת הגימנסיה. המורים שהסכימו להצעתו, התמנו למנהלי בית הספר. לקראת שנת הלימודים תש"ד הוקמה "אגודת ביה"ס התיכון חדרה", ומכאן ואילך התנהל בית הספר כמוסד ציבורי "בית ספר תיכון חדרה" - בבעלותה של אגודה עותומאנית (למעשה, אגודה של ההורים, שכן כל הורה שהכניס את בנו שילם לאגודה דמי חבר שהיקנו לו חברות באגאודה).
הישגי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרות בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נבחרת הכדורסל - שיחקו 3 עונות בליגת התיכונים בכדורסל.
- נבחרת הכדורגל - הגעה לגמר האליפות הארצית, הפסד בהטלת מטבע.
- נבחרת הכדורעף (בנות) - זכייה באליפות הארץ 3 פעמים.
- נבחרת השחמט - הישגים בתחום הארצי.
מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפוס החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המזכירות - ממוקם בצדו המערבי של בית הספר.
מבני הלימוד - ממוקמים בצדו הצפוני והמזרחי של בית הספר.
מגרש הספורט - ממוקם בצדו הדרומי של בית הספר.
קמפוס התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבנה המזכירות - ממוקם מצדו המערבי של בית הספר.
- מבנה הלימוד - ממוקם בצדו המזרחי והצפוני של בית הספר.
מבנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולם הספורט - ממוקם מצדו המערבי של הכניסה לבית הספר.
- אולם התרבות "רנה שני" - אולם תרבות המשמש את כל העיר חדרה, הוקם לזכרה של רנה שני ז"ל.
- אולם הספורט "וואקי" - בו מתקיימות תחרויות בענפים שונים.
ספריית בית הספר - בה התלמידים יכולים להשאיל ספרי לימוד וספרים נוספים.
אנשי מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריה לוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוקטור אריה לוקר נולד בפרדס חנה ב-13 במרץ, 1946. סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה וקיבל תעודת בגרות בשנת 1964. התגייס לצה"ל בשנת 1964 לחטיבת הנח"ל, ושימש בה בנדרכה חקלאית. עם שחרורו מהצבא בשנת 1966, החל את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, במדעי הטבע. בשנת 1969 סיים את לימודיו לתואר ראשון.
רויטל מינג'רסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
(להשלים)
יעל פז[עריכת קוד מקור | עריכה]
(להשלים)
אלישיב אורן[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בחדרה בשנת 1924. למד בביה"ס העממי בחדרה ואחר כך בגימנסיה. היה פעיל ב"הגנה" בשנים 1942-1947, ובשנים 1946-1947 שימש כמפקד גדוד הנוער בשומרון (כך נקרא בתקופה האזור שבין חדרה לשפיה). בשנת 1947 השתחרר מפעילותו בהגנה והחל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור תקופה קצרה, משפרצה מלחמת השחרור, הפסיק לימודיו והתגייס. בשמת 1949 השתחרר מצה"ל בהיות סטודנט. בשנת תשי"ב (1952) סיים את לימודי התואר הראשון ויצא ללמד בביה"ס התיכון בנימינה. ב-1953 סיים את ביה"ס לחינוך באוניברסיטה. בשנת 1956, לאחר שהשתתף במלחמת סיני חזר לאוניברסיטה ללמוד לתואר מוסמך. ב-1957 סיים את לימודי התואר השני במקצועות מקרא, היסטוריה של עם ישראל וספרות עברית, וחזר לבנימינה כשהוא נושא עמו תעודת דוקטור, אך לא הספיק לעשות הרבה במחקר, כיוון שהוצרך לקבל על עצמו את תפקיד מנהל ביה"ס תיכון בבנימינה.